גאון ובניון: לא נשנה את העולם
החיבור בין יהורם גאון לעמיר בניון מוליד מוזיקה משובחת, שבה הקול קול גאון והידיים ידי בניון. ושניהם נלחמים נגד האגו האנושי
בעוד שאת מנגינות הפיוטים והמוזיקה המזרחית ספג אבי בבית שבו גדל, לשירי ארץ ישראל הוא הגיע דרך החברה שסביבו. בלי להיגרר לדיון בסגנון אמנון לוי והשד העדתי, אפשר להגיד שכמו מזרחים רבים בני דורו, גם הוא ביקש להצטרף למעגל השירים של מדורת השבט הפטריוטית בימים ההם. למען הסר ספק: מדובר בשירים יפים מאוד, וכמו שמעידים האלבומים הפזורים במכונית הוא שומע אותם עד היום באהבה גדולה. בזמן שאנחנו מתחילים לנסוע ומהמערכת בוקע האלבום החדש של יהורם גאון שאותו כתב והלחין עמיר בניון, אני מבין שבשביל אנשים כמו אבא שלי, "כביום היוולדי" הוא באמת האלבום המושלם.
לידה חדשה
בדומה לאבי, גם עמיר בניון (לא מיותר לחזור על כך: כנראה היוצר המעניין ביותר כיום במוזיקה הישראלית) הגיע אל הזמר הישראלי מבית שורשי של המוזיקה הערבית-מזרחית. ועל פי עדותו, גם במשפחת בניון יהורם גאון היה דמות נערצת ואהובה. בניון תרגם את האהבה לזמר העברי במוטיבים שחזרו שוב ושוב בשירים שכתב (בעיקר בלחנים ובעיבודים), והגיע לשיא באלבום הנפלא ולפני האחרון שלו "עץ על מים" (2012). קשה היה לפספס את רוחה של נעמי שמר שהתערבבה לה עם ההגשה האקספרסיבית של בניון. הוא אף חידש באלבום שיר של שמר, "כמו חצב", שאותו מבצע במקור יהורם גאון.
ובכלל, בניון הוא מחדש עקבי של שירים ישראלים נושנים. "שירי ארץ אהבה" (2013), האלבום האחרון שלו שיצא לפני כמה חודשים, כולל 12 גרסאות כיסוי של שירים עבריים קלאסיים, שאת חלקם הוא מצבע בהופעות כבר שנים רבות. לא כתבתי עד עכשיו על "שירי ארץ אהבה" בעיקר כי הרגשתי שאין הרבה מה להגיד עליו. מצד אחד, הדברים הבאמת מעניינים של בניון קורים כשהוא יוצר אותם בעצמו. מהצד השני, כמעט כל שיר שבניון יבצע יהיה מעניין.
ואכן, "שירי ארץ אהבה" נע בין כמה חידושים נהדרים ומוצדקים כמו "נוף ילדות" (שלמה ארצי), "אל בורות המים" (נעמי שמר) ו"פגישה לאין קץ", לבין שירים שהיו נחמדים אבל רחוקים מהעוצמה הצפויה ("יש בי אהבה" ו"שדות גולדברג") וגם אחד מעט מביך ("מת אב ומת אלול"). בשמיעה חוזרת הוא נראה כמו הכנה ראויה לאלבום שכתב בניון לגאון.
"משירי ארץ אהבתי"
יהורם גאון, חתן פרס ישראל ואמן שאין צורך להציגו, מגיע לאלבום הזה בגיל שבעים וארבע ובוחר לקרוא לו "כביום היוולדי". במובן מסוים, אחרי שבע-עשרה שנות בצורת של חומר מקורי (מאז הכישלון היחסי של האלבום הנושא את שמו מ-1996) יש באלבום הזה לידה חדשה, לפחות מבחינה מוזיקלית.
גאון העדיף להתמקד בשנים האחרונות בעניינים אחרים (ובהם כמה תפקידי משחק נהדרים). אל הכותרת המוזיקלית הוא חזר בעקבות השתתפותו בתוכנית "בית ספר למוסיקה", ובזכות ראיון מלפני שנתיים שבו כינה את שותפיו המזרחיים לערמת הדיסקים באוטו של אבא שלי כ"זבל איום שהשטן לא ברא". הראיון חולל סערה זוטא, וגם בניון ספק הגיב לו בשיר הפארודי ששחרר "סיפורו של 'אני אוהב אותך'". אחר כך טען גאון שכיוון אל ה"חצץ" של המוזיקה המזרחית (הווה אומר, לתפיסתו, אותו צד חדש בערמת הדיסקים המזרחיים), ויש מי שרואה את החיבור לבניון, שנוצר פחות או יותר בזמן הסערה, גם בהקשר הזה.
מתאים את החומרים
עם או בלי קש, גאון ידע מה הוא בוחר. בניון יודע להתאים את החומרים שהוא כותב לאמנים המבצעים. כך היה עם גידי גוב באלבום "בקצה ההר" (2005) וכך היה גם עם ישי לוי באלבום "את" (2012). הוא גם הביא איתו כנדוניה את ליאור שושן ואודי תורג'מן, שעובדים לצדו זמן רב כמפיקים המוזיקליים (והם משלימים את הרביעייה המצוירת על עטיפת האלבום). מלבדם משתתפים באלבום גם המוזיקאים אלון נדל, יאיר מיכאל, סניה קרויטור, ירון חסון, מורן רון בראון, נעה איילי, גלי חי וקרן טננבאום.
עשרה שירים מכיל האלבום הקצר (מאוד. 31 דקות בסך הכול). למרות השנים, הקול של גאון לא השתנה הרבה: הוא נשאר צלול ומלא פאתוס, לפעמים על גבול האופרה. אומנם הקול הוא קול גאון, אבל הידיים ידי בניון. הטקסטים שהוא כתב הופכים את גאון למין קהלת שכזה. מהפתיחה שבה הוא מבקש "תן לי כוח, עייפתי לחשוב כל כך הרבה" ("תן לי כוח"), דרך "בסוף היום כולם מגיעים בדיוק לאותו מקום" ("בסוף היום") ועד "חבשתי כבר את הכתר המכור / שרביט היה וגם בגד מפואר / ניסיתי כבר את כל החיזיון המלכותי / תראו אותי" ("כביום היוולדי").
אגב, על הדרך הוציא לאחרונה בניון סינגל חדש, "בענווה ובגאון". השיר הוא יוזמה של מרכז מורשת מנחם בגין, כחלק מחגיגות 100 שנה להולדתו של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. מילות השיר הן עיבוד מנאומו של בגין בעת קבלת פרס נובל לשלום בשנת 1978 בעקבות הסכם השלום עם מצרים. מכל הצדדים האחרים זהו שיר עמיר- בניוני קלאסי.
"לא אני ולא אתה"
עוד נושא שחוזר אצל בניון בכלל ובאלבום הזה בפרט הוא המלחמה הקבועה נגד האגו האנושי ויחסיותו של האדם בעולם. "מה השתנה בי מאמש, בן לילה הפכתי מישהו שלא יודע הכול" ("אני שראיתי את הכול"). בהקשר הזה מופיע גם "לא אני ולא אתה", הדואט של השניים הוא תגובה עדכנית לאייקון אחר של המוזיקה הישראלית ("אני ואתה" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב): "אני ואתה לא נשנה את העולם", הם מכריזים, "אם רק נשתנה בעצמנו קצת, זה יספיק".
עמיר בניון
"שירי ארץ אהבה"
נבל עשור
"כביום היוולדי"
יהורם גאון
אן.אם.סי
מתוך מוסף "ערב שבת"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם