אלכס קלייר הוא כבר לא רק האקס של איימי ויינהאוס
הודעת מייל אחת ממיקרוסופט הפכה את אלכס קלייר מזמר כושל שיכול להתגאות בעיקר במערכת היחסים שניהל עם איימי ויינהאוס לאחד הדברים החמים בתעשיית המוזיקה העולמית. רגע לפני שהוא הופך למפורסם עוד יותר מהאקסית, מספר הכוכב החוזר בתשובה למה אמר לא לאדל, נזכר ברגעים הטובים עם המנוחה ומסביר לאן עוד אפשר להתקדם אחרי שכיכבת בפרסומת לאקספלורר
"הייתי בישראל למשך כמה שבועות, ופתאום קיבלתי הודעה ממיקרוסופט", הוא נזכר. מפיק הפרסומת של חברת המחשבים המצליחה ביקש להשתמש בשירו "Too Close" בפרסומת לדפדפן אקספלורר 9. "מיד אמרתי כן, בלי לחשוב פעמיים", הוא מודה.
מה פתאום הם הגיעו אליך? זה לא שהתקליט שלך הצליח.
"סייעתא דשמייא והשגחה פרטית", הוא משיב בעברית וצוחק. "אני לא יודע. ממש לא יודע. כנראה מישהו בחברה, שיושבת בארה"ב, קיבל את הדיסק שלי, וזה בכלל בלי שהדיסק הופץ בארה"ב. הם השמיעו את זה למנכ"ל, והוא ממש התלהב".
למה לדעתך בחרו במיקרוסופט את השיר הזה?
"אם הם היו מקשיבים למילים של השיר הם לא היו לוקחים אותו למוצר שלהם ", הוא צוחק. "הוא נכתב לפני כמה שנים, אחרי שהייתי במערכת יחסים עם חברה טובה. השיר נכתב על כך שצריך גבולות בחיים, ושלעתים, כשהגבולות מיטשטשים, צריך פשוט להפסיק את זה ולהמשיך הלאה. הוא לא שיר חיובי ואני לא מבין למה הם בחרו אותו לפרסומת. הם כנראה אהבו אותו".
הפרסומת הוקלטה, והשיר של קלייר האנונימי הושמע בה במשך כדקה; הפרסומת שודרה ברחבי ארה"ב והעולם והקליפ עלה כמובן ליוטיוב, מה שגרם למיליוני חובבי מוזיקה ברחבי העולם לנסות להבין מי שר את השיר הקליט. טרם שילוב "Close Too" בפרסומת היו לשיר פחות ממיליון צפיות ביוטיוב, נתון לא מרשים בכלל בעולם המוזיקה בבריטניה. מאז שיצא הקליפ הצליח קלייר להגיע לקרוב ל-50 מיליון צפיות. מאז מכר 6 מיליון עותקים מהסינגל המדובר ו-600 אלף אלבומים, הישג נאה ביותר, והפך בן לילה למגה-סלב, עם ראיונות בכל כלי התקשורת ולו"ז הופעות עמוס ברחבי העולם. השיר נעשה פופולרי עד כדי כך שהוא התמודד על קטגוריית "סינגל השנה" בטקס פרסי המוזיקה הבריטיים לשנת 2013.
הפרסומת המדוברת של מייקרוסופט
"הרב שלי אמר משהו יפה כשפיטרו אותי", אומר קלייר. "הוא אמר שכל אחד צריך לעשות מין 'עקידת יצחק' בחיים שלו, להיות מוכן לוותר על משהו מהותי בשביל היהדות שלו. הוא אמר לי שצריך סייעתא דשמיא מדהימה כדי שזה יקרה, ולי זה קרה. הייתי מוכן לוותר על הופעות עם ענקית עולם המוזיקה אדל ועל הופעה בטלוויזיה, ששניהם היו גורמים לי להצליח ולהתפרסם, וויתרתי על כל זה. זה מדהים. אחרי שפוטרתי והאדמה נמשכה מתחתיי לא חשבתי שיש סיכוי לצאת מזה בשלום, ובטח לא להצליח כמו שהצלחתי".
כמה חודשים לאחר מכן חתם קלייר שוב על חוזה עם חברת תקליטים גדולה. "עם הרבה מזל ובעזרת ה'", הוא מבקש להדגיש.
אתה לא מפחד להיות אמן של שיר אחד?
"קודם כל, אני כבר לא אהיה אמן של שיר אחד, כי יש לי שיר חדש בשם "Endor-Phins" שמצליח באנגליה - בשבוע האחרון הוא מופיע בעשירייה הראשונה במצעד השירים הבריטי - אז אני לא דואג. לכל הפחות אני אהיה כוכב של שני להיטים".
בארה"ב ובאנגליה הוא כבר שם דבר: זמר ויוצר שכבש בן לילה - או בן פרסומת - את מצעדי הפזמונים הבריטיים, האמריקניים והאירופיים, ובמקביל גם את התקשורת העולמית. חברו את כל הנתונים האלה יחד, והייתם מצפים שגיא פינס ירים טלפון. מוזר. "זה הראיון הראשון שלי לתקשורת הישראלית", הוא אומר בראיון מיוחד לסופשבוע. "זה ממש מוזר שלא היה עד עכשיו ראיון. התקשורת היהודית בעולם מראיינת אותי המון, אבל זה הראיון הראשון ב'ארץ הקוידש'".
לא תמיד תיבל קלייר את דבריו במונחים דוגמת "ארץ הקוידש", אולי לא האסוציאציה הראשונה כשמעלים בדמיון את האקס של איימי ויינהאוס. קלייר, 28, נולד וגדל בדרום מזרח לונדון ל"משפחה מאוד-מאוד חילונית", עם ארבע אחיות ואח. "אני בא ממשפחה מוזיקלית מאוד: אבא אהב מאוד ג'ז, ואילו אמא הקשיבה למוזיקת סול. כשגדלתי, בשנות ה-90, כל האחים שלי הקשיבו לפופ הבריטי ולכל הזבל הזה, אבל אני ממש לא התחברתי. אהבתי את הסול האמריקני, בלוז, ג'ז. גם התחברתי למוזיקת דאנס. הייתה לי ילדות אקלקטית בכל הנוגע לסגנונות המוזיקה שגדלתי עליהם".
קלייר הצעיר ניגן בלהקת ג'ז של בית הספר כמתופף, וכשהיה בן 19 עבר לצפון לונדון, שם החל לפתח את קריירת המוזיקה שלו. אחרי שצבר ניסיון בכתיבה לאמנים אחרים הקליט דמו, שלח אותו לחברות תקליטים רבות, ולבסוף הוחתם בידי איילנד רקורדס, חברת תקליטים בריטית מצליחה שגילתה את בוב מארלי, ומייצגת כיום בין היתר את מריה קארי, PSY ("גאנגנם סטייל"), סטיבי וונדר וג'ורג' מייקל.
אלבום הבכורה שלו "The Lateness Of The Hour", יצא בשנת 2011. ההצלחה המיוחלת לא הגיעה. "היו קצת השמעות בהולנד, והייתה ביקורת אחת נוראית ששחטה אותי".
מה כתבו?
"הם ממש לא אהבו את התקליט, בלשון המעטה. באנגליה, אם לא משמיעים אותך ואין הופעות או ראיונות, לא קורה כלום. ברדיו לא ישמיעו אותך. בקטע של ההופעות היה דווקא סבבה, היו הופעות, אבל התקליטים לא נמכרו והחברה ממש לא הייתה מאושרת".
בשלב זה כבר השלים קלייר תהליך ארוך של חזרה בתשובה, שהחל כשהיה בן 22. "תמיד אהבתי ללמוד תנ"ך", הוא מספר. "תמיד חשבתי שזה מאוד קל, ותמיד רציתי ללמוד יותר. התחלתי ללמוד את הטקסטים, ובעקבות זה גם למדתי רש"י וחומש, אחר כך משניות, עד שבסופו של דבר, לאט אבל בטוח, התחלתי לשמור שבת וכשרות, והופ - הנה אתה יהודי דתי", הוא צוחק. "הרב שלי הוא דוד צובנהפט מגולדרס גרין בלונדון, חסיד ויז'ניץ, אבל הייתי גם בקשר עם הרבה רבני חב"ד. עד היום אני בקשר איתם".
עם צאת האלבום לחנויות נאלץ קלייר להתמודד בפעם הראשונה עם קונפליקט בין אמונתו ובין אמנותו. "האלבום יצא כמה שבועות לפני חג הפסח, וקיבלתי הצעה מפתה", הוא נזכר. "הציעו לי לצאת לסיבוב הופעות עם אדל, מה שאומר שההופעות יהיו גם בשבת. אמרתי לחברת התקליטים שאני לא יכול לעשות את זה. זה לא שימח אותם במיוחד", הוא צוחק. לא בכל יום מקבלים הצעה מאדל. "הם היו ממש מעוצבנים, כי זו הזדמנות מדהימה. צריך להבין, אמרתי להם מראש שאני לא מופיע בשבתות ובחגים, אבל הם כנראה לא הבינו, לא ממש הקשיבו למה שאמרתי. הם לא הבינו שכשאמרתי להם שאני לא יכול לעשות כלום באותו יום, זה אומר שאני באמת לא יכול לעשות כלום. כולל להופיע".
חודשים ספורים לאחר מכן נתקל קלייר שוב בהתמודדות לא פשוטה. "אחרי קיץ של הופעות, בתקופה של יום כיפור קיבלתי טלפון מחברת ההפקות, 'יש לך הופעה בעוד שבוע בבי-ביסי, הופעה חיה, אחלה הזדמנות', הם אמרו לי. אבל אחרי שבדקתי ביומן התברר לי שזה יוצא בלילה הראשון של סוכות. צחוק הגורל".
לא הולך לך עם החגים היהודיים. יש מי שהיו שוקלים חזרה בשאלה.
"לי זה בסדר. אבל מטבע הדברים, פיטרו אותי".
מאז, כידוע, זרמו הרבה צפיות ביוטיוב, וקלייר יכול להתרפק על מכירות, על השמעות ועל שפע תשומת לב, והפעם לא רק בזכות מערכת היחסים עם ויינהאוס.
בעבר נהג להתרברב בקשר המתוקשר, שארך כשנה: בשנת 2009 התפרסם ראיון עמו בדיילי סטאר, ושם דיבר בפירוט על יחסיו עם ויינהאוס, כולל יחסי המין שקיימו במקומות "מסוכנים", לדבריו . היום, מאולף יותר ומצליח יותר, הוא כבר נשמע אחרת. "אני לא נוהג לדבר על מערכת היחסים הזאת כי זו מניפולוציה, וזה לא מוסרי", הוא אומר. "אדם צריך להיות עצמו, לנסות להצליח בלי לחפש בעבר האפל שלו".
העובדה ששניכם יהודים קירבה ביניכם?
"לא עשינו ביחד שום דבר יהודי. שנינו היינו אז מאוד לא קשורים ליהדות. אבל אין ספק שזה היה נחמד ששנינו היינו יהודים".
עיתון הסאן הבריטי פרסם במרץ 2011 כתבה ובה נטען שוויינהאוס מפחדת שבדיסק של קלייר, אשר אז היה בהקלטה, הוא צפוי לחשוף את מערכת היחסים האינטימית ביניהם. קלייר אמר אז כי "אין לה שום סיבה לדאוג. השירים שלי הם על נשים ומערכות יחסים, והם ייראו כאילו הם עליה, אבל לא ראיתי אותה כבר שנים". בסאן הוסיפו בכל זאת ש"בטח יש לו סיפורים מעניינים לספר". " קראתי את זה, זה פשוט מוציא לי שם רע", הוא אומר בעברית, "אנשים מדברים ומעלים השערות, שזה לגמרי בסדר, אבל אני יכול להתחייב שהשירים לא נכתבו עליה, ממש לא. הם נכתבו ארבע שנים אחרי שנפרדנו".
הפרידה ביניכם אירעה פחות או יותר כשהתחלת לחזור בתשובה. יש קשר בין הדברים?
"ודאי שיש קשר. אמנם לא ישיר, אבל זה בהחלט קשור. הדרך שבה חייתי אז את החיים שלי, האווירה ההיא, לא היו טובות לי. לא אהבתי את זה. חיפשתי דברים טובים בחיים, וכמוזיקאי צעיר אתה חושב שאולי שם, בעולם הזה, תמצא את התשובה לכך, אבל זה ממש לא כך".
"התקופה הזו שהייתי איתה העירה אותי לראות את מה שבאמת נכון וטוב. זה לא שהקשר שלי עם איימי גרם לי לחזור בתשובה, אבל המצב שלי אז גרם לי להבין שאני צריך לעשות את השינוי. אין בעולם הזה כלום, לא זוהר ולא תהילה. זו אשליה, ותמיד ראיתי שזה שטויות. כיום אני בכלל לא הולך למסיבות. אלך לטקסי פרסים כי חייבים ללכת, אבל זהו. אין לי חברים שהם מוזיקאים בעולם הפופ, ואני לא חיי חיים של כוכב רוק".
בינך לבין איימי היה קשר מוזיקלי?
"בהחלט. מוזיקה היא שפה. ניגנו ושרנו יחד הרבה, אבל לא מקצועית. שנינו גם אהבנו מאוד מוזיקת סול".
במבט ראשון קשה לנחש שמדובר ביהודי דתי: לכל היותר היפסטר אירי. רק כשמתקרבים רואים את ציציותיו מתנופפות ברוח. בתקשורת העולמית מגדירים אותו לעתים קרובות כמתיסיהו הבריטי, אך שיריו לא ירמזו לכם שהוא יהודי-דתי. "אמנם חלק מהשירים שלי מושפעים מהיהדות, אבל זה לא בא לידי ביטוי ישירות, כלפי חוץ", הוא מסביר. "אולי בדיסק הבא יהיו שירים עם יותר מקורות דתיים, אבל אני משתדל שהדתיות שלי תבוא מאליה, כדוגמה אישית. אני לא רוצה להשמע כמטיף".
בניגוד לזמרים כמו מתיסיהו, שעשו קריירה מהדתיות שלהם, את קלייר לא תתפסו עם כיפה אלא עם קסקט. "הדור הצעיר שונא שמתייגים אותו, שונא ששמים אותו במסגרת. כולנו בסופו של דבר יהודים, וזה מה שחשוב", הוא אומר.
לפני פחות משנה נישא קלייר לבחורה דתיה: הטקס, החזיקו חזק, נערך ביישוב בת עין שבגוש עציון. "חיפשנו מקום להתחתן בו בירושלים, אבל אירוע באולם בירושלים נראה כמו אירוע בכל מקום אחר בעולם, ורצינו מקום מיוחד", הוא אומר. "יש לנו חברים שגרים שם וקל מאוד להגיע. יש שם נוף הררי יפהפה, ומקום מיוחד כזה שאפשר להתחתן בו בחוץ".
הוא מרבה לבקר בישראל, אף כי עד כה לא הופיע כאן רשמית, "רק בערבי שירה ספונטניים ובבתי חב"ד", הוא צוחק. "אבל אם יתקשרו מחר ויבקשו שאופיע בירושלים, אעזוב הכל ואגיע. הייתי מת לעשות את זה. אני גם מקווה להגיע בתשרי לירושלים, לראש השנה וליום כיפור. אני רוצה גם לחזור לביקור ממושך בצפת. העובדה שאני דתי ומוזיקאי גורמת לכך שבשבילי זה מקום טבעי להיות בו".
אתה מכיר זמרים ישראלים?
"אשתי מעריצה שרופה של הזמר סיני תור (מהיישוב בת עין, צ"ק). אני מכיר את עידן רייכל, ויש גם כמה אמני דאנס ישראליים שאני עוקב אחריהם"
.
אולי פשוט תעלו לישראל וגמרנו?
"הייתי מת לעלות לישראל. אולי בעוד שנתיים-שלוש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם