פשוט אדיר: אדיר אוחיון השאיר את "כוכב נולד" מאחור
אדיר אוחיון מצהיר שהוא לא פליט ריאליטי, לא חקיין של מיוז ולא תמים כפי שהיה. אז מה כן? התשובה תינתן באלבום הבא של "אדיר והילדות"
לא חששת שהתוכנית תמשוך אליך בעיקר קהל צעיר?
"לא, כי גם אז לא באמת פניתי לקהל הזה. קלטתי את זה כבר אז. משתתף מסוים היה עולה לבמה וכל הילדים באטרף, ואז אני עולה לבמה ויש אווירה אחרת. הקהל של 'כוכב נולד' הוא כמו הקהל של 'האח הגדול', לצורך העניין. זה בדיוק אותו הדבר. הם מסתכלים על זה בקטע של הערצה אלילית. סטייל מעריצות של אלביס".
ועדיין, היית מתמודד בולט, בטח חשבת שתהפוך מיד לכוכב.
"כל אחד ומה שהוא רוצה לעשות. אני רציתי לעשות שירים, זה מה שעניין אותי. לא עניין אותי להיות שחקן, לעשות פרסומות ודברים כאלה. גם לא היו הצעות מלכתחילה. אני לא סטאר קוואליטי. הייתי בולט בגלל דברים אחרים, לא מעצם העובדה שאני איזה חתיך-על".
אבל למה לדבר על ימי הכוכבנות של פעם כשאפשר לדבר על זו האפשרית בעתיד, בוגרת יותר, שונה. היום אוחיון חמוש בעידו (דודו) הרשקוביץ ובנדב הושע, חבריו להרכב הרוק "אדיר והילדות". הטריו, שהיה קיים גם בתקופת "כוכב נולד", העז להגיד לא לחברת התקליטים הליקון, הקליט אלבום בלייבל בארבי רקורדס, גנז אותו, ושחרר אלבום ראשון סוף סוף לפני כשנה וחצי, שאף הניב להיט רדיו בדמות הסינגל "לאט לאט".
ההחלטה לסרב לעבוד עם חברת תקליטים גדולה
אז מה היה השיקול ללכת עם בארבי רקורדס?
"ברגע שהתוכנית נגמרה, קיבלתי, או קיבלנו בעצם, הצעות מחברת תקליטים. בחרנו בבארבי, פשוט כי הם שידרו לנו הרבה יותר פרקטיות. גישה של 'יאללה, בואו נעבוד'. התפיסה שלי היתה שהליקון זו מכונה משומנת מאוד, שלא יהיה לנו בה חופש ביטוי יצירתי, אבל צריך לציין שבגלל שבסופו של דבר לא הלכנו בדרך הזאת, אנחנו לא באמת יודעים מה היה יכול להיות. במידה מסוימת חיפשנו להיות להקת הופעות, לצמוח מהשטח. מבחינת בארבי רקורדס, הם הוציאו עלינו כסף על הקלטות והאמינו בנו בעיניים עצומות. התוצר של ההקלטות שלנו לא מצא חן, לא בעינינו ולא בעיניהם, אז הוחלט שמפסיקים לעבוד יחד ושרק נחזיר את הכסף על ההקלטות. ואז קבענו הופעה ואנשים פשוט לא הגיעו".
הנחת שאנשים יבואו לראות אותך על בסיס הפרסום שזכית לו ב"כוכב נולד"?
"בהתחלה כן, ובגלל זה במידה מסוימת הייתי באופוריה. חשבתי שאם רק נגיד שיש הופעה, אנשים כבר יבואו. ברמה הכי ילדותית. בתכלס היינו בבועה שאין לתאר, והיא התנפצה מהר מאוד. מנגד, אפשר לבוא ולהגיד: 'כן, אבל לא היו פוסטרים, לא היה פרסום, לא היו כרוניקות בעיתון, לא היה כלום'. אני אפילו לא ידעתי שאני צריך להזמין אנשים להופעה. עד כדי כך! בקיצור, לא ידענו מה שאנחנו יודעים היום".
הרשקוביץ: "זה תופס כמעט לגבי כל פליטי הריאליטי שקשורים למוזיקה באיזושהי צורה. אבל אנחנו מרגישים שאנחנו מתקדמים הלאה. אם מסתכלים על החומר של האלבום הבא לעומת זה של האלבום הראשון, אז יש התקדמות מוזיקלית ורוחנית. יש בשלות. אתם תופסים אותנו עכשיו בתקופה הכי טובה שלנו מבחינה מוזיקלית".
בימים אלה הם עובדים על אלבום שעתיד לראות אור בקיץ. הסגנון קורץ לג'וי דיוויז'ן - מעין ורסיה עברית של גל חדש אייטיזי. עכשיו כל מה שהם רוצים לעשות זה לנגן. ואולי גם להיפטר מההשוואות החוזרות ונשנות בין החומרים המוקדמים שלהם למיוז ולרדיוהד. "אני מבין את זה, את הצורך של אנשים לשים דברים בתוך הגדרות", אומר הושע. "אבל אני מצפה מאנשים להתעמק יותר. אולי כי אני מוזיקאי".
אבל באמת נשמעתם עד עכשיו כמו ניסיון לעשות מיוז. גם אם מוצלח.
"זה רק כי אנחנו טריו, יש לנו סולן ששר פלצטים ויש דיסטורשנים. אבל זה קצת שטחי להגדיר את זה ככה. זה רע כי מפספסים דברים אחרים. זה חוסם. יש פה כל כך הרבה השפעות, ולי, בתור חלק מהלהקה, זה חורה. אני מביא משהו ואז בא בנאדם ובצורה שטחית אומר לי 'זה מיוז'. אבל יש פה עוד
יש פה כל כך הרבה השפעות בולטות אחרות בתוך המוזיקה".
אוחיון: "אני חושב שאני יכול להסביר את זה. אני מתאר לעצמי שהנטייה הזאת של אנשים להגיד 'זה נשמע כמו משהו' נובעת רק מעצם העובדה שהם רוצים להראות כמה הם מכירים את מיוז או את רדיוהד. זה רק כדי להראות שהם מבינים".
בקיצור, אתם לא רואים בזה מחמאה.
"בסך הכל זה לא משהו רע מבחינתי. בכל זאת, אלה דברים שהושפעתי מהם קשות וזו באמת מחמאה גדולה. אלה דברים שגדלתי עליהם וכיף לי שמשווים אותי אליהם. אבל זה לא מי שאני. אני משהו אחר. אין שום דבר דומה. כשאני חושב על זה, זה אפילו גרם לי לשיר נמוך. ברצינות! אם מקשיבים לכל השירים שיש לנו עכשיו, רק באחד או שניים מהם אני שר גבוה".
הרשקוביץ: "בוא נגיד את זה ככה. אף אחד מאיתנו לא הקשיב לאלבום של מיוז כבר כמה שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם