פרויקט מיוחד: אוסטרלים שאנחנו אוהבים
פישלנו? הסתרנו? הצלחנו (אולי) להרוס את היחסים עם אחת המדינות הבודדות בעולם שלא מסוכסכת איתנו? לאור סקנדל האסיר X והתחקיר האוסטרלי, אספנו עבורכם אוסטרלים שעושים לנו טוב במיוחד
שנת 1986 הייתה משמעותית במיוחד ביחסי אוסטרליה -ישראל. אם עד אז הייבוא העיקרי שלנו מארץ הדאון אנדר הייתה לוחם תנינים שזוף שלוקה בחוסר הבנה בסיסי בחיי הכרך, "שכנים" הגיע ושינתה את חיינו לנצח. קיילי מינוג, אז רק בת 18 טיפחה אז רומן טלוויזיוני מעניין עם ג'ייסון דונובן, שרה איתו על "יותר מידי לבבות שבורים" והפכה מבלי שתתכוון לכך, למעצבת דמות בת השכן עבורנו בלבנט.
בהמשך היא תתפשט, תככב בקליפים פרובוקטיביים עם חלליות פאליות ותעלם רק כדי לחזור ב-1999, מחוזקת במכנסוני זהב הדוקים ורגליים שנבראו כדי לדרוך עלינו. ועדיין, אצלנו מתקשים לשכוח לה את שרלן מיטשל ואת אופרת הסבון לצעירים הראשונה שהכרנו.
ניקול קידמן
גברת טום קרוז לשעבר לא נחשבה סנסציה מיידית בתחילת הקריירה שלה. גם בישראל לא ממש נרשמה התלהבות רצינית ממי שחלקה זמן מסך יקר עם בעלה בדרמה "ימי הרעם". אבל השנים (והגירושין) עשו רק טוב לקידמן, שכבר עשור וחצי נחשבת לאחת השחקניות האיכותיות בהוליווד.
"האחרים", "השעות", "מולין רוז'", קולד מאונטיין ו"דוגוויל" עזור למצב אותה כשם מבוקש בטינסלטאון, וגם קיטלוגה כנסיכת קרח רק הוסיף לאפיל של מי שניחנה בגוון גוף שההגדרה המתאימה לו ביותר היא "שקוף". אמנם בחיים לא הייתם מתבלבלים וחושבים אותה לישראלית, אבל החיבור שלנו אליה נובע דווקא מתוך מה שלעולם לא נהיה – קרים, מחושבים, מאופקים ונשואים לזמר הקאנטרי קית' אורבן. אגב, בראיון שהעניקה בתקופת מלחמת לבנון השנייה, היא גינתה את פעולות חיזבאללה ולקחה את הצד שלנו. כפרה עליה.
מל גיבסון
אוייבנו המר מל נמצא ברשימה הזו בעיקר כי דווקא בהתחלה חשבנו שאיתו זה יראה אחרת. כשמל גיבסון התגלה בתחילת שנות ה-90' בסדרת סרטי "מקס הזועם" ובהמשך כמרטין ריגז, אז גילם את קלישאת השוטר המיוסר והמופרע ב"נשק קטלני", החיבור שלו לישראלים היה טבעי. מבחינות רבות, הדמויות אותם גילם נשאו תכונות ישראליות מובהקות - סחבקיות, קלילות, מיליטריזם ענייני ואהבליות חיננית. אם לא היינו יודעים טוב יותר, היינו חושבים שמל הוא אחד משלנו, אולי אפילו ראינו אותו מגמגם "היי גיא" למצלמה מתישהו.
אבל גיבסון הוא אוסטרלי גאה, וחשוב מכך - אנטישמי לתפארת, מהסוג הישן והטוב –נטול הבושה או ההשתייכות הפוליטית המתבקשת. כשהוא לא מאשים אותנו , מתוך שיכרות כנה, ברוב רעות העולם הוא מביים סרטים שמציגים את היהודים כחבורת סדיסטים מטורללים, בין התנצלות פומבית אחת לשנייה הוא הוגה במוחו הקודח את עלילת "מקס הלוחם בשירות הימלר". כיום משמש גיבסון בעיקר ככבשה השחורה בעדר האוסטרלי החביב, אבל לנו זה לא משנה: כל נקודה שחורה לרעתם היא נקודת זכות עבורנו.
ניק קייב
יש שאומרים שניק קייב דווקא זוכר אותנו לטובה. מספר הפעמים שהוא פקד את ישראל במהלך הניינטיז מרשים ללא ספק, והכוונה כאן אינה לביקור בן יום וחצי בתל אביב בין הופעה לארוחה מוכנה בשמיים: קייב, בשנות השיא של קריירת הסולו שלה, נהג לקפוץ ולהופיע גם בחיפה, תחזק שמועות על בת זוג ישראלית ובאופן כללי נדמה כאחד מהאמנים הללו שהתאהבו בחלקת הזיעה שאנחנו אוהבים לקרוא לה מדינה, בניגוד מוחלט לאופיים הקודר ולמזגם הנינוח (ע"ע סטיבן ווילסון).
תעשו פאסט פרוורד כמה שנים קדימה, קייב מקים את "גריינדרמן", מגלה את הצד האלים שבו שוב ומאז ביקוריו הופכים נדירים יותר, עד שנמחקנו לחלוטין מרשימת סיבובי ההופעות של נסיך האופל. השמועות מדברות על התנגדותו העקרונית למדיניות החוץ שלנו, אקט שנוקטים בו לא מעט אומנים כיום, אבל ייתכן שמתישהו גם קייב הבין את האמת: מאחורי קבלת האורחים, הפתיחות ומזג האוויר הקייצי מסתתרים בעיקר חוסר נימוס בסיסי וחולצות מוכתמות זיעת בתי שחי. וזה, הרי, כל כך לא הולך עם חליפות שחורות.
בארי האמפריז (דיים עדנה)
אם חשבתם שלאוסטרלים אין חוש הומור, כדאי שתיזכרו במשקפיים הנוצצים והשיער הסגול של דיים עדנה. רבים חושבים שמדובר בשחקן בריטי, אבל בארי האמפריז, האדם המוכשר והאמן המחונן שמגלם אותה, הוא אוסטרלי שורשי מהעיר מלבורן.
הדמות שהמציא, שמאופיינת ברשעות ושנינות יוצאת דופן, הפכה לאייקון קומי בינלאומי שרץ על בימות התיאטרון ובתכניות הטלוויזיה כבר למעלה מ-50 שנה. גם בישראל תוכניותיו עשו חיל. האמפריז, שבשנה הבאה יחגוג 80, הודיע לאחרונה כי מסע ההופעות הנוכחי שלו יהיה האחרון ויתקיים ברובו באוסטרליה. עוד סיבה לקנות כרטיס בשם בדוי ולבקש סליחה בנמל התעופה.
AC/DC
סולן הלהקה בריאן ג'ונסון אמנם נראה כמו גרסה צעירה של אריה מוסקונה, וגם גימיק תלבושת בית הספר של הגיטריסט אנגוס יאנג בר מזמן מיצה את עצמו, אבל איפה בעולם תמצאו עוד להקה שביססה את כל הרפרטואר שלה על שיר אחד שמתמחזר לו כבר יותר משלושה עשורים , וגם הוא תלת אקורדי?
INXS
עם כל הכבוד ל-"Men At Work" ול-"Silverchair" האיומים, יש רק להקה אחת שמזוהה ישירות עם ארץ הקנגורו והווג'ימייט סנדוויץ', וזו אחת, INXS. להיטי רוק- פופ איכותיים ומדבקים? צ'ק. סולן חתיך, מסתורי ואפל? צ'ק. מוות שמקורו בתאונת אוננות? צ'ק, צ'ק, צ'ק. מי שביקר באוסטרליה בעשרים השנים האחרונות יידע לספר שהאוסטרלים טרם התגברו על מותו בטרם עת של סולן הלהקה מייקל האצ'נס ועבורם הוא ממשיך להתקיים מידי יום, בתחנות הרדיו, בטלוויזיה וברוחו.
האצ'נס, שיצא בעבר עם קיילי מינוג, נחשב לכוכב הרוק שאוסטרליה תמיד רצתה. לא עוד אריה מוסקונה לוק אלייק (ראה סעיף קודם, אלא חתיך אמיתי, משוגע עם תעודות. רגע אחד מתפייט ומתחנן לנערות יפהפיות שתישארנה עמו, רגע אחר מענג את עצמו בחדר מלון כשחבל כרוך על צווארו. בסוף זה נגמר בהתאבדות לא מכוונת ובריאליטי די מצליח, שבשנת 2005 ניסה למצוא סולן חדש לחברים הנותרים ולהחיות את האגדה שוב. למרות שאם תשאלו אותם, היא אף פעם לא מתה. רק תפתחו רדיו.
יו ג'קמן
יו, תראו איזה שרירים. יו, תראו איך הוא נראה כמו וולברין. יו, הוא אפילו משחק בסרט בשם "אוסטרליה".בשנת 2008 הוא נבחר על ידי הבלוג "Open Salon" לאחד האנשים הסקסיים ביותר בעולם. בהמשך אותה שנה מגזין "פיפל" כבר הכתיר אותו כ"איש הסקסי ביותר בעולם". בעולם אמרנו, כן? יו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם