להקת אפליקציה: סונג פופ משגעת את העולם, ואת השכל
מחשבות בעקבות סונג פופ, האפליקציה המוזיקלית שמבוססת על רעיון כל כך פשוט שזה כמעט מעליב שלא חשבת על זה בעצמך

על סונג פופ מוטבע תאריך תפוגה - ניתן להעריכו בשבועות ספורים צילום מסך
כו-לם משחקים בסונג פופ, וחמור מזה, כו-לם מדבררים למוות את חוויות המשחק בסונג פופ. חלקינו גם כותבים על סונג פופ טורים לעיתון. אף שספק אם בזמן שיעבור מהרגע שיירדו לדפוס ועד שיופצו הם עדיין יהיו רלוונטיים.
נתחיל מהסוף הידוע מראש: על סונג פופ מוטבע תאריך תפוגה - ניתן להעריכו בשבועות ספורים - וכמו "דרו סמת'ינג", השגעת הקודמת, הוא ייעלם מהנוף כלעומת שבא. אבל נכון לרגע זה מדובר בהתמכרות הפופולרית ביותר בנמצא, ובתור שכזאת היא משפיעה על חייהם של לא מעט אנשים, במגוון צורות: החל מזמזום שירים שנואים מבלי משים ועד פגיעה בתפקוד ממש.
בתוך כך, דומה שיש תגובה אחת המשותפת לכל מי שנתקל באפליקציה, אפילו אם לא הפך למשתמש כבד. התהייה המנוסחת כטענה: איך אני לא חשבתי על זה. רעיון כל כך פשוט - כמעט מעליב לא לחשוב עליו בעצמך.
צוקרברג מפרגן
אז ראשית, הרעיון הוא החלק הכי פחות חשוב בתהליך יצירת אפליקציה כמו סונג פופ; מן הסתם צריך היה לתכנת, לעצב, לגשר על סוגיות של זכויות יוצרים, ליצור שיתופי פעולה עסקיים עם פייסבוק ועם אייטיונז, לבנות מודל עסקי עקרוני, לגייס כספים, לשווק ועוד.

דן את האפליקציה להצלחה היסטרית. הסטטוס של מארק צוקרברג צילום מסך
ברובד היותר עומק, נראה שסונג פופ הוא מוצר משלים, כמו שאומרים, לעולם העבודה, כפי שאנחנו מכירים אותו. אם ניקח לדוגמה את ישראל - שוק מבוזר ומסורס שבו מרבית האנשים איבדו את ביטחונם התעסוקתי וחלק גדול מזכויותיהם נשחקו, אם לא אבדו - לסונג פופ יש בתוכו מעין אפקט משכך.
התחושה
עוד במוסיקה:
>> תנו להם רובים: גאנז אנד רוזס הפתיעו לטובה
>> ארקדי דוכין מתמודד עם השדים
>> סמאשינג פאמפקינס מצליחים לצאת מהניינטיז