אוסקר 2012: האם "הארטיסט" ראוי לבאזז?

"הארטיסט" הוא אולי הזוכה הבלתי מעורער של עונת הפרסים הנוכחית, אבל ההתלהבות סביבו מוגזמת לחלוטין. דורון פישלר פותח פה על הסרט האילם שלקח אתמול חמישה פרסים מרכזיים

דורון פישלר | 27/2/2012 11:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עכשיו כשנדמה תנועת הפסטיבלים, הפסלונים חולקו, הזוכים הוכרזו, הכוכבים הלכו לאפטר-פארטיז וריאן סיקרסט הלך לנקות לעצמו את האפר מהחליפה, אפשר כבר להגיד: "הארטיסט" הוא אולי הזוכה הבלתי מעורער של עונת הפרסים הנוכחית, אבל ההתלהבות סביבו מוגזמת לחלוטין. הנה, אמרנו את זה בקול רם.

בסך הכל גימיק. מישל הזנוויציוס זוכה בפרס הבמאי
בסך הכל גימיק. מישל הזנוויציוס זוכה בפרס הבמאי איי-אף-פי
"הארטיסט" זכה אתמול (ראשון) בחמישה פרסי אוסקר: הסרט, הבמאי, השחקן, המוזיקה ועיצוב התלבושות. הוא זכה גם בטקס הסזאר הצרפתי, בבאפט"א הבריטי, בגלובוס הזהב, באיגוד המפיקים, באיגוד הבמאים, באיגוד השחקנים, באינדיפנדנט ספיריט ואפילו ב"קולר הזהב" לכלב הטוב ביותר. ההסכמה סביבו והידיעה שהוא ולא אחר הולך לקחת את האוסקרים, היו כל כך גורפות שמתבונן מהצד היה מקבל את הרושם ש"הארטיסט" הוא יצירת מופת בת אלמוות. והוא לא.

לא באתי לטעון ש"הארטיסט" הוא סרט גרוע. למעשה, הוא סרט לא רע בכלל, קראוד-פליזר שנשען על גימיק טוב. לתת לו את האוסקר לא מוכיח טעם רע במיוחד, ובין המועמדים האחרים לא היתה יצירת מופת ברורה שההפסד שלה הוא פשע נגד ההיסטוריה. גם כשיעברו כמה שנים והאוסקרים של השנה יושמו בפרספקטיבת הזמן, הטקס הזה לא ייכנס לרשימה השחורה של "מה לעזאזל הם חשבו?!" לצד הזכייה הביזארית של "שייקספיר מאוהב" ב-1999 או הניצחון של "מה יפית עמק נוי" על "האזרח קיין" ב-1941. מצד שני, "הארטיסט" גם לא ייזכר כקלאסיקה. ספק אם הוא ייזכר בכלל. הוא סרט נחמד, וזהו.

אז איך קרה ש"הארטיסט" הוכרז בכל טקס ובכל פרס כסרט הטוב של השנה? קודם כל, צריך לזכור שכדי לזכות באוסקר צריך לקבל רק קול אחד יותר מהסרט שבמקום השני. העובדה שהסרט זכה בפרסים רבים לא מעידה בהכרח על כך שהוא אהוד על ידי 90 אחוז מהצופים, אלא שיש לו רוב עקבי. גם ריבוי הטקסים, שרבים מהם מחולקים על ידי גופים קרובים זה לזה ברוחם, גורם הרבה פעמים לכך שסרט אחד מקבל עוד ועוד פרסים וצובר עוד ועוד באזז. מה שכמובן לא אומר שלא קיימות דעות אחרות.
AFP
נחמד, וזהו. צוות ''הארטיסט'' עם הפסלונים AFP
קולנועי, לא הוליוודי

אחד הדברים המעניינים הוא שרשימת המועמדים לאוסקר השנה, וביניהן הזוכה, מספרת לנו את מה שידענו מזמן: אין דבר שהוליווד אוהבת יותר מאשר את עצמה. לא רק "הארטיסט", אלא גם "הוגו" של מרטין סקורסזה (שיצא גם הוא מהטקס עם צרור פרסים) עוסקים בימים הראשונים של הקולנוע מזווית נוסטלגית. אז למה דווקא "הארטיסט" יצא עם הפרסים הגדולים? למה לא "הוגו", שעושה את זה עם הרבה יותר חן ומשלב באופן נהדר את ימי הקולנוע הראשונים עם הטכנולוגיה של שנות האלפיים, במקום להיתקע בעבר?

תשובה אפשרית היא שלעומת "הארטיסט", "הוגו" הוא סרט קולנועי, אבל הוא לא הוליוודי; "הוגו" הוא סרט הוליוודי שמתרחש בצרפת, "הארטיסט" הוא סרט צרפתי שמתרחש בהוליווד; "הוגו" עוסק בתקופה שבה הסרטים עוד

לא היו "תעשייה", והיה רק מופרע אחד בפריז שהחליט לצלם סרטים, "הארטיסט" מתרחש במה שנהוג לכנות תור הזהב ההוליוודי, הוליווד של פעם, הנוצצת והתמימה, לפני‏TMZ ‎‏ והריאליטי.

זה בדיוק המקום שאליו חברי האקדמיה רוצים להרגיש שייכים. האוסקר הוא הערב השנתי שבו הוליווד טופחת על השכם של עצמה, נותנת לעצמה צ'פחה ידידותית ומספרת לעצמה כמה שהיא נראית נהדרת (ורזה). מה יותר מתאים מלתת בערב כזה פרס לסרט שחוגג בדיוק את הדברים האלה? מצד שני, אולי הם פשוט אהבו את הסרט יותר. זאת בהחלט אפשרות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים