להקת אפליקציה: סונג פופ משגעת את העולם, ואת השכל

מחשבות בעקבות סונג פופ, האפליקציה המוזיקלית שמבוססת על רעיון כל כך פשוט שזה כמעט מעליב שלא חשבת על זה בעצמך

איתי זיו | 6/7/2012 9:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על סונג פופ מוטבע תאריך תפוגה - ניתן להעריכו בשבועות ספורים
על סונג פופ מוטבע תאריך תפוגה - ניתן להעריכו בשבועות ספורים צילום מסך
סונג פופ היא אפליקציה המעמתת שני אנשים, ראש בראש, בקרב טריוויה מוזיקלי. מתמודד א' בוחר ז'אנר, התוכנה משמיעה קטע קצר מתוך שיר באותו הז'אנר, והמתמודד צריך לזהות מי המבצע מתוך ארבע אפשרויות שמוצגות לו. בשלב הבא הוא משווה את הישגיו להישגי מתמודד ב'; הקריטריון לצבירת נקודות הוא מהירות הזיהוי. כמה פשוט, ככה טירוף.

כו-לם משחקים בסונג פופ, וחמור מזה, כו-לם מדבררים למוות את חוויות המשחק בסונג פופ. חלקינו גם כותבים על סונג פופ טורים לעיתון. אף שספק אם בזמן שיעבור מהרגע שיירדו לדפוס ועד שיופצו הם עדיין יהיו רלוונטיים.

נתחיל מהסוף הידוע מראש: על סונג פופ מוטבע תאריך תפוגה - ניתן להעריכו בשבועות ספורים - וכמו "דרו סמת'ינג", השגעת הקודמת, הוא ייעלם מהנוף כלעומת שבא. אבל נכון לרגע זה מדובר בהתמכרות הפופולרית ביותר בנמצא, ובתור שכזאת היא משפיעה על חייהם של לא מעט אנשים, במגוון צורות: החל מזמזום שירים שנואים מבלי משים ועד פגיעה בתפקוד ממש.

בתוך כך, דומה שיש תגובה אחת המשותפת לכל מי שנתקל באפליקציה, אפילו אם לא הפך למשתמש כבד. התהייה המנוסחת כטענה: איך אני לא חשבתי על זה. רעיון כל כך פשוט - כמעט מעליב לא לחשוב עליו בעצמך.
צוקרברג מפרגן

אז ראשית, הרעיון הוא החלק הכי פחות חשוב בתהליך יצירת אפליקציה כמו סונג פופ; מן הסתם צריך היה לתכנת, לעצב, לגשר על סוגיות של זכויות יוצרים, ליצור שיתופי פעולה עסקיים עם פייסבוק ועם אייטיונז, לבנות מודל עסקי עקרוני, לגייס כספים, לשווק ועוד.
 

דן את האפליקציה להצלחה היסטרית. הסטטוס של מארק צוקרברג
דן את האפליקציה להצלחה היסטרית. הסטטוס של מארק צוקרברג צילום מסך
מי שעשתה את כל זה היא FreshPlanet, חברה יחסית מנוסה בתחום, ואפילו היא נהנתה מגלונים של מזל אחרי שמארק צוקרברג בכבודו ובעצמו, האורקל, החליט יום בהיר אחד להחמיא לעבודתה בסטטוס מינימליסטי. בכך הוא דן את האפליקציה להצלחה היסטרית בתוך שעות ספורות.

ברובד היותר עומק, נראה שסונג פופ הוא מוצר משלים, כמו שאומרים, לעולם העבודה, כפי שאנחנו מכירים אותו. אם ניקח לדוגמה את ישראל - שוק מבוזר ומסורס שבו מרבית האנשים איבדו את ביטחונם התעסוקתי וחלק גדול מזכויותיהם נשחקו, אם לא אבדו - לסונג פופ יש בתוכו מעין אפקט משכך.

התחושה
ש"כל אחד יכול לעשות את זה" וש"המכה מעבר לפינה", מתיקה את הפוקוס מדאגה קונקרטית לזכויות אלמנטריות להפלגה מנטלית במחוזות סהרוריים, או בקיצור: לחיפוש אחרי רעיונות אינפנטיליים. כל כך הרבה אינטליגנציה מושקעת בימים אלה בחיפוש אחר רעיונות שכל מטרתם היא להשהות את האינטליגנציה. אין מה לומר, לטמטום תמיד היה שוק.

עוד במוסיקה:
>> תנו להם רובים: גאנז אנד רוזס הפתיעו לטובה
>> ארקדי דוכין מתמודד עם השדים
>> סמאשינג פאמפקינס מצליחים לצאת מהניינטיז

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בדלת האחורית

צילום: איתי זיו

הערה על הסיפור התרבותי של השבוע

לכל הכתבות של בדלת האחורית

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים