התוכנית שניצחה את הפרומו: על "פנים אמיתיות" עם אייל פלד

בניגוד לפעמים הקודמות, אמנון לוי הצליח לספק סיפור טוב לפחות כמו הפרומואים שהוא אורז בארבעים שניות. וגם - למה "בובה של מדינה" נכשלת?

אליק מרגלית | 27/12/2012 8:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אמנון לוי מעולם לא היה כוס התה שלי, וכמו שאני לא מנגב חומוס עם רפי גינת ב"כלבוטק‭,"‬ אני משתדל להימנע מלטעום את "פנים אמיתיות‭."‬ זה לא שלוי וגינת לא עושים טלוויזיה ראויה, הם יודעים את העבודה. הבעיה היא שלעתים קרובות אני מרגיש שאני קונה אצלם מוצר שנראה מעולה על המדף, אפעס כשאני מכניס אותו לביתי - אני מואס בו בשנייה הראשונה.

אמנון לוי איל פלד
אמנון לוי איל פלד ערוץ 10
זה קורה משום שהמומחיות הגדולה של לוי (וגם של גינת) טמונה בפרומואים משובחים ופחות בגרסה המלאה. היצירה שלהם אולי מתכווצת נפלא ל‭40-‬ שניות מהודקות הכוללות קול רועם, כמה פריימים בהילוך איטי דרמטי וכותרות בומבסטיות, אך כשמגיעים לתוכנית עצמה, ההבטחה הגדולה מתפוגגת. לא פעם מתגלה סיפור בינוני במקרה הטוב, תפור בגסות, שנחנק ממאמץ להיות שוס אמיתי. לא יותר מאייטם סביר שכל עורך מצוי היה מנפנף אותו לעמודים האחוריים.

 ובכל זאת, גם תרנגול עיוור נופל לעתים על גרגיר, ולוי - כשחושבים על זה - הוא סוג של תרנגול, גם אם לא עיוור. וכשהוא רואה סיפור שיכול להרים לו את אחוזי הרייטינג לגבהים המוכרים לערוץ ‭,2‬ הוא נותן בראש. כך שאתמול הוא נתן בראש, למעשה כבר למעלה משבוע שהוא נותן בראש. הרי קשה לדמיין מישהו במדינה שלא צפה בטרטור האינסופי של עשרות אם לא מאות פרומואים שהציגו את אחד הסיפורים הגדולים של תעשיית הבידור.

הפעם הפרומו לא אכזב. אייל פלד הוא סיפור מרגש, כזה שלא צריך חיזוקים טכניים, העצמה דרמטית ותוספים סכריניים. לא שזה הפריע לאמנון לוי להוסיף את כל אותם תוספים מלאכותיים. אייל פלד, מי שהיה במשך שנים רבות האיש שכולנו רצינו להיות, זה שקיבל את ג'וב החלומות וכל שעליו היה לעשות זה להתלבט בין טוסקנה לפרובנס - חדר ללב הרבה לפני שהיינו צריכים את לוי כדי להאדיר את הסיפור הטרגי. את המכה שהוא חטף ספגנו איתו.

בסך הכל התוכנית סיפקה את הסחורה. נכון שהיו הרבה יותר מדי מרואיינים, חלקם מיותרים להפליא, וגם המיני-שחזורים שנערכו עם ההורים היו על

סף המגוחכים, אבל התוצאה בסופו של דבר הייתה מטלטלת. הלחימה הסיזיפית של פלד לחזור לחיים היא לא פחות מהרואית, כזו שמצליחה להעביר לצופה את המשמעות של לצנוח מגג העולם הנהנתני לתחתית הקיום האנושי.

לראות את פלד, אחד האנשים הוורבליים והאינטליגנטים שנצפו על המסך, לא מסוגל להעביר מחשבה סדורה בעל-פה מועכת את הלב ומפרקת אותו לחתיכות קטנות. אין לי ספק שלו פלד היה מגיע ל"עובדה‭,"‬ בן שני או עומרי אסנהיים היו מספקים את הכתבה של חייהם, כזו שנצרבת בתודעה לשנים רבות. אצל לוי זה לא קרה. לפעמים הסיפור באמת גדול יותר מהמגיש.

בובה של אכזבה

אוי, כמה שקיוויתי שזה יעבוד. באמת רציתי ש"בובה של מדינה" תצליח לעלות מהליגה המקומית של ערוץ הספורט לצ'מפיונס של הלייט-נייט שואוז. הרי שוקו וחבריו השכיבו אותי ואת כל מי שחובב ספורט מצחוק במשך שתי עונות בערוץ הספורט. נכון שהכתיבה מעולם לא התעלתה לגבהים של "ארץ נהדרת" או "מצב האומה‭,"‬ אבל החיבור המופלא בין הדמויות האקסצנטריות של עולם הספורט והמשחק המופתי של אסי ישראלוף ואלי יצפאן הפכו את "בובה" לשכונה הכי חביבה בעיר.

אבל המעבר לא עובר. להזמין פוליטיקאים עבשים זה הרבה פחות סקסי מכדורגלנים עילגים, וגם החרצופים שקישטו את "בובה של לילה" נראים מביכים וילדותיים ב"בובה של מדינה‭."‬ עם זאת, לא הכל אבוד, יש הבלחות משעשעות ומהתוכנית הראשונה תמיד אפשר להשתפר, אבל זה יצריך לא מעט, ובמצב של ערוץ 10 אני חושש שלא מעט היום זה הרבה יותר מדי. 

"פנים אמיתיות‭,21:00 ,"‬ ערוץ 10

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''טלוויזיה''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים