מארז תרבות 21: הקאמבק הגדול של השנה
באיחור קל אך נסלח גילה המארז את "More Light", אלבומה החדש של פרימל סקרים הותיקה, ומאז חייו השתנו ללא היכר. טוב, אולי הגזמנו, אבל מה שבטוח הוא שמדובר באחד התענוגות הגדולים שצופן קיץ 2013, המאיים להמיס כל חלקה בגופנו
מכזה שיתוף פעולה אי אפשר לצפות לפחות. הסינגל השני ושיר הנושא מתוך האלבום החדש של ארז לב ארי ופטריק סבג "העץ הבודד", מתאפיין בכל מה שטוב במיינסטרים הישראלי. עם גיטרה חלומית של ברי סחרוף (שמתפקד גם בתור וואזיר מלכותי), מיכה שטרית, שני היוצרים הראשיים מאחורי המיקרופון וז'אן פול זימבריס (החברים של נטאשה) על התופים, קשה מאוד לטעות. הוסיפו לכך מילים של דוד אבידן ותקבלו שילוב בלתי יאמן של קולות ייחודיים ופרפקציוניסטיים.
הזמר המצליח והמפיק הנחשב, חברים עוד מתקופת "כשניקו תתחיל לדבר", ירדו לצור באמצע המדבר, שם עוצמת השקט השרתה עלייהם את המוזה להרכיב אלבום חשוף קרביים. באווירה של חלום בהקיץ שלא מרפה, או שקיעה יפה ואובדנית, מוביל שיר הנושא הקלסטרופובי למוצא אופטימי, כביכול, ומנסה לנער מעל עצמו את אבק הדרכים שמתפקד גם כהשראתו. התוצאה חודרת ללב ומהפנטת, מופת של תרבות ישראלית.
קליפ: פיונה אפל - "Hot Knife"
פיונה אפל, צנומה ומוכשרת כשד, היא גם להקה של איש אחד, כפי שמעידים עליה השיר "Hot Knife" והקליפ המלווה אותו. מי שמעריך מינימליזם מתוחכם ולא טרח להאזין עדיין ל"The Idler Wheel…", אלבומה האחרון, רצוי שיכפר על הטעות במהרה. יעיד על כך ציון נדיר של 89 במדד מטה-קריטיק, ממוצע הציונים של 35 ביקורות מוזיקה של המגזינים הנחשבים בעולם.
התפנית שלקחה המלאכית הכועסת באלבומה השלישי הגיע לשלמות בזה הרביעי, וניתן רק לקוות שמעתה והלאה תיקח היוצרת הפסקות קצרות יותר בין עבודות.את השיר הסוגר את האלבום, שהוא גם במקרה האהוב ביותר על המארז, מלווה כעת קליפ בבימויו של הקולנוען פול תומאס אנדרסון. פסיפס פשוט ויפה המרובד כערוצי הסאונד של השיר מציג בצניעות מינימליסטית, כיאה למוזיקה אותה הוא משרת, את אפל רבת הפעלים והכישרון על כל הדרה. הקליפ והשיר, קומפקטיים ומלאי הפתעות, כמו מנת פתיחה מזערית ומפילה מהרגליים במסעדת שף.
קליפ אינטרקטיבי: סודהביט - פורנו
טרנד הקליפים האינטראקטיביים שהחל לפני כשנתיים מסרב לעזוב. רק לפני מספר שבועות השיקה איה כורם את הסינגל השני שלה "מהנדסת מחשבים" בקול תרועה וששון, משולב משחק ארקייד מגניב עם דמותה החמודה, וכעת משיקה סודהביט המגניבה מעצם היותה (אם לא האזנתם עדיין ל"הייתי בדאווין" המקפיץ + צפיתם בקליפ המצוין של איתן פוקס, עשו זאת עכשיו) את "פורנו", שיתוף פעולה של הלהקה עם טלי פלש ושירה הרן, בוגרות המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
מה בתפריט? מסה עצומה של טראש גולמי, אינטרנטי ואינטראקטיבי, במסגרת משחק רצוף גיפיםמגניבים, סתומים, מצחיקים ואבסורדיים. התוצאה - חוויה אור-קולית נהדרת, שתוציא את ההיפסטר החבוי בכל שחקן, מאזין, צופה או חתול.
אלבום:"Pond – "Hobo Rocket
Hobo Rocket, האלבום החמישי של הלהקה האוסטרלית Pond, מכיל 34 דקות מענגות ומלוכלכות של תמימות פסיכדלית. האלבום נע בין שירים קופצניים שמרגישים בעורף ובכתפיים, לבין שירים מתוחים ואווירתיים, ומה שמקשר ביניהם זה סאונד גס ומחוספס, כמעט לא מהעולם הזה. שילוב האווירה המטונפת הזאת עם הרפתקנות מלודית חופשיה ומשוחררת הוליד משהו שנשמע כאילו התבשל חמישים שנה, אבל הטריפ עדיין חי ובועט.
קאמבק השנה: פרימל סקרים
המארז התעלם בשוגג מהאלבום של פריימל סקרים שיצא במאי השנה, אבל הסינגל החדש והשלישי מ-"More Light" המצוין מספק הזדמנות מצוינת לפצות על הטעות.
"Invisible City" החדש הוא פשוט מיצוי של כל מה שמגניב בלהקה ששינתה את פני הפופ לפני יותר מעשרים שנה, עת יצרה את אחד האלבומים הטובים של שנות האלפיים. שיא החדשנות והחשיבה מחוץ לקופסה נרשם באלבום הראשון שיצא ללהקה בשנות התשעים, "Screamadelica" הקלאסי, ובאלבום הראשון שהוציאה הלהקה בעשור הקודם, "XTRMNTR" המטונף. הקלאסיקה – הזייה של גרוב, מופת של פסיכדליה מתקדמת, שמחת חיים ואור פנימי. המטונף – זעם כנגד המכונה, מחאה פוליטית וחברתית נוקבת, אלקטרוניקה וגיטרה מלוכלכת. כעת יוצא האלבום הראשון של הלהקה לעשור זה, וגם אם הוא לא עומד בעוצמה ובנחיצות של שני האלבומים שהוזכרו לעיל, הוא לחלוטין אחד האלבומים הטובים שהוציאה הלהקה אי פעם, בעודו נהנה מכל העולמות.
די להאזין לשלושת הסינגלים מהאלבום כדי להבין שהפעם פריימל סקרים לא הלכה על קו אחיד, אלא לקחה את כל מה שטוב בה וצירפה את כל אישיותיה השונות באלבום אחד. "It's Alright, It's OK", הסינגל השני, מחזיר את המאזין לאופטימיות הקוסמית של שנות התשעים, אח תאום של "Movin on Up" הנהדר; "2013", הסינגל הראשון, מזכיר את הדקירות של שנות האלפיים (רק בגרסתן האקוסטית), והקליפ המלווה אותו סטרילי ומבחיל באופן יפהפה.
שילוב כל הסגנונות הללו באלבום אחד באופן זורם ומוצלח, מעיד על התפתחות משמעותית של הלהקה, אולי אפילו התבגרות. גם אם חיצונית בובי גילספי לא השתנה מאז שהחל לעשות מוזיקה, סולן הלהקה כבר בן 51. היופי הוא שבמקרה של פריימל סקרים, ההתבגרות לא סותרת את קיום רוח הנעורים השובבה (והמסוממת) שתמיד תהיה עמוד השדרה של אחת הלהקות החשובות שיצאו ממעצמת האינדי גלאסגו, ואשר השנה הוציאה את האלבום הגדול השלישי בקריירה שלה. מומלץ לסמולנים שוחרי אהבה וחופש, אבל לא רק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם