משפחה פוסט-מודרנית: מה עובר על בני המשפחה של כוכבי ריאליטי?
בזמן שמשתתפי תוכניות מציאות הופכים למפורסמים, לעתים גם בני משפחותיהם נחשפים לאור הזרקורים. בספרה החדש "כמעט מפורסמת," מנסה מיכל בכר לתאר כיצד הם מתמודדים עם החדירה לפרטיות ולבדוק למה כישרון בימתי נחשק יותר מכישרונות אחרים
מי לא מכיר את סופי טייב, אחותה של נינט וכוכבת מדורי רכילות מאותו הרגע שעלתה לבימת גמר "כוכב נולד" וחיבקה את אחותה בשידור חי? מי לא יודע מיהו שמעון סבג מבית שמש? מי לא מזהה את אמא של אלירז שדה?
רגע לפני תכנית העשור של "כוכב נולד," כשמסך הטלוויזיה טובע בפרומואים ובתוכניות ריאליטי כמו "דה וויס," "בית ספר למוסיקה," "איל גולן קורא לך," "מאסטר שף ילדים" ו"עצב מנעול לשבלול," רואה אור הספר "כמעט מפורסמת" מאת מיכל בכר, עם עיצוב גרפי חדשני שמתכתב עם עולם הפייסבוק והפרסום (הוצאת הקיבוץ המאוחד).
בזמן שכוכבי ריאליטי צצים מכל עבר, מעלה בכר את השאלה: כיצד משפיעות חמש דקות התהילה על בני משפחותיהם וחבריהם של המפורסמים החדשים? האם באותה מהירות שמוכתרים כוכבי הריאליטי לסלבס החדשים, משתנה גם היחס החברתי אל הקרובים אליהם?
"אף פעם לא תיארתי לעצמי שהחיים שלי יכולים להשתנות עד כדי כך, בגלל תכנית טלוויזיה. כאילו יום אחד הייתי שיר מ-ז,2' שיש לה רק 20 חברים בפייסבוק וחברה אחת במציאות ולמחרת הייתי שיר כרמי, אחותו של תומר כרמי, שכולם מכירים מהטלוויזיה."... כך מרגישה גיבורת ספרה של בכר, נערה מחוננת בת 13 שבעולם המאדיר כישרונות בימתיים, הכישרון היחידי שלה, חוכמתה, איננו אטרקטיבי.
כשאחיה הגדול תומר מתקבל לתכנית ריאליטי, שיר הופכת במהירות שיא להיות "אחות של תומר המפורסם." חייה משתנים וכך גם מעמדה החברתי. "לא סתם בחרתי לכתוב ספר שהגיבורה שלו אינה מי שבעצמה הלכה לתכנית ריאליטי, אלא אחות של מישהו שהתקבל לתכנית והופך, במהירות המוכרת לנו מן המציאות, לכוכב," אומרת בכר.
"בעיניי הבחירה הזו הרבה פחות בנאלית. עניין אותי לבחון את המקום של התחככות באור כוכבים של מישהו אחר ולשים את הגיבורה בסיטואציה שהיא נקלעה אליה לא מבחירה, במיוחד לאור העובדה שהיום, יותר מבעבר, הזרקורים והמצלמות מופנים גם אל משפחות המתמודדים. המשפחות מצולמות כשהן מלוות ומעודדות את יקיריהן ולעתים, באופן טבעי, גם עובדות בלהשיג תמיכה וקולות עבור בן המשפחה שמתמודד".
"היה לי חשוב להעלות בספר את השאלה: למה כישרון בימתי יותר נחשב היום מאשר תכונות של אנשים שלא עומדים על במה? יותר מלהיות חכם, נחמד, או בנאדם טוב? ובהתאמה - כמה תכניות טלוויזיה בוחנות אינטליגנציה לעומת כשרון בימתי"?
"תכניות הריאליטי נבדלות זו מזו ואי אפשר להתייחס אל כולן כאל מקשה אחת. זו הסיבה לכך שבחרתי להציג בספר תמונה מורכבת של העולם הזה, ולא חד ממדית. אני מוצאת את עצמי לא אחת מנגבת דמעה כשאני צופה באודישנים של מתמודדים, כי בעיני יש משהו מאוד מרגש בתכניות ריאליטי המעודדות כישרונות; אתה רואה אנשים מכל רחבי הארץ, בכל הגילים ומכל שכבות האוכלוסייה, שיש להם חלום שלא תמיד הם עצמם מאמינים שיוכלו להגשים אותו. והנה בא מישהו שמאמין בהם ופותח בפניהם את הדלת. מצד שני, יש לתכניות האלו גם השפעות פסיכולוגיות שלא כל אחד מסוגל להתמודד איתן."
רותם מנטש, ,35 אחותו של גיא מהצמד "גיא ויהל," שנבחר על ידי המנטור אביב גפן ב"דה ווייס," הייתה שם. למעשה, היא עדיין שם. "גיא אמר לי שרשמו אותם לאודישנים של התכנית ושהם כנראה לא רוצים ללכת," מספרת מנטש. "הגבתי בהיסוס, נעה על המנעד בין חשש מאיכות הפורמט, מקונספט הריאליטי הבזוי ומלמכור את האמנות והאמת הפנימית בעבור חופן אחוזי צפייה, לבין רצון מובן בחשיפה, בהנגשה של האמת הפנימית והאמנות לקהל הרחב".
"גיא ויהל הם אמנים שלא נולדו בתכנית הזאת. הם נמצאים מאחורי הקלעים של כל כך הרבה פרויקטים מצוינים - הלחינו את מיטב הלהיטים המושמעים היום של מירי מסיקה, הראל סקעת ולירן דנינו, הפיקו את עילי בוטנר וילדי החוץ ועוד. האספקט שהיה חסר הוא ההכרה מהרחוב. בשל כך שיכירו את שמותיהם זה ייתן להם רוח גבית להמשיך בפעילותם."
מה היו ההפתעות שלא לקחת בחשבון עם הפרסום הגדול? הרי הכל קורה בבום.
"ממש כשהתחילה התוכנית היינו בחופשה משפחתית חורפית ורגועה באילת. מאוד הופתענו כשזיהו אותו ברחוב ופרגנו לו בכל מקום. זו היתה ממש תחילתה של מציאות חדשה עבורנו. מאוחר יותר, לאחר ששודרו כבר שניים או שלושה פרקים של התכנית, נכנסנו יחד לקניון תל אביבי ושם זה כבר היה ממש היסטריה. כולם פתאום מכירים את אחי הקטן. זה מחמיא והפרגון מרגיש נהדר, אבל גם מוריד את האפשרות לארגן יום של דוד ואחייניו בלונה פארק, קניון או כל מקום ציבורי אחר לעת עתה. לא שחלילה אני מתלוננת - הוא כבר את ימי הבייביסיטינג שלו ישלים.
"גיא, חוץ מהיותו מוכשר מאוד בתחום המוזיקה, גם מאוד יפה ותמיד היה מושך תשומת לב בגלל זה, כך שגם לפני התכנית היו לו מחזרות רבות, אבל כרגע זה מאוד מודגש. אני והפולניה שבי מקוות שהוא ימצא את האחת המתאימה לזוגיות יציבה ומפרה, אבל כמובן בזמנו."
היית ממליצה לאחרים ללכת על זה? ומה היית מייעצת לבני משפחתם של משתתפי ריאליטי?
"זה מאוד תלוי מי אתה ועם מה אתה מגיע. צריך להגדיר מראש את הציפיות מהתוכנית אליה אתה הולך. להיות מפורסם זה לא מספיק טוב בעיניי".
במהלך שמונה השנים האחרונות עסקה בכר בעיקר בקידום כתיבתם של אחרים, בעיקר כדוברת, כלקטורית וכעורכת. "בעיני יש משהו מאוד נוגע ללב בלקחת חלק בתהליך הגשמת חלום של מישהו," היא אומרת, "החל מצעדיו הראשונים. בלאתר כתב יד של מישהו מוכשר ולפתוח בפניו דלת אל עולם הספרות, שהיווה עבורי בית בשנים האחרונות. לא פחות מרגשת כעת התחושה שהצוהר הזה נפתח גם עבורי." כמו ידידיו המיובאים, גם בספר "כמעט מפורסמת" יש דגש על הליווי הגרפי.
"כשהתחלתי לכתוב את הספר לא רק שידעתי מראש מה תהיה העלילה, אלא גם איך אני רוצה שהוא יראה. העורכת יונה טפר ואני בחרנו בדקדקנות את המעצבת המוכשרת יפעת דיין, שעבדה עליו. כל עמוד בספר מעוצב בשונה מקודמו ובכל עמוד הושקעה מחשבה ועבודה רבה. הקפדנו על כך שהספר יציע מסרים חשובים לבני נוער אבל לא ויתרנו על זה שהעיצוב הגרפי יהיה צבעוני, שיתכתב עם הסיפור, ושישלב אלמנטים מתוך עולם המדיה והפרסום, עולם הפייסבוק, המחשבים והטלוויזיה, ובית הספר. הילדים של היום גדלים לתוך כל אלה."
אחד המסרים הבולטים שעולים מן הספר, הוא העובדה שכל אחד הוא הגיבור של חייו.
"נכון. תהליך הכתיבה וההוצאה לאור של ספר יכול להיות שביל שלא קל לפסוע בו - דרך רצופת מכשולים ולעתים קרובות בודדה. אתה יושב לבדך מול מקלדת מחשב ומתמודד עם דף לבן וריק ועם גירויים סביבתיים כמו פייסבוק, טלוויזיה, והחיים שרוחשים מחוץ לבית ומפתים אותך להפסיק לכתוב. לא אחת אתה מוצא את עצמך שואל: למה אני צריך את זה בכלל? מה יגיד מי שיקרא את מה שכתבתי? איזה פחד!"
"אבל כשאתה מעז להתמודד עם החששות שלך, לכתוב מילים שנוגעות באמת שלך, לחשוף את הלב, וכשהפחד מלא לכתוב גדול מהפחד מלכתוב - אתה מבין שזה היה שווה כל רגע. עכשיו שלחתי את הספר לדרכו ואני מקווה שהקוראים ישמחו לפגוש בו. אם אצליח לגרום ולו לקורא אחד גם ליהנות מהקריאה וגם לזכור להרגיש שהוא באמת הכוכב האמיתי של חייו - לא תהיה מרוצה ממני."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם