הפט שופ בויז בישראל: מוקפד, מוקפד מדי

ניל טננט וכריס לואו העניקו לקהל בישראל הופעה מקצועית, מוקפדת ומרהיבה מבחינה ויזואלית. חבל, אם כן, שהשיוף לא פיצה על הריחוק ועל העדרם של להיטים גדולים ואהובים

טימור בר | 24/6/2013 2:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: פט שופ בויז
אף אחד לא יקח מהפט שופ בויז את הרפרטואר שלהם: להיטים חובקי עולם בסגנון חמוץ מתוק, הגורמים לקונה הכרטיסים הישראלי הממוצע, זה שרכש את הכרטיסים למופעים שלהם ב-99', ב-2009 והשנה, צביטה בלב ובנפש. אבל המופע שהתקיים אמש (א') בהיכל נוקיה היה שונה מהשניים שקדמו לו, התמקד בעיקר בוידאו ארט מתוחכם ולייזרים שנראים בדרך כלל בפסטיבלים גדולים בחו"ל, ולרגעים הפך את היכל נוקיה לדיסקוטק ענק.
הפכו את נוקיה לדיסקוטק ענק. הפט שופ בויז בישראל
הפכו את נוקיה לדיסקוטק ענק. הפט שופ בויז בישראל צילום: טל אטרקצי


ההופעה נפתחה בטראק האינסטרומנטלי "Axis", ששילב בין האבסטרקטי לטריפי (מוטיב שיחזור גם בהמשך הערב), בזכות וידאו ארט מרהיב, שהכניס את הצופה לרכבת שעברה בין רציפיה של לונדון לרציפים של שלל חלומות צבעוניים. בשיר "Opportunities" הוסיף ניל טננט את אלמנט הגרדרובה הכה חשוב, והתפרץ לבמה לבוש מעיל אקסרווגנטי עשוי קשיות.

טננט נמצא על הבמה לבדו, ומעביר באופן משכנע את המסר של הפט שופ בויז 2013: הם חכמים, אנחנו יפים ובואו נעשה כסף. הרבה ממנו. בהמשך הוא חוזר לבמה לבוש חליפה בצבע כסף, ומצטרפים אליו כריס לואו ושני שוורים מפזזים. כלומר, שני רקדנים בתחפושות שוורים מושקעות.

המילים הכה חזקות של רבים משיריהם מצליחות לחדור לאוזן על אף הסאונד הבעייתי. חזקות במיוחד הן אלו של "Our Love is Dead"' - "Leaving", אשר גורמות לחלק מהזוגות להתנועע בכסא, ספק בהנאה - ספק באי נוחות.

כאלה הם הפט שופ בויז: מסתוריים ומטפחים את זה. כשטננט שר את "It's a Sin" השחוק מול הקהל הישראלי השבוי, הוא מסביר כי נדמה לו  שישנה משמעות חדשה לשיר, אך הוא לא טורח לגלות לנו מה היא. במקום זאת הוא מבקש מהקהל היבשושי מאזור ה-VIP היקר לקום ולרקוד כבר.

ולמרות הריקודים, התלבושות המושקעות, התאורה המרהיבה והוידאו ארט המרשים, נדמה שהפט שופ בויז לא באמת חדרו ללבו של הקהל הישראל הפעם. הרבה להיטים לא היו שם, וגם כשאלו באו נדמה היה שהם לא מצליחים לשלהב באמת את היכל נוקיה.

הפט שופ בויז הינה להקה אהובה באופן אוניברסלי, גם בתחומים שמחוץ לאזוריה המוזיקליים האלקטרוניים. זוהי גם הסיבה שגילם של חבריה מאבד ממשמעותו ככל שחולפות השנים, לצד היותם מקצוענים, משוייפים ומדוייקים.

ייתכן שזו בדיוק הייתה הבעיה כאן, בערב שלא באמת ניתן להגיד עליו מילה רעה אחת. הפט שופ בויז העניקו לישראל שואו מקצועי, משתדל וארוך, בניגוד לאומנים רבים שמגיעים לכאן ומשתדלים לעזוב את הבמה במהירות. מופע שאולי הפגם היחיד בו טמון בהיותו מוקפד ומהוקצע מידי.

התוצאה, בסופו של לילה, היא הופעה טובה, אלקטרונית, עדכנית ומוקפדת מאוד, אך לא באמת מרגשת. לא נורא. לא כולם חייבים לדעת שהקהל בארץ מעדיף את ההופעות שלו נוסטלגיות ומלאות להיטים. ואז מה אם מדובר כבר בביקורם השלישי כאן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק