יש יורש? האלבום החדש של מיקה מפתיע לטובה
אומנם הדרך עוד ארוכה עד שישתווה למאסטר ג'ורג' מייקל, אבל האלבום השלישי של אמן הדאנס-פופ מיקה בהחלט מספק את הסחורה
מיקה, The Origin of Love, הליקון


מעל הכל, הנסיך מייקל הוא גם מאסטר של מלודיות, מולטי-טאלנט ומפיק על עשוי ללא חת, שההתבגרות הפרסונלית שלו התבטאה לכל אורך הקריירה גם במוזיקה שהפיק. על אף שתחילת דרכו נחקקה בזיכרון בזכות להיטי נערות צרחניות בצמד וואם! (ולמרות זאת, כבר שם ניכר חותם גאוניותו של מייקל בלא מעט שירים), מייקל שכלל את עצמו מאלבום לאלבום, מבלדות עוצמתיות לפזמוני פופ שמזוהים עם בקיעת הצליל הראשון שלהם ברדיו ועד לאלבום Older, פסגת היצירה שלו באמצע שנות התשעים, שם הצליח לחבר דאנס ושירי נשמה עמוקים עם מוטיבים של ג'אז, בסאונד נדיר באיכותו.
שלא יהיה צל של ספק, מיקה רחוק מלהיות שם. אבל כמה צלילים נחמדים באלבום החדש מצליחים לסחוף, כמה שירים מעידים על תחכום, כמה רגעים מצליחים להבדיל אותו מהסיזר סיסטרס השבלוניים לטובה. הוא עדיין שובב והומוריסטי וגם אם לא ויתר לגמרי על הגחמות הטפשיות, זה מציק פחות. גם אם עדיין נשמע כמו פרדי מרקורי על בלוני הליום, הוא לפחות מרשה לעצמו להיות רציני לעיתים ומצליח להיות חמוד בלי לעצבן. בשיר או שניים, מי היה מאמין, הוא מצליח להשמע אפילו סולידי, יציב ומתון.
את הסטייה הקלה - שעלולה להיות משמעותית בדרכו של מיקה - ניתן היה להריח כבר
שיר הנושא שפותח את האלבום ו-Lola שבא אחריו מתווים יחד את הקונספט החדש של מיקה ששולט ברובו, ומחבר את כל השטיקים החמודים והמוכרים, את הקול הגבוה ואת ההרמוניות ההמוניות שלו בגישה מעודנת יותר ועדיין מקפיצה. הוא מנווט את עצמו בזהירות מפתיחה צפויה לפזמון חמוד ועד לקליימקס שמשתדל לא להיות בנאלי.
הבלדה המתוקה Underwater, קולחת וקולעת, מעידה על כישרון אמיתי לכתוב מלודיות קליטות ולא זולות. Make You Happy , לעומת זאת, מעצבן עד כאב ומחריד ביומרה לחבר שיר פופ קטן במוטיבים של דאנס שחוק, עם חזרה על שם השיר עשרות פעמים באפקטים צורמים.
ב-Kids הנחמד ובמיוחד בסינגל Celebrate אותו כתב וביצע עם פארל וויליאמס, הפלא ופלא, מיקה נשמע קרוב בצורה מחשידה למייקל. אולי זו היציאה מהארון, אולי ההתבגרות הכרונולוגית ואולי ההיכרות המעמיקה עם עולם הפופ שגם הביא לו את הכבוד לכתוב למלכת הז'אנר מדונה, שבזכותם מתבטא השינוי הבוגר והנעים במוזיקה שלו. אם ימשיך כך ויאזור קצת אומץ עוד ייצא ממנו משהו ראוי לאורך זמן.
כמו מייקל, גם מיקה התחיל לכתוב על נושאים הקרובים לליבו בלי לעשות חשבון וגם אם יש לו עוד היכן להשתפר הוא בדרך הנכונה. כמו מייקל, גם מיקה הוא אמן פופ להמונים ולעד ישאר כזה. אם ילמד ממייקל לבטא את עצמו בדרכים פחות מוכרות כפי שעושה רושם שניסה באלבום השלישי שלו, אולי גם צפוי לו עתיד מעניין.
