הזירה הלשונית: מילון המושגים של יאיר לפיד
יאיר לפיד התייחס בחיוך דיפלומטי לסוגיית הלפידומטור, האתר מחולל הנאומים שנבנה לכבודו ברשת, ומבוסס על מאמרים ונאומים שלו. "נעלבתי כי הוא כותב יותר טוב ממני", אמר. לא בטוח שלפיד אמור לאהוב את האתר הזה, שהוא הברקת רשת מרשימה, וכדאי דווקא שיפיק ממנו לקח מסוים. כדי לעזור לו, "הזירה הלשונית" מביאה בפניו ובפניכם את מילון המושגים (ויש שיאמרו - הקלישאות) המלא
יש טיפוסים שונים של פוליטיקאים כשמדובר ברטוריקה פוליטית. יש פוליטיקאים הפונים לציבור בדרך שכנוע, הטיעון הלוגי, למשל, נתניהו. יש כאלה המעדיפים את השיח הסחבקי, כמו דרעי ופואד. יש פוליטיקאים המשתמשים באסטרטגיה תוקפנית כמו לימור לבנת. יש פוליטיקאים סמכותיים, שאינם מרבים בנימוקים אבל האופן שבו הם פונים לציבור הוא בנוסח "אנחנו יודעים מה אנחנו אומרים", כמו אביגדור ליברמן. ויש פוליטיקאים לא מעטים שאפשר לכנות אותם "מתוכנתים". הם מצטיידים בכמה מנטרות, בדרך כלל כאלה שהכינו להם עוזרים ויועצי תקשורת, ומשמיעים אותם, לעיתים בלי קשר לסיטואציה או לשאלה. את הז'אנר מייצג למשל שאול מופז.
הלפידומטר מציג את לפיד כפוליטיקאי מתוכנת. זו לא רק הטכנולוגיה, אלא גם המהות. בראיונות הלא מעטים שהוא נותן לאחרונה לתקשורת מתקבל התחושה שהוא "מוכן היטב", מוכן טוב מדי, מעביר אמנם הומור וביטחון אבל התוכן לא סוטה מכמה מנטרות שהכין לעצמו. נדמה לפעמים שהמקום היחיד שבו הוא מרשה לעצמו להיות לפיד הישן, עם הכושר הרטורי הגמיש והמפתיע שאיפיין את אביו המנוח, הוא בעימותים עם החרדים.
הלפידומטר יכול היה להיווצר ולעורר עניין מפני שהוא חושף את לפיד המתוכנת, וזאת בתקופה שלפיד הוא שק חבטות של מאוכזבים פוליטיים וסתם רֶשַע עממי. כדאי ללפיד שייזהר מהדימוי הזה. אף אחד לא רוצה רובוט במשרד האוצר, ובטח לא במשרד ראש הממשלה.
אחד האלמנטים הלשוניים המאפיינים את הרטוריקה המתוכנתת הוא מה שאפשר לכנות "עקרון המנטרה הזוגית". הקריירה הפוליטית של לפיד רצופה זוגות מילים ההופכות למנטרות. לזכותו ייאמר שהמנטרות נקלטות היטב. לגנותו ייאמר שהן משתלטות על הרטוריקה שלו, ושכרן יוצא בהפסדן. ולהלן מילון המנטרות הזוגיות של יאיר לפיד, אפשר לחולל מזה שיר ראפ מגניב.
אחי החרדים. ניסיון שלא עלה יפה להופיע כמאחד העם.
אחי העבדים. סיסמת טרום בחירות של לפיד שהפכה לבומרנג.
איפה הכסף. הסיסמה המוצלחת מכולן, גם היא מופנית חזרה ליוצר, או כדבר הפרסומת של הוט: "המשורר האהוב על ריקי כהן י. לפיד".
אשר וחיים. צמד החרדים הצעירים שלפיד יוציא לעבודה.
באנו לעבוד. התשובה הקבועה לכל המקטרגים: אנחנו לא מדברים, אנחנו עושים. נתפסת כהתחמקות: עושים, אבל מה בדיוק?
באנו לשנות. גירסה מבטיחה מעט יותר של "באנו לעבוד", צריכה גם לקיים.
גירושים הוגנים. העיקרון המכונן של התהליך המדיני. הבעיה היא שהאח בנט יעדיף להתגרש מלפיד ומהממשלה לפני שיתגרש מהפלסטינים.
העסק מנוהל. גירסת הצווארון הלבן של "באנו לעבוד".
יש עתיד. המותג הפוליטי של לפיד. עדיין אקטואלי כהבטחה.
מעמד הביניים. ללפיד אין קושאן על המנטרה הזאת, אבל הוא עושה בה שימוש חוזר ועקשני, גם אם לא תמיד משכנע.
פוליטיקה חדשה. עוד מושג מבטיח המחכה ללפיד בכל פינה של מהלכיו הפוליטיים.
פוליטיקה ישנה. כל מה שהיה כאן פעם, כלומר, עד לפני יומיים. כלל לא ברור אם נעלמה מחיינו או תיעלם אי פעם.
ריקי כהן. מותג העל של לפיד שנקלט פלאים. התחקירנים עדיין מחפשים את הדמות שמאחורי המותג.
שוויון בנטל. לפיד לא המציא, אבל תפס בעלות, מינף, ויוכרז בקרוב כבעליו החוקיים.
שמואל מסנברג מתייחס לבדיחת הפר הזקן והצעיר ולגירסה שלה ב"הסופראנוס" (הזירה הלשונית 19.7): "מאחר וביקשת עדכונים לבדיחה הרי היא לפניך: 'פר זקן ופר צעיר רועים באחו ורואים עדר פרות נאות מראה. אומר הצעיר- 'בוא נרוץ מהר אולי נצליח לדפוק אחת!' משיב הזקן: 'בוא נלך לאט לאט ונדפוק את כולן'". לפי מסנברג גירסת סופראנו היא אכן מקור הבדיחה והביטוי "פרה פרה".
בָּרי מים ופריג'ידרֵי מטבח
גד ברנע שואל: אנו שומעים את הקריינית בפרסומת: "בָּרֵי המים של אלקטרה..." הביטוי "בר מים" מורכב ממילה לועזית עם סמיכות (בָּרֵי) למילה בעברית. האם זה תקני? האם מותר לומר "אקליפטוסי הביצות" או "פריג'ידרי המטבח"? מה הכללים של מילה בלועזית (הנכתבת עברית) עם הסמיכות שלה?
השאלה של גד מתייחסת לתופעה רחבה בלשון הנקראת הסגלה: אנחנו מתאימים מילים לועזיות לצורות וכללי השפה בה אנחנו משתמשים, עברית. פריג'ידר ברבים מקבלים סיומת עברית: פריג'ידרים, אקליפטוס ברבים הם אקליפטוסים, ובר מים ברבים: ברים. הסמיכות ביחיד: "בר מים" או "אקליפטוס ביצות" נשמעת לנו טבעית. בסמיכות רבות אין בעיה: פקולטות מחקר, אופרות סבון. רק בסמיכות רבים אנחנו מרגישים אי נוחות, אבל עקרונית אין כל מניעה לומר "ברי מים" ואפילו לא "קרוקודילי הג'ונגל".
מני פשיטיצקי שואל: כיצד יש לומר: "תענה על השאלות" או "תענה לשאלות"?
יש לומר שאין סיבה להכריע בין שתי האפשרויות. מילות יחס משתנות באופן חופשי בין שפות ובין תקופות, ובתנ"ך יש אפילו "לַעֲנות את". "ענה על שאלות" נפוץ מאוד, אך "ענה לשאלות" אלגנטי יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם