"רווח וכאב": מלפפון הקיץ הלוהט מכולם
מארק וולברג תמיד עושה את עבודתו בסרטים באופן קורקטי. מייקל ביי הבמאי כבר עשה סרטים במיאמי. יחד עם דווין ג'ונסון, בר פאלי ועוד חבר'ה, הם יוצרים להיט קיץ לוהט
כפרויקטים שסייעו בהאדרת שמה של מיאמי כעיר פשע סטייליסטית אפשר לציין, על רגל אחת, את הסדרה, ומאוחר יותר את הסרט, "מיאמי מחלק מוסר" (במקור "מיאמי וייס"), את הסרטים "בחורים רעים" ו"פארקר", ואפילו את הסדרה "דקסטר", שהפכה למעיקה עם כל עונה שעברה עליה.
כעת חוזר מייקל ביי, שאגב ביים רבים מפרקי הסדרה "מיאמי וייס" במחצית השנייה של שנות ה-80, כמו גם את שני חלקי "בחורים רעים", ידוע כבמאי לכל מטרה כמעט. ברשימתו סרט תקופתי רחב יריעה ("פרל הארבור"), סרטים בדיוניים עתירי אפקטים ("ארמגדון", "רובוטריקים") ודרמות בסגנונות שונים ("חופשיות על הבר", "איילנד"), שוב ל"מקום הפשע", מיאמי, בסרטו החדש "רווח וכאב".
בסרט, המבוסס על מקרה אמיתי. דניאל לוגו (מארק וולברג), מאמן אישי שרירי, מטופח ומיומן (נו, זה בכל זאת מארק וולברג) העובד בחדר כושר יוקרתי במיאמי, מחליט לשדוד את כל רכושו של אחד מלקוחותיו העשירים, במטרה לעלות מדרגה בחייו האישיים ובעולמו החברתי. לשם כך הוא מצוות אליו את האסיר לשעבר שמצא מפלט בדת, פול דויל (דוויין ג'ונסון) ואת אדריאן דורבול (אנתוני מקי), אף הוא מאמן כושר המאושר בחלקו, שדניאל נותן לו להבין שהוא רחוק ממימוש כלכלי עצמי.
וזה עוד מבוסס על סיפור אמיתי. הטריילר לסרט
דניאל נוטע בעמיתיו מוטיבציה ותחושה שאם יבצעו את תוכניתו, יגשימו את החלום האמריקני שלהם. השלושה מרכיבים תוכנית לחטיפת ויקטור קרשו (טוני שלהוב), הוא טייקון הממון המתאמן תחת הדרכת דניאל, ומפטפט תוך כדי כך על עושרו ונכסיו. המבצע הופך להיות מורכב ומסובך, בעיקר בשל השלומיאליות של מבצעיו.
וכעת, בסטנדרטים שהציבו סרטי פעולה כמו "מהיר ועצבני", לזווית הישראלית: בסרט מופיעה גם, צריך לציין, בר פאלי, סקסית מקומית. פאלי, עם ביקיני ולבוש סקסי, וגם עם ביגוד פחות מינימליסטי, עושה תפקיד גדול יחסית בסרט. במילים אחרות - גופה או מחבל היא לא, ובעוד נתון זה לא נבדק מדעית, נדמה כי נדמה כי מספר שורות הטקסט שלה בסרט גבוה משמעותית מזה שיועד לגל גדות בכל ארבעת סרטי "מהיר ועצבני" בהם השתתפה.
אגב, קשה שלא להבחין שיש למארק וולברג אישיו עם ישראליות. זה התחיל עם גל גדות ב"דייט לילי", המשיך ב"עיר שבורה" עם אלונה טל, וכעת הוא סוגר טרילוגיה נשית ישראלית עם פאלי ב"רווח וכאב". לא רע. בכלל, וולברג הוא שחקן שקשה לא לחבב. לא שעבדכם רואה בו איזה ענק דרמתי ו/או קומי, וגם לא יכול עדיין לראות אותו זוכה באוסקר בקרוב, אבל הוא מתחבר לסרטים הנכונים לו ("טד" אפילו היה הברקה של ממש), ובונה תמיד את הדמויות שהוא משחק באמינות וביושר אינטלקטואלי. וזו הסיבה שבגללה וולברג הצליח בעשור האחרון למצב עצמו סופית בלב העשייה ההוליוודית. הישג מצוין עבור מי שהתחיל כראפר מארקי מארק וכדוגמן תחתוני "קלווין קליין".
בסרט, מוצר פופי טרנדי שאפשר לראות בו גם קליפ ארוך קצבי, עצבני, רווי אקשן, מותגי יוקרה ומוזיקה - מרכיב הבמאי מייקל ביי את פרופיליהם של שלושת הבריונים שעושים הסבה לחוטפים, ועושה זאת בחינניות רבה, עם וויס-אובר תואם ואתנחתות קומיות קלילות. ואחרי שהוא משרטט את דיוקנאות הגיבורים, הוא עובר לביצוע הפשע, כשהמאפיינים עליהם למדנו אודות המבצעים, באים לידי ביטוי בהמשך.
גדולתו האמיתית של הסרט, או יותר נכון של ביי כבמאי, היא יכולתו לאבחן את האבסורדיות שבסיפור האמיתי להעביר אותה למסך בציניות אירונית מתבקשת. יכול להיות ש"רווח וכאב" (אין ספק ש-"Pain and Gain", שם הסרט באנגלית, נשמע הרבה יותר טוב) הוא עדיין אחד ממלפפוני הקיץ המיוזע והבלתי נסבל, אבל אין ספק שהוא הלוהט שבהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם