קלידוסקופ של חיים: עמי מעיני כגאון בן זמננו
עמי מעיני, מהמלחינים החשובים והבכירים בישראל, הודיע לפני מספר שנים על פרישתו מעולם המוזיקה הישראלי, עקב מיאוס. אז אמר. מאז המשיך היוצר להקליט את יצירותיו ולאחרונה אף פירסם את הספר "קלידוסקופ של חיים", שמוכיח מעל כל צל של ספק כי מדובר באדם נדיר בנוף היצירה הישראלי
פרופ' עמי מעיני, יליד 1936, נחשב לאחד מהקומפוזיטורים הבכירים והחשובים בארץ, ונמנה על מלחינים בני הדור השני - מלחינים ילידי הארץ. מזה שנים רבות מעיני היה מוזיקאי המעורה בעשייה המוזיקלית בארץ: ב2004 הוא יצא לגמלאות, פרישה ממסדית ואישית, מחאתית כמעט, ובשנים האחרונות הוא חדל כמעט לחלוטין מלהלחין, כשהוא זועם על עולם המוזיקה הקלאסית בארץ וההתנהלות המוזיקלית של גופים ואישים שונים. עם יציאתו לפנסיה הוא החליט לא לקחת שום חלק נוסף בעולם בו הפך לאחד מגדוליו.
אינטלקטואל בין אינטלקטואלים, מעיני הוא אדם יוצא דופן . הוא בעל הבנה ומחוייבות בלתי מצויה במוזיקה, בפילוסופיה ובאמנות - באחת מהרצאותיו באקדמיה טען פעם כי : "אדם שאינו עוסק בצורה כזו או אחרת של אמנות, פשוט לא יודע איפה הוא חי ". ואלו אינן אמירות טריוויאליות ביחס לאדם כזה – עיני הוא התכוון לכך.
.
מעבר להשכלתו המוזיקלית המקיפה ומאות יצירות שונות להרכבים שונים, מעיני הוא בעל תארים מתקדמים בארכיטקטורה ובפילוסופיה. במשך שנים רבות שימש כמנצח על תזמורות שונות, וכמרצה באקדמיה בירושלים ובתל-אביב, ועמד גם בראשותה (2000-2004). במהלך השנים זכה בלא מעט פרסים ואותות הוקרה על יצירותיו.
אקסטרהמיסט ואינדבידואל במלוא מובן המילה, עיני הוא בעל אישיות חזקה ויצירתית במיוחד. כן, הוא אמנם פרש לפני מספר שנים במעיסוקו בתחום, אך הוא בטח לא קפא על שמריו, עם יצירות בעלות משקל כמו הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מ2006:
לא קפא על שמריו. קונצ'רטו לפסנתר של מעיני
לפני מספר שנים החליט מעיני לייסד חברת תקליטים משלו בשם "Fons' (בלטינית "מעיי"ן), ובמשך תקופה דאג להקלטת יצירותיו המוזיקליות על גבי 22 דיסקים ומסירתם למוזיקה ישראלית.
רק בחודשים האחרונים יצאו לאור שני דיסקים חשובים של היוצר: יצירתו האחרונה משנת 2009 המכילה עשרה ואלסים על מודוסים גרגוריאנים וסולומות עממיים לפסנתר, בביצוע נהדר של פסנתרנים מהשורה הראשונה: גילה גולדשטיין, ארנון ארז ותומר לב. בעשרה ואלסים העניק מעיני פרשנות מיוחדת ואינדיבידואלית לוואלס בהקשרה של היצירה הישראלית המודרנית, כפי שעשו מלחינים אירופאיים שיצקו לוואלס את שפתם האישית.
הדיסק השני שיצא לאור, "מוזיקה משנות ה60 המאוחרות", מכיל את הקונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת עם פרק אמצעי המכיל מארש אבל רחב יריעה, לזכרם של חברים אותם איבד במלחמת ששת הימים. היצירה השנייה בתקליטור היא הקונצ'רטו לשני פסנתרים ותזמורת – יצירה מעניינת במיוחד. היא עמוסה, מאתגרת ומכילה מורכבויות ריתמיות מרתקות הנוצרות מהרכבה של שני תפקידי הפסנתר אחד על גבי השני. תפקידי הפסנתר מתאפיינים במרקם טוקטה המזכיר את מלחיני הדור הראשון, אך התפיסה המוזיקלית היא מודרנית, כמעט אוונגארדיסטית. אלה יצירות המעידות על חשיבותו וחשיבתו המוזיקלית המקורית של מעיני.
אך כאמור, בשנים האחרונות התמקד מעיני בכתיבת פרוזה: בשבוע האחרון ראה אור ספרו של מעיני "קלידוסקופ של חיים" (בהוצאת סטימצקי). הספר מתמקד בשני חברי ילדות המתגוררים בניו-יורק: כאשר האחד נעלם, יוצא השני למסע חובק עולם בעקבותיו. ספרו של מעיני מתואר מנקודת מבטו של אחד החברים - אפיזודות בחייו של המספר המוצגות דרך היכרויות קצרות מועד עם נשים שונות, היכרויות שלא מחזיקות מעמד.
"קלידוסקופ" של מעיני מעיד על ידע אמנותי רחב ונדיר – הוא משופע בדיונים על מוזיקה, מלחינים, פילוסופיה, אמנות, ואדריכלות.כך, כאשר הוא מתייחס למלחינים כגון אנטון ברוקנר וגוסטב מהלר, הוא כותב: "אצל ברוקנר 'הנאיבי' קיים עיצוב מוחלט של צורה מוסיקלית, היא צורת הסימפוניה הכונפת ועוטפת אל תוכה את המצבים הזכיכים והניגודיים שבאישיותו היוצרת של ברוקנר, ומביאה אותם לאיזון הנחשף לפנינו ביופי ממוזג, שלם ויציב... אצל מהלר הסנטימנטלי מורגשת חתירה בלתי פוסקת למצב הרמוני, עם תוכן אינסופי שהצורה לא שולטת בו, ואין ביכולתו של מהלר להגיע למצב הרמוני, שכן השימוש בצורת סימפוניה על ידו דוחה בתוקף את תכניו ורעיונותיו" (עמ' 51 – 52).
אין ספק באשר לכך שספר זה מאפשר מבט מעמיק לנבכי נשמתו של אמן כה מורכב כמו מעיני. כמו למשל באותו רגע נדיר כאשר הוא מתאר את תהליך הכתיבה על רקע צליליו של מקלט הרדיו בשעות הלילה הקטנות: "אני עובד בדרך כלל במרץ רב ובלתי רגיל בהשוואה לבני אדם מצויים. היד מרחפת לה בקלילות על פני גליונות הנייר הגדולים. זהו מאבק מתמיד עם הזמן, כל עוד העבודה מתאפשרת לי, בטרם יוחזר השידור לרשותם של אנשי היום, שעיקר תאוותם – לספק להמונים מזון רוחני, התואם את המסות הגדולות של בני האדם עליהם הוטל לשמר את המין האנושי. מה שמוטל עלינו הוא לספק להם את המזון הרוחני המפוקפק בעיני". (עמ' 40).
קלידוסקופ מהווה סיכום להשקפותיו הייחודיות ולמצבור הידע האדיר של המלחין. לא מעט מכיל הספר תיאורי מסע בהסתמך על חוויותיו של מעיני בשנים האחרונות, כמעט בכל עמוד ניתן לזהות את אישיותו הייחודית ומלאת הניגודים.
מעבר לכך, בשבועות הקרובים (לערך בראש השנה) צפויה לצאת לאור גם האוטוביוגרפיה הנרחבת של מעיני "חיים בפוליפוניה" – אוטוביוגרפיה, המונה לא פחות מ-1700 עמודים ומחולקת על פני ארבעה חלקים שונים. אין מלחינים רבים בהיסטוריוגרפיה המוזיקלית שהיו בעלי יכולות מילוליות מפותחות והיו כה יצירתיים. בכך ניצב מעיני עם מלחינים כמו שומאן, ואגנר או ברליוז.
אדגר אלן פו רשם פעם כי את הגאון נהיה מסוגלים להעריך רק בפרספקטיבה של זמן. נקווה שכך יהיה במקרה של עמי מעיני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם