פרויקט תגלית: הסינדרלה של The Voice
קטלין רייטר, סיפור הסינדרלה של The Voice, רק נחתה בישראל וכבר למדה לדקלם את המדריך השלם לכוכב הריאליטי: ההפקה נהדרת, המתחרים מוכשרים וכולנו משפחה אחת שמחה ומאושרת. מה בין זה ללהקת הרוק הכבד שהיא השאירה בקנדה? לשרית חדד הפתרונים
בקיץ האחרון, כמו בכל שנה מאז היתה ילדה, היא קפצה לביקור מולדת בישראל. אולי זה החום, ואולי היתה זו מחאת האוהלים הפוטוגנית ברוטשילד שגרמה לה להחליט שהפעם היא נשארת בישראל, גם במחיר פרידה מחבריה ללהקת הרוק הכבד שהובילה בקנדה. זמן קצר אחרי התובנה הזאת היא כבר מצאה את עצמה באודישנים של The Voice.
"בקיץ האחרון זו ממש היתה תחושת בטן שלי שאני צריכה להיות פה", היא אומרת. "טיילתי באירופה עם חברות, ובמקום לחזור הביתה הגעתי לישראל. מה שמעניין זה שהרגשתי כאילו חזרתי הביתה. הרגשתי שאני לא באמת מתגעגעת למונטריאול. אבא שלי סיפר לי על האודישנים של The Voice, ובגלל שהכרתי ומאוד אהבתי את הפורמט האמריקאי - החלטתי לנסות".
יכול להיות שחשבת שבזכות הקול שלך יהיה לך קל יותר להתבלט כאן מאשר בקנדה?
"כן, זו עובדה. הסגנון של המוזיקה שלי פופולרי מאוד בצפון אמריקה, אבל פה קצת פחות מכירים אותו. אני חושבת שזה באמת יתרון בשבילי שאני באה ממקום אחר ושיש לי קול שלא מוצאים פה הרבה. אני באה מעולם של מוזיקת סול, וזמרים בסגנון של אריתה פרנקלין או אר אנ' בי, כמו ביונסה ואלישיה קיז, הם הקולות הכי פופולריים באמריקה. אני עצמי מאזינה להרבה סגנונות. אני אוהבת גם את ליידי גאגא".
איך זה מסתדר עם להקת הרוק הכבד שהיתה לך בקנדה?
"זה באמת נשמע קצת מוזר, אבל אני ממש רוצה להתנסות בסגנונות שונים של מוזיקה, כי אני חושבת שאני מסוגלת לקפוץ מסגנון אחד לאחר. אני לא ממש תקועה באיזה ז'אנר אחד ספציפי".
את עוד חושבת לפעמים על מה היית עושה אם לא היית מתקבלת לתוכנית?
"רציתי להגיע לסצנת המוזיקה פה, רציתי להתחיל מאפס, אולי לפגוש מפיקים ולעבוד על מוזיקה מקורית. בטח גם הייתי מתחילה ללמוד פה, אבל לא מוזיקה. כנראה משהו שקשור בעסקים".
מתקדמת כנגד כל הסיכויים. קטלין רייטר
רוני כנעני
גם במונחים בינלאומיים קטלין רייטר היא מתמודדת הריאליטי האולטימטיבית. היא מוכשרת כשד, מתקדמת כנגד כל הסיכויים, מדגמנת סיפור רקע צבעוני ומגובה במשפחה משעשעת. מזוויות מסוימות אפילו אפשר למצוא דמיון בינה לבין האבטיפוס של מנצחות בתחרויות השירה הטלוויזיוניות - קלי קלרקסון.
אפשר למצוא דמיון. קלי קלרקסון רויטרס
"כדי לעבור את החוויה הזאת ולהוציא ממנה הכי הרבה שאתה יכול אתה צריך ללמוד להכיר את האנשים שמסביבך", היא אומרת. "כולם ממש מוכשרים.
אנחנו באמת כמו משפחה". וכשאני שואל אם היא מרגישה שסימנו אותה כמועמדת לניצחון, היא מדקלמת את פרק המבוא מהמדריך לידוען המתחיל: "אני מעדיפה לקחת את זה כמחמאה ולחשוב שאם זה כך, זה בטח בגלל שאני עושה משהו נכון. בינינו, בין המתמודדים, לא מרגישים את זה. אנחנו ממש במסגרת משפחתית וחברית. אני חושבת שכולם מקבלים את הצ'אנס שלהם לזרוח, הכל נעשה באווירה ידידותית מאוד. אני חושבת שההפקה עושה עבודה נהדרת בלגרום לכולם להרגיש הכי טוב. המקום היחיד שאני מרגישה בו בתחרות הוא כשאני על הבמה. כשאני שם אני שרה כאילו זה השיר האחרון שלי אי פעם ואלחם עד הסוף. אבל מאחורי הקלעים זה לא ממש ככה".
חשבת על מה שיקרה אחרי התוכנית?
"אני חושבת שכשזה מגיע לקריירת השירה שלי, המבחן האמיתי הוא מה שיקרה אחרי התוכנית. מה אצליח לעשות עם הגל הזה שהם נותנים לי. The Voice נותן לי חשיפה ראשונה, אבל מה שיקרה אחר כך תלוי בי".
לא יהיה קל לצאת מהחממה ולבנות את עצמך בעבודת שטח.
"ממש לא, אבל כבר עשיתי את זה בקנדה, זה לא חדש לי. אני מרגישה מאוד בנוח לשיר במועדונים קטנים, עשיתי את זה בשנתיים האחרונות. זה לא זר לי וגם באיזשהו מקום זה חסר לי קצת. אני מתרגשת מהמחשבה לחזור ולנגן בברים ובמועדונים".
גם באר אנ' בי יש סלסולים. שרית חדד ושאר השופטים
ינאי יחיאל
לא מפחיד אותך לחזור לאנונימיות אחרי קבלת הפנים שקיבלת בארץ?
"זה באמת יהיה המבחן שלי, מה שיקרה אחרי שכל זה ייגמר. אבל המטרה שלי היא לא להיות סלב, אלא להיות מוזיקאית. אני מנסה לעשות את הכי טוב שאפשר כדי לבנות מערכת קשרים וגשרים כל עוד אני בתוכנית הזאת, מערכת שתמשיך איתי הלאה. גם לגבי העבודה שלי עם שרית חדד - אני מקווה מאוד וחושבת שזה לא יפסיק גם כשהתוכנית תיגמר".
מעריצה גדולה. קרולינה אמיר מאירי
"זה כל כך כיף להיכנס לאולפן ולעבוד איתה. היא ממש בן אדם שמח והיא גורמת לך להרגיש נוח, היא תמיד במצב רוח טוב. אני שרה גדול וגרנדיוזי מאוד, אנחנו כבר יודעים את זה. עכשיו הרעיון הוא למצוא את הדברים הקטנים בקול שלי ולפתח אותם, ועל זה היא עובדת איתי. רק מהניסיון שלה אני יכולה ללמוד ממש המון. יש לנו דווקא דברים משותפים שלא כולם רואים. זה נכון שהיא שרה מזרחית ואני לא, אבל גם מזרחית וגם השירה שלי בעצם נחשבים מוזיקת נשמה. שלומי שבת אפילו אומר את זה כל הזמן: סלסולים באים מהנשמה, ואני זמרת נשמה במקור. אני לא מסלסלת בסגנון מזרחי, אבל גם באר אנ' בי יש סלסולים. זה לא אותו דבר אבל זה דומה".
הכרת את המוזיקה שלה עוד לפני שהגעת לתוכנית?
"כן. בקנדה ובחו"ל באופן כללי, בשביל ישראלים או יהודים שנמצאים שם, מוזיקה ישראלית היא מוזיקה מזרחית. אנחנו פחות מכירים פופ או רוק ישראלי. אז מכל המנטורים בתוכנית הכרתי הכי טוב את המוזיקה של שרית חדד. הכרתי כמובן גם את אביב גפן, אבל זה היה בעיקר בגלל הלהקה שלו, בלאקפילד".
מאז שאת בארץ יצא לך להכיר זמרים שאהבת?
"אני עוד חדשה בכל זה, אבל אני מתחילה להכיר אמנים חדשים שמאוד מוצאים חן בעיניי, כמו עידן רייכל והקרטל. לפני שלושה שבועות הייתי בהופעה שנינט ארגנה והופיעו בה המון זמרות. זמרת אחת שממש עשתה עליי רושם ונהייתי מעריצה ענקית שלה זו קרולינה. ראיתי אותה ופשוט התעלפתי שם בקהל, זה משהו מהמם".
לנינט עושים חיים קשים על האופן שבו היא פרצה.
"בעיקרון אני מנסה לא להשוות את עצמי לאמנים אחרים, אני רוצה לבנות לעצמי את המסלול ולא ללכת בעקבות אף אחד. אבל לנינט בהחלט היתה קריירה מוצלחת עד עכשיו. הנעליים של נינט הן נעליים לא רעות בכלל למלא".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם