צחוקים איתנו: לשני כהן בוער לעשות תפקידים דרמטיים
ממקום מושבה בשפיץ של תעשיית הבידור, שני כהן בכלל רוצה תפקידים דרמטיים. מצעד 26 האנשים המצחיקים של ז'ורנל - המקום השלישי
העתיד הקרוב לא צפוי להיות ורוד יותר. אור לא נראה באופק. שני כהן ככל הנראה לא תפסיק להטיח בנו את שירה המעצבן-במתכוון עד שכולם יעברו לתשעה מיליון. ובכל זאת, יש להודות שחרף החלסטרה, הלב עדיין חש משהו כלפי שוקון. בזכות כהן, כמובן.
>> אסי דיין מצחיק בעיקר נשים. המקום השני
>> עינב גלילי לא מגדירה את עצמה כקומיקאית. המקום השביעי
>> אסי ישראלוף בא להתפרע. המקום השמיני
כהן אוחזת במתת אל ייחודית, מעין קסם אישי שקשה להסבירו במילים, אבל בהחלט אפשר לומר שהוא מסייע לה להישאר צרובה בתודעה כדמות חיובית, אהובה ורבת חן גם כשהיא מנסה להיות הכי מנג'סת, נודניקית ומופרכת. עיניה משדרות חום אנושי טבעי, שנותן קונטרה ליכולותיה הענפות בכל הנוגע להצחקה. העובדה שגם בעונה הנוכחית של "ארץ נהדרת" קשה לדמיין את הפאנל ואת מערכוני החוץ בלעדיה - ושהיא, מצדה, ממשיכה להוכיח למפיקי התוכנית שעשו בשכל כשהחליפו את אורנה בנאי - מציבה אותה, באופן טבעי, בפסגת תעשיית ההומור הישראלית.
"קומיקאים תמיד אומרים שהם שואבים את ההומור שלהם מהמציאות, אבל אני הרבה פעמים מסתכלת על סיטואציות גם ברמה הדרמטית", היא אומרת. "גם בסיטואציות קשות אני תמיד אומרת לעצמי 'תזכרי בגוף מה עובר עלייך'. במילים אחרות, כבר ממש בוער לי לעשות תפקידים דרמטיים. יש עוד 50 אחוז שלא מכירים אצלי - ואני יודעת שאני אעשה את זה לא פחות טוב מכל דבר קומי שעשיתי. האמת היא שבימים אלה ממש אני כותבת סדרה בעצמי, שתהיה דרמה קומית, אבל אני לא יכולה לתת על זה עוד פרטים כרגע".
בכלל, כהן מספרת שהקריירה שפיתחה בתור קומיקאית לא היתה היעד שהציבה לעצמה כילדה או כנערה. "לא תפסתי מעצמי מצחיקה. תמיד הצחקתי את החברות הקרובות שלי, אבל זה לא התפרש אצלי כאיזושהי יכולת, כי גם אמא שלי והאחיות שלה היו צוחקות המון, וזה לא נראה לי כמו משהו מיוחד".
אז מתי גילית שיש לך את זה בלהריץ צחוקים?
"אני חושבת שזה היה בכיתה י"א, כשהשתתפתי בפרויקט ניסיוני של צעירי הקאמרי. באותו זמן נתקלתי בפעם הראשונה בחיי באימפרוביזציות, ובאחד השיעורים שיחקתי מישהי שממהרת ללידה ופתאום שלפתי איזה משהו לא קשור לכלום, על מיץ פטל. כולם צחקו, ופתאום עברה בי צמרמורת מסוג שלא הכרתי קודם לכן. מאוחר יותר, במסיבת פורים של אותה שנה, חיקיתי את המורה שלנו לכימיה, שהיתה האישה הכי רעה ביקום ואף אחד לא העז להתעסק איתה. היא היתה דתייה, קראו לה לייקה, ואני עליתי לבמה ושרתי את 'לייק א וירג'ן', כאילו, בקטע של 'לייקה וירג'ן'. בסוף ההופעה רעדתי מפחד, כמובן, אבל היא פרשה ידיים וחיבקה אותי. התברר לי שאצל הדתיים בפורים מותר לצחוק על הכל".
וסוף כל סוף התברר לך שאת מצחיקנית?
"עדיין לא. אמנם גם בצבא, בקורס מש"קיות ת"ש, עם 70 בנות, מאוד אהבתי להצחיק, ולהבדיל מהרבה שחקניות שאומרות שהן היו טום בויז, לי תמיד היה יותר קל עם בנות ואני מאוד אוהבת הומור של בנות - אבל האמת היא שגם אחר כך, כשהלכתי ללמוד משחק אצל יורם לוינשטיין ממש לא כיוונתי למקום של קומיקאית. רציתי לעשות שייקספיר וצ'כוב. מנגד, תמיד ידעתי שיש לי זיקה להומור ולאנשים מקשרים אותי לסיטואציות מצחיקות.
"כשהגעתי לבה"ד 11, הרס"ר של הבסיס שהכיר את אבא שלי הזמין אותי לשיחה, ואני,
מאז ועד היום כמעט לא נתקלה כהן בעלבונות או בדאחקות על חשבונה. להפך, בכל מקום שהגיעה אליו - החל בתפקיד שגילמה בעונה השנייה של "אמאל'ה", דרך דמות הכתבת המבולבלת סול שגילמה בסדרת תוכניות הספיישל של "רק בישראל" וסמלת נטלי של "שבוע סוף", וכלה ב"ארץ נהדרת", שאליה הצטרפה ב-2009, היא הוצפה בקומפלימנטים ובחיזוקים חיוביים לכישוריה הקומיים. זה לא מונע מבעדה להמשיך לנסות להשתפר.
חשבת פעם להיות סטנדאפיסטית?
"ממש לא. סטנד אפ זה מקצוע אחר לגמרי. יכול להיות שאם הייתי רוצה הייתי מפתחת את זה, אבל באתי מרקע של משחק, של לשכנע על ידי משחק, ככה שאני מתייחסת לדמות דרמטית ולדמות קומית אותו דבר. האמת היא שאני דווקא בעד התנסויות בחיים - זאת אומרת, עד היום עשיתי לא מעט תפקידים שהיו כפויי טובה, ובמשך שנים הרמתי להנחתות - אבל עכשיו אני רוצה לעשות תפקיד שבאמת יטריף אותי, יעורר אותי. אני נורא רוצה לחזור לתיאטרון, למשל".
ובינתיים, עד שתפקיד כזה יגיע, מה מצחיק אותך בחיים?
"או ווה, המון דברים. כשהייתי בתיכון הייתי פוקדת כמעט כל הופעה של אסי וגורי ושל אדיר מילר. הם היו האנשים שהכי הצחיקו אותי ביי פאר. היום, בכל אופן, אני צוחקת מכל מה שיובל סמו עושה ואומר, אבל הרגעים שבהם אני ממש נקרעת מצחוק מתרחשים דווקא בבית, עם בעלי, גלעד. אנחנו כבר המון שנים ביחד, אז יש בינינו הומור פנימי מטופש לחלוטין, שלא יובן לאיש. בכלל, האנשים שהכי קרובים אליי הם אלה שאיכשהו גם הכי מצחיקים אותי".
השתמשת פעם בהומור כדי לחמוק מצרה?
"אה... בערך. פעם שוטר עצר אותי בכביש, ומיד שמתי דיסק של דורית ראובני כדי שהוא יבין שאני לא ערסית. תשמע, אני לא יודעת לשקר, אני גרועה מאוד בסיטואציות כאלה, אבל באותו רגע הגברתי את המוזיקה, וההוא הסתכל עליי, אמר 'דורית ראובני, אה? יאללה, סעי, סעי'. בקיצור, דורית ראובני הצילה אותי. טוב, אוקיי, די - אני ממש מנשנשת לך את הקרקפת פה, לא?".
מנשנשת לי את הקרקפת?
"כן, נו, זה סלנג חדש כזה, שהמצאתי, במקום להגיד 'חופרת לך בראש'. עזוב, אני מנשנשת קרקפות מקצועית".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם