חול ואבנים: נעם רותם על החשיבות של אינדי נגב
פסטיבל אינדינגב ייפתח היום בפעם השישית. נעם רותם, אחד האמנים היותר ותיקים ומוערכים שיופיעו שם, מסביר כיצד האירוע מעניק אופק למוזיקאים המקומיים
נעם רותם באינדינגב צילום: גוני ריסקין
היום יחל במדבר אירוע הדגל של סצינת השוליים במוזיקה הישראלית: פסטיבל אינדינגב 2012 במצפה גבולות, לעיני כ-5,000 אנשים שאוהבים את המוזיקה שלהם בצד הלא מיינסטרימי של המפה. כמו בחמש שנותיו הקודמות, גם הפעם בין שמות המשתתפים הפחות מוכרים מסתתרים זמרים מבוססים. אחד מהם הוא נעם רותם, שיעלה הערב על בימת הקוף במתחם אינדינגב ויבצע את הופעת הסיום הרשמית לסיבוב ההופעות של אלבומו האחרון, "ברזל ואבנים".
"נראה לי שזאת כבר הפעם הרביעית שאני משתתף בפסטיבל, לא?", הוא אומר, ומחשב בראשו את המספר המדויק. "יהיו בהופעה שירים מכל אזורי הפעילות שלי
עד היום. זו תהיה ההופעה האחרונה לפני יציאה להפסקה".
בתור אמן שמכיר את הפסטיבל מקרוב, אתה חושב שעוד יש לו לאן לגדול? או שאולי זה יחטיא את המטרה הראשונית.
"אמנם אני מוותיקי הפסטיבל, אבל אני לא ממפיקיו, כך שאני לא יודע בדיוק מה הולך שם. מבחינת קהל גדילה - בעולמנו יש באמת חוק שאומר שעסק שלא גדל, קורס לתוך עצמו. אבל אני חושב שאחד מהדברים היפים בפסטיבל הזה הוא שמהרגע הראשון היוזמים שלו ניתקו את עצמם מכל גורם מסחרי ומכל שיקול מסחרי. יש פה איזושהי עשייה אחרת. לכן אני חושב שהחוק הזה לא חל על הפסטיבל. הוא יכול להישאר באותו הגודל".
מה התרומה של הפסטיבל עבור אמן האינדי המצוי? היא חורגת מעבר להופעה הבודדה שהוא נותן שם?
"אני אגיד לך את האמת: הפסטיבל הזה קורה רק פעם בשנה. כל ההרכבים הפחות מרכזיים, בוא נקרא לזה ככה, אמנם מקבלים הזדמנות פעם בשנה להופיע שם, אבל במשך השנה הם ממשיכים להופיע במועדונים הקטנים. אני חושב שיש משהו מאוד מגניב בעובדה שהוא נותן אופק, בעיקר עבור חבר'ה צעירים. אני זוכר שכשהייתי ילד תמיד אמרתי 'וואו, יום אחד אסע לפסטיבל ערד'.
"זה מגניב שהיום אנשים אומרים 'וואו. אני יכול לעשות את המוזיקה שאני אוהב, ולפחות פעם בשנה יש מקום אחד שבו אני יכול לצאת החוצה ולראות המון אנשים שאני יכול לעשות את זה איתם'. זה מאוד חשוב שיש קו יעד שאפשר לשאת אליו עיניים. זה נותן לך לעשות את מה שאתה רוצה. אתה לא צריך להתיישר על שום קו בשביל להגיע לשם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם