הזירה הלשונית: השנה העברית שהיתה
מהחזרה של גלעד שליט הביתה, דרך הדרת הנשים, הברווז הגרעיני והישדרות VIP - הזירה הלשונית עם המילים של שנת תשע"ב
גלעד שליט חזר מהשבי, כמה ימים אחרי ראש השנה. סאגה של חמש שנים הגיעה לסיומה, והעניקה לנתניהו הרבה ימי חסד. תסריט האימים של גל פיגועים לא מומש, וגם חטיפות
הקבלן, מקצוע עתיק יומין שמקורו בתלמוד, הפך להיות הדמות המשוקצת ביותר בעולם התעסוקה הישראלי: נצלן, גס רוח, מתעשר חדש, איש הביניים של הקפיטליזם החזירי. עובדי הקבלן, בתמונת ראי, הם הקורבן: לא מאורגנים, חיים משכר רעב. עופר עיני איים להשבית את המשק בעניינם, אבל הממשלה אוהבת אותם: הם עולים הרבה פחות מעובד קבוע שצבר פנסיה וזכויות.
אֵם כל ביטויי הלשון הנקייה. הפעולה התמימה של קיצוץ שיער הפכה להיות כינוי לביטול חובות עתק של בעלי הון עתק, שהגיעו אל סף פשיטת רגל. התספורת עושה אותם מסודרים ונקיים, ואם אפשר קצת מניקור, לא יזיק. הבעיה היא שקווצות השיער האלה נגזזות לא מהטייקונים אלא מהחוסך ובעל המניות הקטן, שאינו חייב דבר לאיש, להיפך. המקור באנגלית: haircut.
היא היתה שם תמיד, אבל השנה, לאורך כל השנה ובעיקר בסדרת אירועי חורף מטרידים, פרצה אל השיח הציבורי. נשים יושבות בספסלים האחוריים, חיילים מסרבים לשמוע שירת נשים כי הסבירו להם שמדובר בערווה. הַדָּרָה בכלל, והדרת נשים בפרט, מקורם בשורש נד"ר, הדָּרָה היא איסור חמור בדרגת נדר, להבדיל מהַדְרָה, שהיא דווקא כיבוד. אז בקווי מהדרין יש הדָּרָת נשים, לך תבין.
נתן אשל, זוכרים? צוטט כמי שאומר כי "הגיע הזמן להיפטר מכמה נבֵלות במשרד ראש הממשלה". בינתיים הנבלות לכאורה שם, והוא לא, אחרי שנחשפה דרכו המשונה להתענג בזמן העבודה. ובאותו זמן ממש אמר שאול מופז כי נעשה "מעשה נבֵלה", והכוונה לדברים שנאמרו עליו מפי מקורבי נתניהו בענייני הדלפות. הוא התכוון למעשה נבָלה. נבֵלה, למי ששכח, היא פגר מעלה צחנה.
"אם זה נראה כמו ברווז ונשמע כמו ברווז אז זה כנראה ברווז", אמר נתניהו בוועידת איפא"ק, בהתייחסו לגרעין האיראני. האמרה עצמה עתיקה למדי, מן המאה ה-19, וזכתה לאין סוף שימושים, לא תמיד כאלה שנתניהו עצמו היה מאמץ. הנאום, מכל מקום, זכה לכינוי "נאום הברווזים", וגם זכה לגירסות כיסוי סָטיריות.
שלומי שבת התנצל על כך שאמר לאחד הזמרים שהוא מזכיר לו "זמר נשמה כושי בהארלם". נציגי האתיופים זעמו עליו, צדקו ולא צדקו. כושי היא מילת עלבון כשהקשר נועד לפגוע, שלומי שבת דווקא התכוון לטוב. בלי קשר, השנה עמדה בסימן עוד ועוד גילויים מכוערים של אפליה והדָּרָה כלפי האתיופים. די כבר.
יובל דיסקין, ראש השב"כ היוצא, כינה את נתניהו וברק "המשיחים מקיסריה ואקירוב". ההקשר: הפצצת הכור האיראני שתהיה או לא תהיה, וגם מקום מגוריהם המורם מעם של השניים, שלאחרונה התברר שהם נמנים על העשירייה הפותחת של הפוליטיקאים העשירים בישראל. דיסקין רמז שמדובר במשיחי שקר, אבל מחפשי משיח האמת לא נחים, ולאחרונה התבשרנו שהוא התגלה בתל אביב.
המילה הזו מתאימה כמעט לכל חודש מחודשי תשע"ב. שנה שכולה הפצצה במידע ובעיקר בספקולציות בשאלה אם תהיה הפצצה של הכור הגרעיני האיראני, מתי, באיזו שעה תיזרק הפצצה הראשונה, ומה יעשה נסראללה בתגובה. אחרי שתי הפצצות פתע בעירק ובסוריה שהצליחו, דומה שבמקרה הזה, שבו המילה פתע כבר מזמן אינה רלוונטית, נישאר עם גל הדף של מילים ריקות עוד זמן רב.
בתמוז נבחר במצרים איש האחים המוסלמים לנשיא מצרים, ובינתיים מתגלה האיש האפור והחביב הזה כבעל שיניים, מוסלמי אדוק, וכל זאת בסגנון המצרי נטול הפאתוס. לאחמדיניג'אד יש מה ללמוד ממנו. האיסלאם מטריד את העולם כולו, והשאלה האם אנחנו עומדים בפני מלחמת תרבויות ודתות עדיין על הפרק. המוקד שלה אינו רק כאן אלא דווקא מעבר לים התיכון, ברחבי אירופה.
סערה זוטא התעוררה סביב ההתעללות בחייל שהעז לנגוע ב"מקל הפז"ם" של גדוד נחשון והוכה עד שנשלח לאשפוז. ההתעללות גררה עוד גל גילויים על זובורים, אלימות והשפלה בצה"ל. מישהו עדיין חושב שחייל מושפל ומוכה הוא חייל טוב יותר. הפז"ם עצמו, בז'רגון הצבאי הזמן שנותר עד סיום השירות, הפך למילת מפתח בשפת החיילים, המבטאת את כמיהתו של החייל, בעיקר הסדיר, לרגע השחרור המיוחל.
"הישרדות וי איי פי" זכתה לעניין שחרג מהמכורים לסדרות ריאליטי, אולי בזכות העימות בין הסלב המעצבן איתי תורג'מן לאנטי-סלב בוקי נאה. הישרדות, בשנה שאחרי המחאה שדעכה, היא השם הנרדף לחייהם של רוב הישראלים, תחת יוקר המחיה המאמיר והמפעלים הנסגרים. הישרדות היא גם סיפורו של ערוץ 10 הנאבק על זכותו להמשיך ולהפיק את התוכנית; ושמו השני של העיתון בו נדפסים דברים אלה, ממש בימים אלה, קרוב לימי הסליחות.
"החלטנו לשים את העבר מאחורינו" (שאול מופז עם כניסתו לממשלת האחדות קצרת הימים. בינתיים מה שנותר למופז הוא עבר)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם