לוזר, אבל לפניך: לאיתי שגב יש דאגות גדולות יותר מתורג'י
כל מה שתגידו על איתי שגב, הוא כבר אמר על עצמו הרבה לפניכם. בראיון גלוי לב במיוחד הוא מדבר על ההישרדות האמיתית שלו: כשקרס כלכלית ושקע נפשית אחרי הגירושים הקשים, כשימי ההיסטריה של "הקומדי סטור" נראו כמו זכרון רחוק, וכשנאלץ להתחנן לעבודה בשביל להביא הביתה אוכל. אבל עכשיו שוב מבקשים ממנו חתימות, ומיליון השקלים בגמר של הישרדות VIP נמצאים ממש מעבר לפינה. אז אתם באמת מוזמנים להגיד שהוא התחנף קצת לתורג'י
לפני כשש שנים עבר שגב את המשבר הגדול בחייו, בעקבות גירושיו משירה אחרי חמש שנות נישואים, וחווה קריסה כלכלית קשה. "היו שמועות שגרתי עם ההורים שלי אבל זה לא קרה מעולם, גרתי ברחובות בסמיכות להורים שלי. שכרתי דירה קטנה ושם בכיתי והפנמתי ועיכלתי ובעיקר לא תפקדתי. פתאום אתה מוצא את עצמך מחפש בית נורמלי שילדה תתארח בו, אין לי רהיטים, דברים בסיסיים. הדבר הראשון שרציתי לעשות אחרי הגירושים זה לכתוב לבת שלי מכתב, לספר לה שאני עדיין אוהב אותה. הרגשתי רע עם עצמי, רציתי להסביר לה, קראתי המון על ילדים להורים גרושים שמרגישים שאבא נטש. אני לא אשכח את הלילה הראשון בלי אורי, ניסיתי לכתוב לה ופשוט לא הצלחתי, המילים לא יצאו. עשיתי למכתב הזה הרבה פיילוטים".
מה עזר לך בתקופה ההיא?
"עברתי תקופה שחורה. לא לקחתי כדורים, לא טופלתי אצל פסיכולוגים, והפסיכולוגים היחידים שלי היו משוררים. קברתי את עצמי בקריאת שירה של כל משורר אפשרי. אולי זה נשמע פלצני, אבל זה מה שהרגיע אותי: מילים של טקסטים ומשפטים. תיעדתי את עצמי, עשיתי לעצמי דוקו, כתבתי מלא, כתבתי מכתבים למשוררים, ואז הבנתי לאיזה מקום אני הולך. הפסיכיאטר האלקטרוני שלי היה המחשב. קראתי המון וכתבתי, ככה קל לי יותר להתנסח, דרך משפטים כתובים. 'גדול הוא האומץ לחכות מהאומץ לשפוך את הלב' של זך זה משפט שגמר אותי, שנתן לי סטירת לחי. במשפט אחד פתאום הבנתי שכשהתגרשתי הייתי בוכה לכולם, וזאת הייתה טעות. ואז הבנתי שאם הייתי מחכה, זה לא היה בא לי בהפוכה אחר כך, עם כל השמועות והלכלוכים. ריחפה תדמית של איתי המסכן והקריסה הכלכלית, וכל זה בגלל ששיתפתי ולא חיכיתי, לא הייתי אמיץ מספיק בשביל לחכות. פתאום הבנתי שלא כולם צריכים להיות חברים שלי, שאני צריך לעשות הפרדה בין איתי, לאיתי שגב. לא צריך תמיד לשתף. כתבתי פעם שהאמת לאמיתה יש להמיתה".
מתי התחלת להתרגל למציאות של אב גרוש?
"אנשים רעים הפיצו עלי שמועות שאני שונא את גרושתי ולכלכו עליה, וזה לא הוגן שאמא של אורי צריכה להתמודד עם דברים כאלה. אבל אני יכול להגיד לך מה זה להיות אבא גרוש. זה לא פשוט בכלל. כשענת הראל אמרה על האי שרק אמהות מגדלות את הילדים, זה עשה לי לא טוב, כי זה לא נכון. יש בעולם אהבה כמו של אמא, ויש אהבה של אבא. בהתחלה היה לי נורא קשה עם הסדרי הראייה, אבל עכשיו אני יכול לראות את הילדה שלי מתי שאני רוצה. היום אני בקשרים טובים עם הגרושה, מאיה (רוטמן, זוגתו הנוכחית של שגב - מ"ל) אפילו חברה של גרושתי, ואני יכול להגיד שלגמר ביום רביעי אורי תבוא עם גרושתי".
איך התמודדת עם הקריסה הכלכלית?
"עברתי תקופה מאוד קשה, אבל זה המקצוע שלנו, והקריסה הכלכלית היא לפעמים חלק מזה. נאלצתי לשרוד. זה לא פשוט, פתאום בגיל 33 אני חוזר 15 שנה אחורה, מחפש דירה ובודק אם יש דוד שמש או דוד חשמל. זאת תחושה איומה ואתה מרגיש הכי לוזר, כאילו לא הצלחת. תחושה הכי קשה בעולם. אבל את המזונות מעולם לא פספסתי, אני מאלה שנותנים גם כשאין. נעזרתי בהורים שלי, לקחתי כל עבודה שהציעו לי, לוויתי כספים מהבנק. לא החסרתי מהבת שלי כלום. גם כשלא היה לי כסף ואכלתי אורז, הבת שלי אכלה פסטה.
"לא הייתה קריסה טוטאלית כמו שזה נשמע לאנשים, לא היו פשיטת רגל ועיקולים, אבל כן היו הלוואות וחובות בבנק. עבדתי מסביב לשעון למרות הקושי שהיה בפנים. כשלא הייתה עבודה חייגתי
"וכשהיא הייתה באה אלי היינו יותר עשירים מכל מי שגר בכפר שמריהו ובהרצליה פיתוח. אמנם זה נשמע כמו קלישאה, אבל עם הבת שלי זאת לא קלישאה. באמת. כוס הפטל הייתה שווה לנו פי כמה מכל משקה הכי יוקרתי שיש. בדירת שני חדרים וחצי הייתה לנו בריכה קטנה מגיגית, אבל מטאפורית זאת הייתה בריכה ענקית. ביימתי בים, אז הבאתי חול ושפכתי בסלון".
מה מצבך היום?
"לאט לאט התאוששתי והיום באמת שטוב לי, אני בסדר, התאוששתי כלכלית, ואני כבר יכול להרשות לעצמי חופשות. לראיה, סירבתי לא מזמן לעבודה, תוכנית שהציעו לי, והסירוב הזה מבחינתי משול להצלחה. תקראי לזה האנדרדוג מהפריפריה הנפשית שהפך לאישיות פריים טיימית, סיפור הסינדרלה הקיומית, אבל לנצח אני אעדיף פריפריות מאשר פריים טיים. תמיד אני אעדיף את רחובות. אני כזה, אוהב את הפשוט".
שגב, 40, החל את דרכו כסטנדאפיסט. את תהילתו קנה בימי "הקומדי סטור", עם גלריית דמויות מזוהות, ובפרט ג'ודי לוץ הבלתי נשכחת. לאחר מכן הנחה בערוץ הילדים, ובשנים האחרונות הוא עוסק בעיקר בעריכה ובבימוי מאחורי הקלעים, עם גיחות מזדמנות אל הפרונט.
זה בטח לא קל, אחרי שיא התהילה של "הקומדי סטור", לקום יום אחד בבוקר ולגלות שכבר לא מזהים אותך ברחוב.
"זה לא היה מבחירה. אחרי 'הקומדי סטור' וערוץ הילדים עזבתי ביוזמתי, כי הרגשתי שאני רוצה לעשות דברים אחרים שאני באמת אוהב. היום, בדיעבד, אני מודה שטעיתי. אז הייתי רווק עם הרבה כסף ורציתי לעשות משהו שאני אוהב, היום אני לא אעשה משהו שאני אוהב מבלי שיהיה לי את הגב הזה. זה קשה לעבור מלילות שהיו מחכים לי מעריצים מחוץ לבית והייתי יורד לתת להם קפה, לאנונימיות, ובמיוחד לאחורי הקלעים. אני יודע איך ממוכר הפכתי ללא אהוב, וזה כאב נורא".
איך התמודדת עם העבודה מאחורי הקלעים?
"מה שקרה זה שפתאום קלטתי את תופעת 'האח הגדול' והריאליטי, ראיתי את הנולד והבנתי שאני יכול לאבד את העבודה בקלות, ולכן עזבתי מיוזמתי, למרות שיכול מאוד להיות שחודש אחר כך כבר היו זורקים אותי. החלטתי שעלי ללכת לתוכן, אבל היה לי מאוד קשה. אתה נפגש עם אנשים שאתה עורך ואומר להם מה לעשות והם מקבלים את הקרדיט במקומי. זה צבט לי. אז הבנתי את התסכול של אחורי הקלעים כשמפרגנים למשהו שעשית מבלי לדעת שזה אתה שעומד מאחורי זה. פתאום טאלנטים מגישים פאנצ'ים שלי, ומפרגנים להם, לא לי".
בינתיים הקולגה שלך מ"הקומדי סטור", צביקה הדר, פורש כנפיים והופך להצלחה גדולה. אתה מרגיש קנאה? החמצה?
"אין אדם שלא מקנא, קינאתי, אבל לא חשתי כעס אלא פרגנתי. יש הרבה אנשים, גם כוכבים דאז, שקינאתי בהם, אבל יחד עם זאת כתבתי להם פאנצ'ים, ועשיתי את זה בכיף. צביקה הדר הוא כמו אח שלי ושמחתי בשבילו, לא נתתי לעצמי לשאול מה יש בו שאין בי. הייתי מסתכל עליו על המסך ולא התעסקתי בשאלות כמו איך אני הייתי עושה את זה טוב יותר, איך הוא פספס את הפאנץ'. לא רציתי להיות ממורמר ומתוסכל, אז לא התעסקתי בזה, הדחקתי. אבל ברור שהייתה צביטה כל פעם שראיתי אותו על המסך, למה הוא ולא אני, זה טבעי. הייתי נורא מתעצבן על כוכבים שלא היו מוכשרים מספיק וקיבלו זמן מסך כשאני לא.
"כשעבדתי ב'כוכב נולד' וראיינתי אנשים מאחורי הקלעים, היו כותבים, 'איזה מלך צביקה הדר שהוא סידר לאיתי לראיין מאחורי הקלעים'. זה לא היה מצחיק בכלל. צביקה ואני כמו משפחה, אנחנו עד היום בקשר, אבל הוא לא מסדר לי עבודות. עבדתי ב'כוכב נולד' רק החל מהעונה החמישית, ברור שצביקה פרגן לי אבל לא לקחו אותי לעבודה בגללו, הם פנו אלי רק אחרי שהייתי עורך ראשי של ערוץ אגו ועבדתי ב'נולד לרקוד'".
ועכשיו אתה שוב בכותרות.
"זה אמנם מחמיא ומרגש, אבל זה גם קצת מביך אותי. זה מצחיק שפעם הייתי חותם לילדים 'ממני, באהבה, חבר שלך', והיום אני חותם 'ברגשי נחיתות, איתי שגב'. אני לא יודע מה פרויד יגיד על זה, אבל ההורים והילדים נורא צוחקים מזה. קשה לי עדיין לקבל את זה, כשניגשים אלי אני כאילו מתנצל, אני אומר להם, תדעו לכם שאני לא באמת חנפן. החנפן זה שם קוד, אני תמיד מוריד אותם, אני לא באמת כזה וואו, לא נעים לי. חוץ מזה שאני רציונלי, אז אני לא נותן לעצמי להתלהב מכל זה, אני יודע שזה עובר".
לחזרה של שגב לחיקם החם של ילדים והוריהם אחראית "הישרדות". בלי יכולות ספורטיביות ועם אפס כישורי מנהיגות, מצא את עצמו איתי שגב בשלישיית הגמר, לצדן של אנה ארונוב וענת הראל. הגמר עצמו ישודר ברביעי הקרוב (29.8) בערוץ 10. גם במבט לאחור, הוא אומר, הוא שלם עם כל מהלכיו, ואפילו עם תדמית החנפן והלקקן שדבקה בו במהלך העונה.
"אני שלם עם האסטרטגיה הזאת של החנפן בשדה השיפון ובפירוש מדגיש שזאת רק אסטרטגיה. איתי לא יכול לנצח במשימות, אז לקחתי על עצמי את הדמות של החופר והמצחיק, זה שאפשר להדיח. אבל מי שבאמת חנפן ורוצה לרצות את כולם לא היה מדיח את אושרי כהן. החנפנות הזאת גרמה לתורג'י לא להדיח אותי, אחרי שלקחתי אותו ליום כיף בקניון במשימה שזכיתי. אני מעדיף תדמית כזאת מאשר תדמית של בריון או שחצן או שקרן. זה משחק שמאוד קל לרדת בו לתהומות, ואפילו לא ניבלתי בו את הפה, אז אם יצאתי עם תואר של חנפן, זה הרע במיעוטו. בכלל,'הישרדות' לימדה אותי שצריך להתחנף בחיים, ושאולי אם הייתי יותר חנפן במהלך הקריירה שלי, הייתי יכול להיות במקום טוב יותר היום".
בכל זאת, חצי מדינה ראתה את התוכנית הזו. קצת מבאס, לא?
"אני לא אשקיע במאמצים לשכנע שאני לא כזה במציאות. עשיתי הפרדה בין אדם לשחקן ומציאות ומשחק, מה שהרבה לא עשו במשחק הזה. לי ולבתי אורי הייתה מטרה לנצח, והסברתי לה שלפעמים בחיים צריך לשחק את המשחק ואני שיחקתי אותו. צבוע ושקרן מי שיגיד אחרת. אני כן יודע שלמרות התדמית של השטותניק, אני אדם שחושב שלושה מהלכים קדימה. כל דבר שעשיתי באי הזה היה מחושב. אני מבחינתי כבר זכיתי בגמר. ניצחתי, מבחינה נפשית, לא חומרית, למרות שוואללה, אני צריך את המיליון, ואני לא רוצה לפרט למה, כי אני לא רוצה להצטייר כמסכן. אבל זה ניצחון שלי עם עצמי, עם המיתוג שלי ועם הבת שלי. אדם שהוא רק חנפן לא היה מגיע לגמר. זה לא מספיק. אבל אם כבר, אולי נתחנף קצת לקוראים, אולי הם יסמסו לי. אני מאוד אוהב את קוראי 'מעריב', הקוראים שלו הם אינטליגנטים ואנשים מיוחדים".
מה עלה בגורל היחסים עם משה פרסטר מאז שהייתם על האי?
"נותרנו חברים טובים. לא מזמן נפגשנו והרבצנו צחוקים וירדנו אחד על השני, זאת הדינמיקה בינינו. באי פשוט זה הרגיש לו אחרת, והיום הוא מבין את זה, ועם רגשות של אדם אי אפשר להתווכח. אבל דברים שרואים מכאן לא רואים משם. כשאני אמרתי למשה 'כנס לי לתחת וצא מצופה', זאת בדיוק הדינמיקה בינינו כבר שנים. אני מבין שהוא נפגע, כי על האי הכל מתעצם, הפרופורציות מעוותות, והתת מודע מאוד דומיננטי. כל אחד בא עם המטענים שלו מהעבר, ומשה רצה להוכיח שהוא לא לוזר, לא אנדרדוג. אבל מבחינתי הוא הכי ווינר מכולם. הוא האחרון שהייתי פוגע בו, אנחנו חברים כבר 20 שנה, ומשה הוא אח שלי באמת. קיוותי שמשה יוכיח שהוא ווינר והוא הוכיח לכולם.
"בכלל, היום יש תפיסה מעוותת של המונח ווינר. אני ומשה לא לוזרים, אנחנו ווינרים. ווינר זה לא מישהו שמזיין כוסיות או מתלבש עם מותגים. ווינר הוא אדם שנלחם על פרנסה בשביל משפחה, נלחם בכבוד שלו. בתקופות מסוימות בחיים ביימתי מסיבות סיום בתיכון, וכולם צחקו עלי וכתבו 'איתי שגב מהקומדי סטור מביים מסיבות סיום, לאן הגענו'. אם היו להם ילדים הם גם היו כותבים ביקורות על הבולים של הלחם, כי הם צריכים את זה בשביל הלחם. וכן, ביימתי מסיבת סיום, ואני אמשיך לעשות את זה, כי נהניתי מזה והתפרנסתי בכבוד. אדם שמוותר על תדמיתו ונלחם, וצריך ללקק בתחת של אנשים שנותנים לו עבודה, אז מי יותר נמוך, זה שמלקק או זה שמלקקים לו? נשארתי נאמן לעיקר ולא לטפל והנחתי את האגו בצד.
"אני מודה שהגעתי ל'הישרדות' במטרה להראות שאני לא לוזר והבאתי אותה במהלכים, גם אני נפלתי למלכודת העיקר והטפל וגם משה נפל, אבל משה הבין את זה במועצת השבט כשהוא אמר לי שהוא מצטער. אני לא מתחנף לקול שלו, כי בתכלס אם אני אגיע לגמר ומשה לא יצביע לי, אני מאבד סופית את האמון שלי בבני אדם".
איך היחסים שלך כיום עם בוקי נאה?
"ידעתי שבוקי יכעס עלי וגם הקהל בבית, אבל אני עדיין סומך על האינטליגנציה של האנשים וחושב שכל אחד היה נוהג כמוני אם הוא היה במקומי. בוקי מבין את המהלך של הדחתו, כי עובדה שכיום אנחנו חברים. נורא ריגש אותי שבוקי התקשר אלי בבוקר שאחרי פרק הדחתו ושאל לשלומי. הוא יודע שביומיום לא הייתי מדיח אותו. אני מזכיר שכל ההדחה הזאת נעשתה באופן מכובד, כי זה לא היה מאחורי הגב, וגם לא לגמרי הייתי בטוח שבוקי לא עושה מהלך להדיח אותי. וחידה לקהל בבית, תבחנו את עצמכם, יש לכם אופציה ודאית להגיע לגמר, לא תיקחו? לא זכיתי באורז מן ההפקר. ביאליק צריך לשכתב את זה. אני גם יודע היום שבוקי ניסה להדיח אותי שלוש פעמים".
יש לך קשר עם איתי תורג'מן?
"אין בינינו יחסים ולא נפגשנו מאז הצילומים על האי. ברגעים מסוימים אמרתי, וואללה, הוא לא באמת כזה, הוא כזה רק כי הוא רעב. אני מבין את בוקי ומשה אבל לא את תורג'י, כי גם אחרי שהוא לא היה רעב ושהה כבר בווילת המושבעים, הוא התנהג לא רחוק מאיך שהוא התנהג כשהיה רעב. הוא לא דיבר כמו איש טוב. אני לא אהיה חבר של תורג'י, ובטח הוא נורא מתבאס עכשיו כי הוא נורא רצה להיות חבר שלי וממש תכנן להצביע לי".
בשנה האחרונה מנהל שגב מערכת יחסים עם מאיה רוטמן, בוגרת העונה הרביעית של "כוכב נולד". "אני מודע לזה שאני צריך לדבר על הזוגיות שלנו, אנשים אוהבים לשמוע צהוב, אבל אני נורא רוצה להשאיר משהו לאיתי", הוא אומר. "אני יכול לספר שלמרות מה שחושבים, לא הכרנו ב'כוכב נולד'. מאוד הערכתי אותה כמוזיקאית ואהבתי אותה ב'כוכב נולד', אז פניתי אליה בפייסבוק ואמרתי לה שנורא בא לי לעשות דיסק של שירי ילדים של משוררים. היא מיד התלהבה. התחלנו כידידים הכי טובים שעובדים על פרויקט משותף ומשם זה צמח".
היו לך מערכות יחסים אחרות אחרי הגירושים?
"היו לי מערכות יחסים קצרות אבל לא משהו רציני, כי הייתי צריך להירפא. מאיה היא מערכת היחסים הרצינית מאז הגירושים, כבר למעלה משנה. אנחנו גרים ביחד בדירה בהרצליה, ואני יכול להגיד מכל הלב שהיא החברה הכי טובה שלי. היא אמיתית, ואורי והיא מטורפות אחת על השנייה".
אתה רוצה עוד ילדים?
"כן. החלום שלי זה לאמץ. גם שיתפתי בכך את אורי".
הצעת נישואים על הפרק? אולי אם תזכה במיליון?
"לפי האופי שלנו, אם אני לא אזכה, אני אציע לה".
סטיילינג: גיא הכט, איפור ושיער: דקלה שרעבי, דוגמנית: rebeca לסוכנות יולי מודלס, חליפה ונעליים: קסטרו, בגדי ים: גוטקס, אפרודיטה, תכשיטים: זארה, נעליים: פול אנד בר, זארה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם