הסופר יורם קניוק הלך לעולמו
קניוק, מהסופרים הישראלים החשובים בדורו, הלך לעולמו בבית החולים איכילוב. בשנים האחרונות הרבה לעסוק ביצירתו במוות ופרסם טורי דעה נוקבים. "אני רוצה שישרפו את גופתי", כתב בבלוג האישי שלו לפני מספר חודשים. "אין לי שום רצון להשאיר מאחורי אבק עצמות"
"התעוררתי לשבועיים של חושך ללא חסד, איכילוב והביתה, ואופל" כתב לאחרונה קניוק בבלוג האישי שלו, בו תיעד בחודש האחרון את תהליך התאשפזותו בבית החולים."ארבעה ימי צער. חום גבוה. אחרי שני סרטנים ושלבקת חוגרת אני מכיר חולי וכאב, אבל ארבעה ימים כאלה לא חוויתי עדיין....בניגוד לפעמים האחרות בחיי, הפעם זה סופי".
"מכינים אותי לטיפול. יש משהו שקוראים לו טרומבוציטים אלה תאי דם מזוקקים שמייצרים מדם מסונן, שמנסים לייצר אצל החולה תאי דם קשוחים כדי להמריץ תאי מרץ ולהניע תאים לבנים לחזור ולתפקד. באין מוח עצם בלי טרומבוציטים אין חיים, בלי חיים יש ההפך. נתנו. חלפו כמה שעות וחזרתי. ישנתי המון שעות. התחלתי לחיות לכמה שעות. טרומבוציט אחד טייל לי על הרגל, ישנתי ואני כותב. כשאני כותב אני חי. מה זה לכתוב?"
לפני מספר חודשים כתב הסופר בבלוג: "איך זה יהיה אינני יודע. אני תרמתי את גופתי למדע. ינתחו אותי רופאים צעירים. אחרי כן אני רוצה שישרפו את גופתי. אין לי שום רצון להשאיר מאחורי אבק עצמות שיימג וייעלם, ואני רוצה את אפרי בבקבוק או אם ירצו בני משפחתי, אפרי יפוזר באיזה מקום ואפנה מקום למישהו אחר. כולנו שרשרת. אחד הולך ואחד בא".
קניוק, נולד וגדל בתוך התרבות התל אביבית המתהווה, היה בנו של משה קניוק שהיה מזכירו האישי של דיזנגוף והמנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות. הוא היה נער בן 17 בלבד כשהצטרף לפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות לחם בחטיבת הראל בקרבות ירושלים, ואף נפצע בלחימה בהר ציון. חלק מהחוויות הקשות שלו ושל בני דור הפלמ"ח תוארו בספרו המונומנטאלי "תש"ח" שהתפרסם ב-2010, ספר שזיכה אותו בפרס ספיר ואף עובד למחזה.
קניוק למד בבצלאל ובעידודו של מורו הצייר מרדכי ארדון המשיך את לימודיו בפאריס, שירת כימאי באוניה ובמשך עשור חי בארה"ב ועסק בין היתר באמנות. חייו כאיש צעיר זימנו לו הרפתקאות בחיפוש זהב במקסיקו ויהלומים בגוואטלמה. במהלך שהותו בניו יורק התרועע עם אושיות מהבוהמה ובהם צ'רלי פרק, מרלון ברנדו וג'ימס דין. בסוף שנות החמישים שב לישראל עם רעייתו האמריקנית מירנדה ולשניים נולדו שתי בנות. בארץ התמסר סופית לכתיבה.
לאורך השנים זכה קניוק בפרסים שונים ובהם פרס ברנר, פרס ביאליק, פרס נשיא המדינה לספרות ועוד.קניוק, מחברו של האפוס "היהודי האחרון", דרש לפני כשלוש שנים בעקבות הפיכתו לסב בפעם הראשונה בחייו, למחוק במינהל האוכלוסין את סעיף הדת בתעודת הזהות שלו מ"יהודי" לחסר דת. בית המשפט נעתר לבקשתו.
אקו"ם