יש כבר מנצח ב"דה ווייס": סהר עזימי
סהר עזימי כנראה לא יזכה בתוכנית הכשרונות, אבל הרגע שבו דיבר בגלוי על היותו נשא HIV מול מאות אלפי צופים ריסק דעות קדומות והגביר באופן דרמטי את המודעות למחלה. אפי אליסי מתרגש
זה היה רגע מכונן. רגע שבו הרגש והדמעה תופסים תפקיד משני וקול האמת וההד שיצר מקבלים משנה תוקף, במיוחד בעידן בו עדיין הסטיגמה והבושה הם חלק מנוף חיינו. סהר עזימי, רקדן וכוריאוגרף מוכשר בן 38, שיוצר את חייו ומביא אותם אל הבמה וביצירתו באה לידי ביטוי העובדה שהוא נשא HIV, עלה לבימת דה ווייס בשלב האודישנים, בידיעה שיש אמירה מתריסה בבחירת השיר "נגד הרוח" של שלום חנוך. לאחר שהתברר שעבר לשלב הבא, הוא עמד שם, מול המנטורים ומול מאות אלפי הצופים וסיפר בביטחון נטול רחמים עצמיים ובעוז הראוי להערכה עצומה שהוא נשא HIV.
רגע מכונן. סהר עזימי ואביב גפן צילום מסך: ערוץ 2
יניב וייצמן, פעיל בולט בקהילה הגאה, פרסם בדף הפייסבוק שלו בסיום התוכנית את הדברים הבאים: "הפרק היום של דה ווייס הוא יותר טוב מכל קמפיין שאי פעם נעשה לקהילה הגאה! מרגש לראות את כל האנשים האמיצים האלה בפריים טיים מעבירים מסרים של קבלת האחר לעם ישראל". והוא צדק.
תודות לטיפולים החדשניים נמצא שיעור התמותה מאיידס בירידה מתמדת. עובדה זו מורידה את הרייטינג של המחלה לרצפה ועושה עוול גדול להסברה. הדור הצעיר מתקשה להבין שהיא עדיין כאן, מדבקת, אכזרית ומשנה את חיי הנשא. כדורסלן העבר מג'יק ג'ונסון חי עם המחלה עשרים שנה, ונראה כמי שהחלים ממנה לחלוטין בזכות כספו. כשסיפר לעולם שהוא נשא HIV הייתה לכך השפעה מכרעת על דעת הקהל העולמית. הידבקותו של סטרייט מפורסם במחלה שזוהתה עד אז עם הומואים הביאה ליחס של סובלנות ותמיכה בחולים והגדילה משמעותית את תקציבי המחקר למציאת חיסון למחלה.
בשביל רגע כזה שווה היה להמציא את הטלוויזיה. עזימי וגפן
צילום מסך: ערוץ 2
אצלנו בארץ המציאות קצת שונה, למרות הפרסומת האחרונה והמשעשעת של משרד הבריאות לקידום שימוש בקונדומים. בקרוב יכנסו בשערי היכל הדמוקרטיה הישראלי עוד כמה אנשים חשוכים, שיצטרפו להומופובים שכבר יושבים שם שנים על כסאות העור ושופכים באין מפריע מעל בימת הכנסת את דעותיהם מעוררות הפלצות. בקרב קהלים נרחבים בישראל, איידס היא המחלה הכי מפחידה שיש. אנשים מתרחקים מנשאים כמו היו מצורעים. הנשאים מתמודדים עם בדידות, פחד וחיים באפלה. בישראל שלנו, בה הרגה הבושה את עופרה חזה ז"ל, איידס נחשבת עדיין כמחלה של הומואים.
כשעזימי סיים את דבריו, טס אביב גפן מהכסא שלו וחיבק אותו בחום רב. יהיו שיאמרו שיש מאחורי החיבוק הזה הצורך הנצחי של גפן באהבת הקהל ובקבלת נקודות
זכות אצל הצופים. גפן עשה מה שאחרים לא עשו והמניע הנסתר, אם היה כזה, אינו חשוב. המעשה הוא שייזכר בתודעה. נוכח הרייטינג המפלצתי יש לחיבוק הזה משמעות אדירה.
הסיכוי שעזימי יזכה בתוכנית שואף לאפס, אבל מבחינתי, כבר בשלב כה מוקדם של העונה, הוא זכה. לצעד האמיץ הזה, לחשיפה ולדברים שאמר יש ערך חברתי עליון ובעבורם יזכרו אותו. בשביל רגע כזה היה שווה שימציאו את הטלוויזיה.
גם יצירתו מוקדשת למחלה. עזימי רוקד
צילום: גדי דגון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם