איך הוא שר: אור כהן מ-The Voice בכלל לא תכנן לפרוץ

רמי קלינשטיין משלים אותו, הסלסולים הם חלק מנשמתו, אבל הוא מעדיף שלא ישוו אותו לעמיר בניון. אור כהן, המתמודד הכי צנוע ב-The Voice, רוצה להתרגש על הבמה כל פעם מחדש

מיקי לוין | 22/3/2012 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אור כהן,the voice
 
מתברר שאני אדם שמקבל בפתיחות ביקורת. אור כהן
מתברר שאני אדם שמקבל בפתיחות ביקורת. אור כהן צילום: אריק סולטן

לאט לאט, בלי ששמנו לב, הצליח אור כהן, הבחור הצנוע של The Voice, לכבוש את הקהל ולתפוס מקום בחצי גמר העונה הראשונה של התוכנית. אולי אין לו את הזוהר של קטלין או את הצ'ארם של יובל דיין, אבל דווקא הודות לאותה צניעות שמאפיינת אותו, הוא הפך לאחד המתמודדים הבולטים.

הדרך שהוא עבר מעניינת מאוד. לא אחת השוו אותו בפאנל השופטים לעמיר בניון ואביב גפן ביקר אותו שוב ושוב על כך שהוא מסלסל הרבה. אבל מבחינתו של אור, הסלסולים הם חלק מנשמתו ומילדותו חסרת האמצעים. כשאני שואלת אותו על הגמר הוא כמעט ולא מאמין שאנחנו בכלל מדברים על זה. "זה מדהים, לא תכננתי להגיע לכאן", הוא אומר. "אני מאוד מתרגש כי המעמד מלחיץ, אבל יחד עם זאת, ההרגשה של לגעת בחלום שלי היא תענוג אין סופי. אני שמח שעברתי דרך מדהימה יחד עם רמי קלינשטיין, המנטור שלי, שעזר לי במיוחד בנושא הבטחון העצמי על הבמה".

כהן, 28, נולד וגדל בבית שאן. לפני כשלוש שנים איבד את אימו, שנפטרה ממחלת הסרטן. הוא בן למשפחה קשת יום, שבה שני הורים לא עבדו ואת חייו העביר בעוני. לאחר מות האם עבר אחיו הקטן בן ה-5 עבר להתגורר עם דודתו, כי לא היה מי שיטפל בו. במקביל, אור נאלץ להתנהל בעצמאות. כבר בגיל 10 שר כפייטן בבתי כנסת. תנסה לסכם את החוויה במשפט אחד.

"חוויה מטורפת, קשה לי להחיל אותה לתוך משפט. המציאות היא קצת סוריאליסטית בעיניי. בהרגשה שלי הייתי לפני חודשיים אפילו פחות מעלה נידף ברוח. היום המצב אחרת. אני מצליח להכיר במה שיש לי, בכשרון שבורכתי בו וזו תחושה עוצמתית שבעיניים שלי, קשה להסביר או להבין".

מה אתה לוקח איתך מהחוויה הזאת?
"אני לוקח גדילה מוזיקלית. למדתי הרבה על ז'אנרים ועידון וגם הכרתי חברים מדהימים, שהם מוזיקאים מופלאים שיכולתי רק לחלום לעבוד עם כאלה. אני מופתע מאוד ממה שעברתי ובעיקר מאיך שהתנהגתי בתוך זה - מהגמישות ומהזרימה שלי אל תוך העניין. שמחתי שרמי גילה בי דברים שאף פעם לא ידעתי שקיימים בי. מתברר שאני אדם שמקבל בפתיחות ביקורת ושיודע להקשיב. כרגע אני עובד בעיקר על איך ליהנות מכל מה שקורה עכשיו".
שיר שמשקף את הרגשות

כהן מדגיש שכשהוא בוחר שיר לביצוע, הוא מתייחס מאוד לטקסט כי לדעתו מדובר בחלק הכי משמעותי בשיר. "חשוב שהשיר ישקף את הרגשות שלי", הוא אומר. "אני רוצה שבכל פעם שאשיר אותו הוא יצליח לעורר בי רגש אותנטי. שאתרגש ממנו כל פעם מחדש. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל המקצוע הזה לא שווה אם אנחנו לא מתרגשים ממנו".

עד כמה רמי קלינשטיין מעורב בבחירת השירים שתבצע?
"הוא שותף מלא בבחירת השירים. למזלי, רמי בקיא בסגנונות שאני מחובר אליהם ובדיוק כמוני חשוב לו התוכן. לפעמים אני יכול לפסול שיר על מילה אחת שקשה לי לשיר, ורמי לגמרי איתי בעניין".

הוא היה הבחירה הראשונה שלך כמנטור? כי נראה שהוא לא הבחירה האידיאלית עבורך.
"למרות הקשיים, אני שלם עם העבודה המדהימה שאנחנו עושים. רמי מכניס אותי לפרופורציות. הוא הופך אותי מזמר שגדל בשכונה למקצוען. למעשה אני מרגיש שהוא משלים אותי ולמעט הקשר המקצועי, התפתחה בינינו חברות".

מה דעתך על הביקורת של אביב גפן?
"אני סמוך ובטוח שאביב גפן יודע כמה אני מעריץ אותו. אני מקווה שהוא יבין בסופו של דבר שאני שומר אותו לאלבום שלי".

לפני שבועיים סיים כהן לכתוב ספר על החוויות שעבר עד כה בחייו. את הספר הוא הקדיש להוריו אבל בחלק ממנו הוא התייחס להשוואה הבלתי פוסקת לעמיר

בניון. "הוא ברכתי וקיללתי", הוא אומר. "במאמר שכתבתי אני משתף את רחשי ליבי בעניין. בסופו של דבר ההשוואה הזו מבורכת ומחמיאה כי בעיני עמיר בניון הוא אמן ענק, אבל במקום שבו מסתובבים ענקים אני מעדיף להסתתר. לכן עם כל הפרגון, אני מעדיף להתקיים בזכות עצמי".

צילום: אריק סולטן
אין לו פייבוריט לניצחון, כולם כישרוניים. כהן צילום: אריק סולטן

ביומיום אתה מתעסק בפרסום ובהוראת ילדים בסיכון. יש לך תוכניות לעתיד מעבר למוזיקה?
"האמת היא שאין לי תוכנית ברורה. כשהייתי צעיר יותר שאפתי להיות זמר והגיבוי היה להתפרנס בכבוד. משתוכנית המקור לא ממש התקדמה, הלכתי ללמוד תקשורת חזותית. כשאימי נפטרה ונכנסתי לתקופת אבל קשה, זנחתי את המוזיקה, כיוון שחשבתי שזה המקום שהכי נוגע ודוקר את הלב, ולכן עבדתי כאיש גרפיקה. כרגע אני זורם עם כל מה שבא, נהנה מהכל ובעיקר מהחסד שעשה עמי האל - להגשים את חלומי".

ואכן, נראה שמנטרת הזרימה עובדת בשביל הזמיר הצעיר. בלי שהתכוון לכך, הוא התגלגל בחזרה לעולם המוזיקה. "לא תכננתי לפרוץ, אני סוג של במקרה כאן", הוא מתוודה. "אחרי שלוש שנים שבהן לא עסקתי במוזיקה תכננתי מופע קטן לחברים. מאירוע צנוע ל-30 איש מצאתי את עצמי מופיע מול 150 איש בקהל. הם עשו מזה באז רציני ברשת, וכמה ימים אחר כך פנה אלי גל הירש, עורך רדיו קול רגע, כדי לנגן את שיריי. מאז הכל היסטוריה".

יש בהגשה שלך לא מעט כאב. עד כמה הילדות ושאר החוויות האישיות באות לידי ביטוי בשירה?
"אני אדם שתמיד עסוק בלחטט בנבכי הנפש. כשאני שר אני מתחבר למילה ואני מאמין לכל אלמנט בה. לעתים אני כל כך מתחבר לשיר, שתוך כדי הביצוע אני דומע. ברגע שאני פותח את הפה ושר, אני הולך לאיבוד בתוך השיר".

בין המועמדים, יש לך פייבוריט?
"נשארו כישרונות מדהימים, שממש קשה לשים את האצבע על אחד. כולם מדהימים ברמות מטורפות".

נראה שהחוויות שעבר כהן מכניסות אותו לפרופורציה בנוגע לתחרות. "ברמה העקרונית, אני מרגיש שכבר ניצחתי", הוא אומר. "הגעתי לתחרות בתחושה שהמוזיקה שלי תישאר שלי לנצח, ולא תיחשף לקהל. מיותר לציין שאמן בלי קהל לא יכול להמשיך ליצור. למזלי זכיתי באהבת הקהל כבר כמה פעמים. אני תמיד מספר את שניטשה כתב באחד הספרים שלו, על אדם שחי במערה ויצא בכל יום החוצה ואמר לשמש: 'שמש שמש, כמה יפה את'. כך היה עושה בכל בוקר, בכל יום. אחרי שנים הוא יצא יום אחד החוצה, נשא עיניים מעלה ואמר: 'שמש שמש כמה יפה את, אבל את כלום ללא הדרים על הארץ'. ללא אנשים ששותפים ליצירה, הלהבה נכבית".

כדי לשמור על הלהבה בוערת, הבחור דואג לכתוב ולהלחין לא מעט. "אני כותב עוד לפני שהתחלתי לשיר", הוא מגלה. "אפילו כתבתי ספרים למגירה אבל גנזתי את חלקם כי הם נראו לי יומרנים מדי. אני מרגיש עכשיו שמותר לי להרים את הראש ולגעת בחלומות שלי. חשוב לי להבהיר לילדים שלימדתי, שגם הילדות שלי היתה לא פשוטה. אני מקווה שגם הם ילמדו להאמין בעצמם ובחלומות שלהם".

יותר קשה, יותר טוב

לפני כשנה פגש כהן את נועם סנדרוסי. השניים התאהבו וכיום מתגוררים יחדיו בדירתה. בגלל שנועם גרושה ואור הוא כהן, מבחינה הלכתית השניים לא יוכלו לעולם להינשא כדת וכדין. "בימים הראשונים של הקשר הסוגייה הזו לא עלתה בכלל", הוא אומר. "הדברים התגלגלו, התאהבנו ופשוט נשארנו ביחד. החיבור שלנו מאוד עוצמתי. זו לא אהבה אסורה, היא רק מסובכת. זו אהבה קשה בעיקר להורים שלנו, שרוצים לראות אותנו מתחתנים ובונים בית בישראל. אנחנו מכבדים את ההורים ואת הערכים שהם הנחילו לנו ובגלל זה אנחנו עובדים ומנסים למצוא את הדרך לעשות את זה כמו שצריך. נועם אומרת שכמה שזה יותר קשה, זה יותר טוב".

אתה עובר שלבים לא מעט בזכות הקהל.
"אני רוצה להאמין שאני מצליח לרגש אנשים, לגעת להם בלב. אני רוצה לחשוב שהקהל רוצה לראות בן אדם אמיתי, חשוף, ולא סופרסטאר. זה הדבר היחיד שעוזר לי לקבל את אהבת הקהל ואני מודה כל בוקר על החיבוק החם הזה".

מה המשאלה הכמוסה ביותר של ליבך?
"אני מתגעגע לאמא שלי והגעגועים האלה לא יעזבו אותי לעולם. אני רוצה לחיות בשלום עם עצמי ולקבל באהבה את גזירות השמים".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים