הזירה הלשונית: יתגדל ויתקדש חחחחחחחח

שוטרי היחידה במרכזית ברמלה חשבו שהרצח של עלא הינדי, תושב העיר, הוא עניין מאוד מצחיק, והחליפו ביניהם מסרים בתוכנת הווטסאפ בסלולרים. לא נגענו

רוביק רוזנטל | 18/10/2013 11:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות:
20.56 אתם באים להלוויה של עלא הינדי חחחחחח
20.57 חחחחחחחחח יתגדל ויתקדש חחחח
20.58 יותר נכון ברוך שפטרנו

יש לשער שהשוטרים הללו ענו בסקר שנערך לאחרונה שהיהודים הם העם הנבחר, ואולם, לצד ההתכתבות הנתעבת הזו נדרשים כמה הסברים. חחחחח באורכים שונים הוא דוגמה למילים או מעין-מילים בשפת האינטרנט המחקות צלילים וקולות דיבור, ונועדו בעיקר לבטא רגשות ראשוניים: צחוק, זלזול, התפעלות וכדומה. הסימנים האלה כבר ותיקים למדי, לפחות בני עשר שנים, והם נפוצים מאוד באינטרנט הישראלי. הם מתאימים מאוד לווטסאפ, החובב מסרים קצרצרים במיוחד. מדובר בקבוצת בימנים מוגבלת שאינה מתרחבת, ולהלן רשימה מלאה למדי:

אהממממ. כחכוח בגרון לצורך הפניית תשומת לב.

בלאבלא. שטויות במיץ.

בלעעעע. תיעוב טוטלי.

בעחס. גועל נפש.

בעעעעע. להקיא מזה.

גחחחחחחח. לא מצחיקה הבדיחה.

הממממ. שווה מחשבה.

חחחחח. צחוק, אפשר עם נימת בוז קלה.

חיחיחי. מצחיק אבל טעון שיפור.

חעחעחע. חחחח גירסת היידיש.

יואו. מרגש.

פחחחחחחח. תיעוב אינסופי.

פפפפחחחח. תיעוב מעורב בלגלוג.

פששש. כל הכבוד, כפרה עליך; ובהרחבה: פששש יפה לך.

שיואו. מדהים, מהמם ומטמטם.
צילום מסך
קטעים בתחנה. חחחח צילום מסך
צחוקים ברחבי העולם

מילות החיקוי מהסוג הזה קיימות כמובן גם ברשת העולמית. עם זאת נראה שנוכחות מילות התיעוב והבוז בעברית רבה באופן משמעותי לעומת שפות אחרות. ד"ר כרמל וייסמן מספרת כי ביטוי התיעוב המקובל בין נערות קליפורניה הוא iwwwwww. ברשת האמריקנית hmpf מבטא זלזול, כמו פחחח הישראלי, ו-grrrrrrr מבטא כעס.

מגאן גרבר מתארת באתר The Atlantic איך נהוג להגיב על אמירה מצחיקה עד מגניבה ברשת. תגובת היסוד היא ha. אם זה מצחיק מעט יותר: haha. ואם מעט פחות: heh. תגובה אירונית: hehe. תגובה מרושעת: teehee. אם זה מצחיק עד דמעות יבואו דרגות הצחוק המתגלגל: hahahaha, ואחר כך haaaaaaaaaaaahah ואפילו hahahahahahahahahahahahahahahaha.

ואיך צוחקים ברשתות העולם? בתאילנדית: 55555, כי מספר 5 מבוטא ha. בסינית: הָאהָא, הֶה-הֶה בסגנון אריק שרון, וגם חיחי. בקוריאנית צוחקים אחרת: kkkk או קֶהקֶהקֶהק (kekekekekek). בברזיל: huehuehue או rsrsrsrs. בדנית, ברפתית וברוסית מככב העיצור: הָא הָא, היהי, הֶה הֶה או הוֹ הוֹ. ובספרדית, יוונית ועברית: חהחהחה, הנכתבת בעברית כאמור חחחחחח.

יש גם מילות אינטרנט לצרחות אימה. באנגלית הארסנל נרחב: ow, ouch, yeow, yow, agh, eek, yikes. ביפנית צועקים gya, בצרפתית ouille, אבל החלופה ברוב השפות מוכרת היטב: אָי, או אָיָה.

ניסיתי להתחרקש

כרמל וייסמן הפנתה את תשומת לבי להתפשטות הפועל לחרקש ברשת, בעיקר בטוויטר. דוגמאות מן הטוויטר מן השבוע האחרון: "כל היום מנסה להתחרקש אתו. נו, איזה טמבלית"; "אוהב להתחרקש עם כל מה שזז"; "איזה מעליבנית תמר, אתמול ניסיתי להתחרקש אתה והיא לא התייחסה". "חחחחחח לרי התחיל להתחרקש עם כוסיות". פירוש הפועל ברשת, על פי המצייצת אלינור הוא "לדבר בציוצים בלי להזכיר שמות", כרמל מסבירה: נראה שמדובר באי הזכרת שמות בציוץ. הציון אינו מכוון לאדם ספציפי, והוא משאיר אחרים לנחש שמדברים עליהם, כדי שיעקבו אחרי הציוצים האלה.

הפועל להתחרקש אינו חדש, ויש לו שימושים כבר משנות התשעים של המאה הקודמת. באמצע שנות האלפיים הוא צץ בארץ נהדרת בביטוי "אתה מתחרקש עלי" של מינה צמח, בגירסת טל פרידמן. מקורו בפועל הערבי אִתחַרכַּשׁ, ופירושו "הפריע למישהו כדי לריב אתו". הפועל מזכיר, שלא במקרה, את הפועל התלמודי "לקרקש" שפירושו להשמיע קול רעש. בדרך אל ציוצי טוויטר זכה הפועל למשמעות חדשה.

צילום מסך מטוויטר
לדבר מבלי להזכיר שמות. חירקושים צילום מסך מטוויטר
עובד שכיר או סחיר?

וש בן מאיר שואל: מקובל לומר 'עבודה שכירה', וכן 'עובד שכיר'. הבסיס הוא, להבדיל מעצמאי, שעבור העבודה מקבלים 'שכר' או 'משכורת', אך האם העובד מקבל שכר או משכורת? ובאותו עניין, האם העובד 'שכיר' או 'שכור', והאם העבודה היא 'שכירה' או 'שכורה' ?

הרגש הראשון שלי הוא שעובד שמשלמים עליו הוא בעצם 'סחיר', ועבודה שאפשר לשלם עליה היא סחירה. 'שכר' ו'משכורת' הן שתיהן מילים מהתנ"ך והיום ההבחנה ביניהן ברורה: שכר הוא כל תשלום על עבודה, ולכן גם עצמאי מקבל שכר. משכורת היא סוג של שכר: שכר קבוע במסגרת הסכם עבודה כלשהו בין העובד והמעביד. 'שכיר' היא מילה עתיקה, וכבר בספר ויקרא נאמר "לא תעשוק שכיר". יש גם מילים שונות מתחום התעסוקה והמסחר במשקל הזה, כמו 'פקיד', שבתנ"ך פירושו מנהל, 'עמיל' ואחרות. 'עבודה שכירה' הוא אולי ביטוי הגיוני פחות מ'עבודה שכורה', אבל הביטוי השתרש בעיקר בזכות הז'רגון הקיבוצי. ובאשר ל'עבודה סחורה' או עובד סחיר', הרעיון נאה, אבל הדמיון בין 'שכיר' לבין 'סחיר' הוא מקרי. השורשים סחר ושכר נטועים בשפות שמיות עתיקות ומדובר בעיצורים שונים, אף כי הם נשמעים זהים בעברית של היום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק