יש רוק בעברית: מרסדס בנד מתכוננים לרוק עצמאות
מרסדס בנד חוזרים לרוק עצמאות, פ'אנקיים פחות וכבדים יותר. "יש שם משהו נשגב מבינתי ומאוד מרגש", אומר הסולן גל תורן
אנחנו עכשיו במקום היותר רועש שלנו. מרסדס בנד צילום: פיני סילוק
סולן מרסדס בנד, גל תורן, לא מרגיש שהוא צריך לבחור בין טלוויזיה לבין מוזיקה. תורן, שכיכב לפני ארבע שנים בסדרת הדרמה "תעשה לי ילד" ובימים אלה משחק לצד עפר שכטר בסדרה "המיוחדת", לא באמת עוצר את עצמו לשאול מה מקדם את מה. "מבחינתי המשחק זה קודם כל משהו שאני אוהב לעשות", הוא אומר. "משהו שמתכתב עם הדרך שלי להביע את עצמי ולמצוא את עצמי בסביבה של דברים מיוחדים שכיף לעשות אותם. מעבר לכך שזו דרך להתפרנס וזה גם לא כל כך מזיק לקידום של הלהקה".
אפשר להבין אותו. מרסדס בנד בהנהגתו הפכה לאחד מהרכבי הגיטרות המצליחים בישראל, כזה שמושך קהל ומופיע בכל רחבי הארץ. ביום העצמאות הקרוב הוא הולך לעלות שוב עם להקתו לבמת פסטיבל רוק עצמאות, הישג מרשים לנוכח שמות גדולים כמו ברי סחרוף ואביב גפן, שמופיעים בפסטיבל באופן קבוע כבר שנים רבות.
בסוף גם אתם תהפכו לוותיקי רוק עצמאות?
"התוכנית שלנו היא לא לפרק את הלהקה בזמן הקרוב. אנחנו מאמינים בה ואנחנו פה בשביל להישאר, אוהבים את הכל ואוהבים שיש כמה שיותר ממנו. אז אני מאוד מקווה שנמצא את הרוח לחזור למעמד הזה כמה שיותר פעמים. אני כל פעם מתפלא מחדש מעצם זה שרוק עצמאות קיים. זה קורה בחג שבו כל העיריות מביאות מופעים בחינם, ועדיין כנראה יש איזשהו קסם באירוע הזה, אם המון מעריצי רוק ישראלי משקיעים כסף ובאים מכל הארץ לראות אותו. זה נראה לי תמיד כמו קסם. זה אירוע מטורף שכמעט לא רואים כמותו בשאר ימות השנה. אני חייב להגיד שיש שם משהו נשגב מבינתי, משהו מאוד מרגש".
אנשים נוטים להגיד שאין רוקנ'רול בעברית.
"תמיד נורא קשה לי עם האמירה הזאת, כי מהרגע שזה נאמר כל זכות הקיום שלי ושל חבריי המוזיקאים מהתחום הזה מתבטלת. אישית, רק השנה הופעתי 150 פעם, אז כנראה יש איזשהו רוק בעברית. גם אם עיתונאים אוהבים יותר רוק באנגלית ואוהבים להיכנס בתוצרת המקומית. יש משהו ייחודי באירוע הזה, שכמעט אין בו חסויות ענק מתנוססות והוא בנוי באמת על טהרת הדבר עצמו. בזה הוא ייחודי".
נהגת ללכת לפסטיבלי מוזיקה כנער?
"כשהייתי נער לא היה אפשר לצאת מירושלים ביום עצמאות, אבל היו פסטיבלים אחרים במשך השנה. היה פסטיבל ערד והיה וודסרוק, שהיה ניסיון לעשות וודסטוק באילת; זה התקיים במשך שנתיים או שלוש וזה היה מדהים. זה הכוח שיש בהמון שמתכנס סביב מוזיקה, בייחוד מוזיקה רועמת. זה איזשהו רגע שאין הרבה דברים שווים לו שנער, או בכלל בן אדם, יכול לעבור ברמת האקסטזה והחוויה שזה מייצר. עליי הפסטיבלים אז השפיעו מאוד".
עם השנים הפכתם מלהקת פ'אנק-רוק להרכב הרבה יותר כבד. איך הקהל שלכם הגיב לזה?
"אנחנו באמצע סיבוב הופעות של האלבום הזה, אז אנחנו עדיין אומדים את התוצאות שלו מבחינת השפעה על הקהל. אבל אני יכול להגיד שלעשות את האלבום הזה לא היתה הבחירה הכי מסחרית שהיינו יכולים לעשות. תמיד במרסדס אנחנו מתכננים לעשות מה שהכי בא לנו לעשות באותה תקופה, אז זה רק עניין של הולכים ונוגעים בכל מיני מחוזות ואחרי זה חוזרים ועושים דברים שכבר עשינו. כך שנראה לי שאנחנו עכשיו במקום היותר רועש שלנו, אבל בטח גם נחזור לפ'אנק ולבלדות. קיבלנו תגובות פחות אוהבות, אבל קיבלנו גם תגובות אחרות. בסופו של דבר מבחינתנו זו הדרך שלנו, לעשות בזמן נתון את מה שאנחנו הכי עפים עליו. אני לא בטוח שהאלבום הבא לא יהיה ברובו פ'אנקי, זה לא משהו שאנחנו לא אוהבים יותר. זו לא איזושהי מגמה. תכננו לעשות אלבום כזה, אבל זה לא אומר שתכננו להיות מעכשיו רק כאלה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם