מארז תרבות 17: האומנים שגלגלצ חייבים להכיר
דודו טסה מצליח להצחיק, לרגש ולהשאר וירטואוזי ואותנטי במופע חדש; לונא אבו נסאר רק סיימה ללמוד וכבר נשמעת כמו הדבר הגדול הבא; ובנעליים של רן ניר הולכים כוכבים לוהטים, בקליפ חדש ויפהפה. החיים זה לא רק עומר אדם, לידיעת הקורא גלגלצ
סיבוב ההופעות הנוכחי של דודו טסה מגיע אחרי שחרור האלבום הכי טוב בקריירה שלו, ואחד הטובים שיצאו בישראל בעשור הנוכחי. נשמע מחייב? אל חשש. גם על הבמה הוא לא מאכזב אפילו לשניה.
מדהים לגלות שאחד האמנים היותר מיוסרים בארץ (אם לא מתחשבים בז'אנר הסופר-אותנטי של שירי הדיכאון המזרחיים ובתיאטרון הבובות של אביב גפן) הוא גם פרפורמר מעולה.
לטסה יש חוש הומור נהדר,כמויות של כריזמה ויכולת לנצח במיומנות על שישה נגנים מוכשרים, אשר אינם מסוגלים להפסיק להניע את הראש לאורך כל ההופעה, בדיוק כמו הקהל שבא לראותם. טסה הוא חיית במה אמיתית. הוא שולט בכל המתרחש סביבו וכולם נענים לו בהערצה. באופן בלתי מוסבר, הוא עובר בקלילות מטקסטים רגישים ועצובים להלצות עם הקהל, מסלסולים כוויתיים לכאסח מחושמל, ולשניה לא מאבד מהאותנטיות המזוהה עמו, שהיא סוד הצלחתו.
כשהוא על הבמה, כור ההיתוך הסגנוני שבמרכז יצירתו של טסה מקבל פנים וצורה, סאונד מרעיד ותאורה משכנעת. שלושת כלי הקשת הסוערים, הקאנון של אמיר אלייב, התופים של ברק קדם והבס של ניר מימון, שותפו ליצירה מזה שנים, מחבקים את הגיטרה של טסה שבמרכז, בכל הצבעים שהיוצר מבקש להעניק לה. המופע הצבעוני מזרים דם חם גם בשירים הכאובים ביותר של טסה, ונותן עדות חיה למקומו החשוב בתרבות הישראלית.
תפסו את טסה בהופעה היום ב"ינשוף" ברחובות, ב-18.7.13 באמפי בית גוברין, ועם ברי סחרוף ומוש בן ארי ב-21.7.13 ביערות מנשה.
אלבום: לונא אבו נסאר – "אחכילכ / אספר לך"
עורכי גלגלצ נכבדים. שימו לב בבקשה לשיר הנושא של האלבום החדש של לונא אבו נסאר. עכשיו הרכינו ראש בפליאה, הכניסו אותו לפלייליסט שלכם ואולי תתחילו לפצות על יותר מדי שירים של אמנים נהדרים, שנדחקו החוצה בשביל עוד שיר מטופש של ריהאנה או עומר אדם.
אתם יודעים מה? שיר הנושא אמנם יוצא דופן ביכולתו לזחול לך מתחת לעור, אבל בעצם כל שיר אחר באלבום היפהפה הזה יכול להוסיף צבע לפלייליסט החד גוני של גלגלצ. אולי "צלקת" - שלוש דקות וחצי שועטות כסוסי פרא אך מרוסנות באקוסטיקה נוגעת, ימצא חן בעיניהם יותר? אולי Bamshi La-Oddam, אשר נשמע כמו אחד השירים הכי מושלמים של סואד מאסי בגרסה הישראלית, יתאים יותר לגחמותיהם? או אולי יפרגנו שם דווקא ל"רכבת", שנשמע הלכה למעשה כמו רכבת הרים זוחלת בתוך הגוף? הגיע הזמן שבתחנה המיועדת לכולם יתנו צ'אנס לאמן שזקוק לעזרתם המונופולית ובאמת גם ראוי לה.
"אחכילכ / אספר לך" רווי טקסטים נוגעים ולחנים מקסימים. יופי במשקל כבד טמון באלבום קליל שמלטף את האוזן, עם גיטרה מכונסת וקול קטן וענוג, מסתורי ונקי כמו ענן. הרגישות האקוסטית של נסאר לא נבלעת לשניה אלא מתאימה עצמה לכל שיר בנפרד. ועדיין תשע הרצועות (כולל הפתיחה הקצרה, שאף היא יפה וקולעת) מהוות יצירה אחידה לכל אורכה, שלמה ובשלה.
מפתיע לגלות שהאלבום החדש של לונא אבו נסאר הוא למעשה פרויקט גמר הלימודים שלה. על משקל - אם זוהי עבודת גמר בית-ספרית והיא מושלמת, אזי דמיינו רק מה יכולה היוצרת המוכשרת לעשות עם קצת כסף, תמיכה מחברת תקליטים, הכרה או נסיון. המוח מתפוצץ כשחושבים על זה. ברכה שלוחה גם לדרור רותם, על עיבודים שמשאירים את נסאר במרכז ואף מפנים לה ולגיטרה הצנועה שלה את מרבית הבמה. רק הקשות בודדות, קלידים עצובים ואלקטרוניקה קלה מפציעים פה ושם לחזק את קולה השברירי.
כמות האלבומים הישראלים המושלמים שנוחתת עלינו לאחרונה מפעימה ממש. ובכל זאת, האיכות הפשוטה ונטולת ההתנשאות או האובר-תחכום של נסאר, כובשת באופן יוצא דופן. על גלגלצ וכל תחנת רדיו אחרת בארץ מוטלת המשימה להתייחס לכל היופי הטרי הזה. אבל עד שזה יקרה, האלבום אתם מוזמנים להאזין לו ולהתענג על כל רגע.
קליפ:"L.F.N.T. – "Parading Shoes
סינגל חדש של LFNT, הפרויקט של אקס המוג'וז רן ניר, נותן הזדמנות פז למי שעוד לא נקרה בדרכו הצ'אנס להכיר אלבום מצוין שיצא לפני יותר משנה. "Tales of a Drunken Man" הוא אלבום רוק מגוון וחסר פשרות, ששורשיו וההשפעות עליו חזקים ואיתנים, אלבום שכל חובב רוקנ'רול ובריט פופ אמיתי חייב להכיר ולא רק בארץ. מדובר באלבום איכותי בקנה מידה בינלאומי וראוי שיגיע לכמה שיותר אוזניים, באירופה ובכלל.
האירופאים לא יזהו את הכוכבים המעטרים את הקליפ החדש (רונה קינן, גל תורן, רועי ריק ושלומי שבן), אבל הם בודאי ישמחו להכיר את האיכות חסרת הפשרות של LFNT. וגם אתם חייבים. אם לא תשוכנעו, לפחות תהנו מהפרצופים החינניים של שבן החמוד.
אלבום / הופעה: Crunch 22 – Crunch 22
שאלה דאגלס אדמסית: כמה חן והומור אפשר להכניס במוזיקה אינסטרומנטלית? התשובה: 22. המלכוד הוא שברגע שמתחילים אי אפשר להפסיק לזוז.
אלבום הבכורה של קראנץ' 22 עומד בכל הציפיות. למי שלא עוקב ולא הספיק לבנות כאלה: קראנץ' 22 היא טריו גרובי יחיד במינו שכולל את ארז טודרס מ"התפוחים" על הפטיפונים, המתופף הצעיר והמוכשר בטירוף דן מאיו, ותומר ברוך על פנדר רודס וירטואוזיים. התוצאה – גרוב-ג'אז מעופף ומשוגע, של סימפולים הומוריסטיים, קצב מפיל וסולואים חצופים, כמו פסקול לסרט מצויר פנטסטי שערוך מעשרות מערכונים קורעים אך נטולי קשר.
הופעת השקה חגיגית מאוד לאלבום החדש תתקיים ברדיו תדר תל-אביב ב-20.7.13, עם אורחים מכובדים ובחינם לגמרי. חפשו Crunch 22 בפייסבוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם