זה מה שנשאר: הסרט על רצח דפנה כרמון לא סוגר קצוות
ב"מערבולות", שעוקב אחר מי שמנסה להוכיח את חפותם של הנאשמים ברצח דפנה כרמון, יש לא מעט רגעים לא קלים לצפייה וגם עדויות שלא פשוט לקבל. בסופו של דבר הצופה לא נשאר עם מספיק כלים כדי לחוות דעה בעצמו
מי רצח אותה? דפנה כרמון צילום: יוגב אטיאס, עריכה ערן אבירם
במלאות 30 שנה לרצח דפנה כרמון שידר יס דוקו את סרטם של הבמאים קובי דוידיאן ורוני ליבנה, שהצטרפו למסעו של ד"ר אריאל ליבנה, איש שב"כ לשעבר הטוען בעקשנות שארבעת המורשעים ברצח יושבים כבר 27 שנה בכלא על לא עוול בכפם.
>> שוחחנו עם יוצרי הסרט
לליבנה כבר יש "עבר" בחשיפת כשלים והתנהגות לא הולמת בחקירה מצד שוטרים. לפני כארבע שנים, בתחקיר מעריב שפרסם עם עמיר רפפורט, הציג ליבנה ממצאים לכך שסלימאן אל-עביד, מי שהורשע ברצח חנית קיקוס, הודה במעשה בעקבות אלימות שהפעילו נגדו החוקרים. גם בטרגדיה של דפנה כרמון ז"ל טוען ליבנה כי ההודאה הוצאה באלימות מארבעת המורשעים: אחמד קוזלי, כמאל סביחי, מחמד סביחי ועאטף סביחי.
מטבעם של סרטים כאלה, לא כל הרגעים בהם קלים לצפייה. זהו סרט ארוך, כ-90 דקות, וחלקים רבים בו הם טכניים ולא פשוטים להבנה. גם לא קל לבלוע את כל העדים שמביא ליבנה לחיזוק טענותיו: עבריין משוחרר שישב עם אחמד קוזלי בתא ומתאר כיצד קוזלי שב מוכה ופצוע מחקירות - הוא לא כידון לצאת עמו לקרב. כך גם שוטר שפניו מטושטשות וקולו מעוות.
הבמאים מיטיבים לבנות את דמותו של האיש "הרע" בחקירה: ראש צוות החקירה, סגן ניצב בדימוס שמואל מרמלשטיין. המצלמה מתעכבת על רגלו הרועדת, על הטיק בפניו, מייצרת אי-אמון כלפיו ובהכרח מעניקה נקודות זכות למורשעים ומטילה צל כבד על עבודת המשטרה.
ועדיין, אין בידי הצופה את הכלים לשפוט אם אכן נעשה כאן עוול או שהרוצחים האמיתיים יושבים בכלא. את הסנגוריה הציבורית הצליח ד"ר ליבנה לשכנע, ואלה פנו לבית המשפט העליון בבקשה לקיים משפט חוזר. לפני שנה דחה השופט אדמונד לוי את הבקשה. מה שנשאר לארבעה הוא הסרט וד"ר אריאל ליבנה.
"מערבולות", יס דוקו, 22:00
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם