מפעל השוטים: נדב אבוקסיס יוצא נגד פרי גליל
אתמול אצל לונדון וקירשנבאום, הפתיע נדב אבוקסיס והשמיע ביקורת מלאת טעם על המשבר במפעל פרי גליל שבעיר הולדתו
בובה של הופעה. נדב אבוקסיס צילום מסך
התקשורת הפופולרית אצלנו טיפלה בסיפור המשבר במפעל פרי גליל בחצור הגלילית, כפי שהיא תמיד
מטפלת בסיפורים שיש בהם מפעל, עיר פיתוח, משפחות קשות יום ומשכורות שלא משולמות על ידי ההנהלה. אי אפשר להגדיר את אותו טיפול אחרת מאשר "מסחטה רגשית": תמונה גדולה של העובד או העובדת, ורצוי אם הם בני זוג שעובדים יחד במפעל כבר 30 שנה, ועוד תמונה קטנה של הפוליטיקאים שטיפלו בדיל הנרקם, ודחו את הקץ, או נתנו לעובדי מפעל האומלל הזה עוד מרווח נשימה של חצי שנה, שנה או שנה וחצי. משהו כמו אקמול לחולה סופני.
טבעי היה נוכח החמלה הציבורית העוטפת כבר שנות דור את הסיפור העצוב הזה של הקשר הסימביוטי בין תושבי חצור הגלילית למפעל שלהם, שאם יהיה בינינו מישהו שלא יאהב את הסיכום בין הצדדים, הוא יבוא מהחוג לסוציולוגיה, או מהקשת המזרחית שתטען שמדובר פה בהנצחת המסכנות והעוני. לכן היה מפתיע כל כך לראות אצל לונדון וקרשנבאום, את נדב אבוקסיס, אותו סטנדאפיסט מוכשר, בן חצור הגלילית, יושב באולפן ומשמיע דברי כפירה מלאי טעם באותו הסכם בין הצדדים, ומביע חשש להמשכו של מעגל השוטים הזה, שבו עיירת הולדתו תתקשה להיחלץ מעונייה וחולשתה.
כבר נטען לא פעם בשנים האחרונות כי האמנים בני הדור הנוכחי, מתרחקים כמו מאש מכל ניסיון של מעורבות פוליטית או חברתית, שלא לדבר על אמירה יוצאת דופן שלא חורגת מהקונצנזוס. גם כשהם כבר אומרים משהו בעל ערך, זה קורה אחרי מסע יחסי ציבור משומן שניח את המילים בפיהם בסדר הנכון.
אבל אבוקסיס, באמירה אמיצה והכי לא פופוליסטית שיש, יצא אתמול אצל לונדון וקירשנבאום נגד הפתרון הקל והמהיר שריצה שוב את בני עיירתו שהוריו גרים בה גם היום, ואת 300 עובדי פרי העמק, וטען כי שוב הוחמצה הזדמנות לעשות את מעשה יקנעם שהיתה יישוב נחשל לפני 20 שנה, אבל למרות סגירת מפעל סולתם שבשטחה, פנתה לאפיקים חדשים של הייטק, ונחלצה מהמצוקה המתמדת שריחפה מעליה. אבוקסיס המגלם בתוכנית "בובה של לילה" בערוץ הספורט את קריינית הרדיו "ליאורה חושן" (במקור גושן), נתן אתמול בובה של הופעה.
לונדון וקירשנבאום, ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם