אינה מ"המירוץ" מתמודדת עם המשבר שאחרי
אם תהיתם לאן נעלמה אינה ברודר אחרי שרצה למיליון, אז שתדעו: היא החלה ללמוד, חושבת על חתונה ומתפללת. כותרות? לא בשבילה
ואז הגיעה הנפילה הכמעט מתבקשת, ולאט לאט - בדומה לגורלו האכזר של כל פליט ריאליטי, היא נעלמה מהנוף התקשורתי. "לא נלחמתי בלהיות מפורסמת," מתארת ברודר. "בגלל שאני אדם חזק לקחתי את הפרסום בפרופורציה. ידעתי שניצחתי במשחק שבו הייתי ניצבת. ידעתי לקראת מה אני הולכת, כי היו לפניי תוכניות ריאליטי וראיתי איך המתמודדים, גם כאלה שהגיעו לגמר, מתרסקים ונעלמים."
ברודר, "צעירה לא טיפוסית," כהגדרתה, עברה כמה דברים במהלך חייה. לכן התכוננה מבעוד לאכזבה הזאת ולדעיכה בחשיפה. "היתה ירידת מתח עצומה וזה משפיע ברמה הנפשית, אבל התמודדתי. לא נסגרתי בבית ובכיתי, לא חשבתי שאני פחות מעניינת מאחרים. גם עברתי שלב שבו התגעגעתי להיות אדם רגיל, אז הדעיכה היתה חיובית. אני לא מגדירה את זה כמשבר. אולי זה נשמע לא אמין, כאילו שאני לא פגיעה או רגישה, אבל אני יודעת להתמודד."
בר, השותפה שלך למרוץ, זכתה בראיונות, כיכבה במדורי הרכילות עם בן הזוג שלה. לא קינאת?
"לא קינאתי בהצלחה של בר. לא שאלתי את עצמי למה היא כן ואני לא. אני כל כך אוהבת אותה, אז למה שלא אפרגן לה אם היא הצליחה במקום שאני לא? שמתי לב גם שבר רצתה את ההצלחה יותר ממני. בשביל להישאר בתודעה צריך להשקיע, ואני לא השקעתי. הקשר בינינו כל כך טוב ואמין, ולכן אין סיבה שאקנא לה כי אני אוהבת אותה."
היו פרסומים על משבר ביניכן.
"כן, היו לנו משברים במהלך השנה האחרונה. אנחנו רבות ומתווכחות כמו בכל מערכת יחסים, אבל משלימות. זה לא קשור לפרסום או להצלחה של אחת יותר מהאחרת. זה שהיא נשארה בכותרות הרכילות זה לא הצלחה בעיניי. החיים שלי נורמטיביים, לעומת בר שיצאה עם אדם מוכר והיא ציירת. לא היו לי פרידות או סיפורים מרגשים שמושכים כותרות. והאמת שגם לא רציתי להיות שם. אני ממש לא המסכנה שנשארה בצד."
למה לא רצית להיות שם? הרי הלכת לתוכנית במטרה להתפרסם.
"רציתי להיות ב'מרוץ למיליון' כי זה היה החלום שלי. לא ממקום של פרסום, אלא ממקום של חוויה ואתגר. מה שקרה במסגרת הצפייה בתוכנית זה שדי העליבו אותי בבדיחות על בלונדיניות. היה לי קשה לצפות בעצמי, במיוחד בגלל העריכה המגמתית. לא אהבתי כלום ממה שראיתי. נשמעתי עילגת, איבדתי את עצמי. אולי תת המודע שלי ניסה להתגונן מול המצלמה. לא אהבתי איך שנראיתי על המסך גם מבחינה חיצונית. שנאתי את עצמי על המסך".
"בכל פעם שהיה מגיע
ברודר בת ה24- עלתה לישראל מאוקראינה בגיל ,6 וההתמודדות עם החיים שאחרי "המרוץ למיליון" היא לא המשבר הראשון שהותיר אותה חזקה והפך אותה למי שהיא היום. בגיל 3 הוריה התגרשו ומאז לא ראתה את אביה. "קשה לי לכנות אותו 'אבא שלי' כי הוא לא באמת אבא," היא מספרת.
"האדם הזה התנהג בצורה לא יפה, לא אליי ולא אל אמא שלי. הוא גם מעולם לא טרח לתקן את זה למרות שידע שאני כועסת ופגועה. הוא הגיע לישראל ארבע שנים אחרינו אבל עד היום לא ראיתי אותו. כשגדלתי היה לי אומץ לשאול את אמא שלי את השאלות הרגילות של כל ילדה שלא מבינה למה אבא נטש אותה: 'למה הוא לא מדבר איתי,'? 'למה הוא עזב אותי,'? 'איפה הוא.'? לא היה חוסר בדמות אב, כי אמא מילאה את כל הפונקציות בבית."
הלכת לתוכנית כדי שאביך יראה אותך על המסך?
"ממש לא. התרגלתי לחיות בלי אבא. הוא לא מעניין אותי. היום אני יודעת שהוא ראה אותי ב'מרוץ למיליון,' כי לפני חצי שנה קיבלתי שיחת טלפון ממי שטענה שהיא אחותי החורגת. גיליתי שיש לי שלושה אחים חורגים מהנישואים השניים של אבי. קבענו להיפגש אצלי בדירה ומיד תקפתי אותה בשאלות. אז גם צפו ועלו הרגשות החבויים, ובכיתי".
"גיליתי דברים שלא רציתי לשמוע. הוא לא אבא, גם לא להם, הוא המשיך בחייו וחי כיום עם מישהי אחרת ונמצא בקשר רופף מאוד עם ילדיו. זה לא נעים שאבא שלך נוטש אותך, אבל אני לא מתעסקת בזה יותר. פיתחתי חסינות. מבחינתי זה אוויר ואני חיה עם זה לגמרי בשלום. עכשיו את מבינה למה הנפילה כביכול של אחרי 'המרוץ למיליון' לא היתה עבורי משבר. הפכתי להיות אדם מאוד חזק ומחוספס במהלך החיים שיודע להתמודד עם כמעט כל דבר. ולמרות הדמות החזקה שהיא סוג של מסיכה, אני מאוד רגישה בפנים."
אבל אל תדאגו לאינה. אמנם אין לה דמות אב, אבל זה כשנה ושלושה חודשים היא חובקת זוגיות עם אלדד גזיאל (32),קבלן ויזם בתחום הנדל"ן. "הכרתי אותו אחרי הצילומים ל'מרוץ,' עוד לפני שידעתי שזכיתי," היא מבהירה. "אנחנו גרים יחד בדירה שלו בנתניה, קרוב לאמא שלי. יש כבר דיבורים על חתונה, אבל שנינו מאמינים שזה אומר אחר כך להביא ילד".
"כרגע זה לא רלוונטי כי רק התחלתי ללמוד. אנחנו מרגישים כמו זוג ולא צריכים את הנייר הזה. אני לא רואה אף גבר שמחליף את אלדד, הוא האחד שלי וברור לנו שנישאר יחד וזה לתמיד. אני לא ממהרת. חתונה ושמלת כלה לא עושים לי את זה."
מה את לומדת?
"התחלתי השנה לימודי תואר במשפטים ומנהל עסקים. תמיד ידעתי שיהיה לי תואר אקדמי. זה כלי שימושי. במקביל אני לומדת משחק אצל ניב רז לצד קארין כהן, ליאת בלו והילה ערן. למדתי כבר משחק ותיאטרון בתיכון וזה תחום שאני מאוד אוהבת, אבל אני לא מוכנה להיכשל בו או להתאכזב. לכן אני לא מתמקדת רק במשחק ובמקביל גם לומדת. ברור שהייתי מאוד רוצה שייצא מזה משהו אבל אני לא נותנת את כל כולי כי אני מודעת לכל מה שקורה בתחום הזה, ולתעשייה בכלל".
"הייתי רוצה לשחק, זה חלום. זה לא שאני לא מאמינה בעצמי, אלא שאני לא מאמינה בשוק הזה. המצב מאוד קשה, ההזדמנות להופיע על במה היא כמעט מינורית. אני גם לא מאמינה שיש מקום לכולם. נדרש הרבה מזל ואני לא אחת שמוכנה להתבסס רק על מזל."
גלי לנו, מה עשית עם כספי הזכייה?
"בזבזתי חלק על לימודים ואת השאר אני מחפשת היכן להשקיע בצורה נבונה. זה לא סכום גדול אבל זאת בהחלט התחלה."
יש דבר שאת מצטערת עליו?
"בר ואני הצטלמנו לקמפיין של הסרת שיער, אבל במהלך השנה מאז הזכייה סירבנו ללא מעט הצעות לקמפיינים. תמיד חשבנו שתגיע אחת טובה יותר ועל זה אני מצטערת. הדפנו הצעות כי עלינו על ענן לא מציאותי והפסדנו הצעות לא רעות בכלל. אלה מניירות של התנהגות לא בריאה. אבל אני אדם מאוד מאמין בגורל ושמה שנועד לקרות קורה. אני מסורתית, מדליקה נרות בשישי ומתפללת."
מתפללת ומבקשת קמפיינים?
"ממש לא, מבקשת שיכוון אותי לדרך הנכונה עבורי. אם אני צריכה להיות עורכת דין אני אהיה. אם הדרך שלי להיות שחקנית אני אהיה. מה שצריך להיות יקרה, אני לא אדם ששם את כל הביצים בסל אחד. הכי חשוב זה שאני אני מאמינה בעצמי."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם