"תיקון חצות": למה שכחנו את מרדכי סתר?
הוא נחשב לגדול הקלאסיקנים ולאחד המלחינים הנערצים בישראל, אך עולם התרבות בוחר כבר שנים להתעלם ממנו. לקראת עלייתה של היצירה "תיקון חצות" במסגרת פסטיבל ישראל, לירן גורקביץ' נזכר במרדכי סתר, האיש שההיסטוריה הישראלית שכחה
אך בעוד במדינות רבות ברחבי העולם מקפידים על שימורה של המוזיקה האמנותית ועל נוכחותם של המלחינים הלאומיים בחיי התרבות., בארץ המצב מעט שונה. אין באמת צורך במחקר אמפירי רשמי כדי להוכיח זאת.
מרדכי סתר נמנה עם מלחיני "הדור הראשון': רובם עלו ארצה בשנות ה30 ולמעשה הגדירו קאנון של מוזיקה 'קלאסית' ישראלית המשלבת מזרח ומערב. מלחינים אלה, כגון אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', עדן פארטוש, פאול בן-חיים וסתר, הגדירו סגנון מוזיקלי מובהק.
אולם במרוצת השנים קרנה של המוזיקה הישראלית ירדה. היא הוגדרה ותוייגה כאנכרוניסטית ועשייתם של מלחינים ישראלים רבים צללה לטמיון. יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, הן אינן מוזיקליות. וייתכן והן נובעות בעיקר מחשש לפרובינציאליות, בשאיפה לגלובליזציה ובביקורת המופנת כיום כלפי מדיניות כור ההיתוך. ייתכן, אך ביקורת זו אינה ייחודית רק למוזיקה.
בהיותו ילד עלה סתר ארצה מנובורוסיסק, רוסיה. ב1932 נסע לביה"ס הגבוה בפריז ובין השאר למד הלחנה אצל גדולי המורים בתקופה, כגון נאדיה בולנז'ה, פאול דיוקא ואף סטרווינסקי. ב-1938 חזר ארצה ומאז לימד במשך שנים רבות באקדמיה למוזיקה בתל אביב והורה את טובי המוסיקאים בארץ.
סתר היה אדם מורכב ומלחין מופנם אשר ויצירותיו מתאפיינות בהתבוננות פנימה אל נבכי נפשו. הוא היה אינדיבידואל הנמנע מללכת בדרכם של אחרים או לנהור אחר הצייטגייסט, רוח הזמנים החמקמקה; כאשר יצר בסגנון מסויים עשה זאת בדרכו האישית ולפי צו ליבו בלבד. בתחילה יצר בסגנון הישראלי הרווח בארץ בין שנות ה-30 לשנות ה-60, אט אט פנה לדרך אחרת מודרנית ואישית, שכן סתר האמין באבולוציה של האמן כתנאי להתפתחות מוזיקלית.
ככל שחלפו השנים, נסוג סתר יותר ויותר לתוך עצמו והוא נמנע מלקחת חלק בפוליטיקה של הזירה המוזיקלית על תככיה ויצריה האלימים: יצירותיו המאוחרות מעידות על כך והן מרוחקות יותר, אינטימיות ואישיות. גם פרסים שונים שהורעפו עליו (כגון פרס ישראל 1965) לא שינו את אישיותו הצנועה והמסוגרת.
את "תיקון חצות" שתבוצע ביום רביעי הקרוב, הלחין סתר כאורטוריה בשנת 1963, ואם כי קדמו לה מספר גרסאות קודמות, הגרסה הנוכחית שתבוצע היא הרחבה והמקיפה יותר. זו יצירה לילית, נוקטורנית ומלאת מיסתורין הצוברת עוצמה מרגע לרגע. למרות חשיבותה הרבה, היא כמעט ולא זוכה לביצועים - אבל זה ממש לא מפתיע בהתחשב במצבה של המוזיקה הישראלית. הקושי בביצועה נוגע גם לאופייה: זו יצירה מורכבת ביותר ומעבר לתזמורת רחבה וטנור, היא דורשת לא פחות משלוש מקהלות שונות.
"תיקון חצות" היא מונודרמה המתארת את המתרחש בנפשו של מתפלל הנכנס לבית כנסת שומם בחצות הליל. לעיני רוחו מתגלים חזיונות אפוקליפטיים המייצגים למעשה את כיסופי הגאולה שבנפשו. היצירה מושפעת רבות מהמיסטיקה היהודית. את הטקסט לאורטוריה כתב המשורר מרדכי טביב, אשר הושפע מהאגדה התלמודית, מן התנ"ך וממקורות מסורתיים אחרים. זוהי יצירת חובה לכל מי שיש לו איזשהו עניין בהבנתה של המוזיקה הישראלית אמנותית.
"תיקון חצות" מאת מרדכי סתר: יום ד' ה- 5 ביוני,
אולם הנרי קראון בירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם