הצליח בחו"ל, הרתיע בארץ: הסודות של שי נובלמן
גבע אלון ואפרת גוש יתארחו במופע החגיגי לכבוד 12 שנה לאלבום הבכורה של שי נובלמן. לכבוד המאורע, קבלו מהאמן בעצמו את הסודות מאחורי השירים של אלבום המופת הישראלי שעשה שמות בחו"ל, אבל בארץ דרשו שיבוצע בעברית
ההופעה החגיגית תתקיים במועדון הבארבי, תל אביב, בתאריך 23.11.13, מוצ"ש. פתיחת דלתות ב-21:30.
Sad song Happy song
הוקלט בלונדון, באולפן הכי מדהים שהייתי בו. ליאם ווטסון שהפיק אחר כך את הווייט סטרייפס, סופרגראס, בילי צ'יילדיש ואחרים, היה הטכנאי. אין ספק, מדובר בסשן ההקלטות הכי כיפי שזכור לי שהייתי בו.
השירה שלי מוכפלת ארבע פעמים בהקלטה. זה היה טריק של ליאם, במטרה להגיע הכי קרוב לסאונד של גלאם רוק אנגלי. הושפעתי אז מזמר בשם רוג'ר צ'אפמן שהיה לו ויברטו מופרע בגרון. השיר הזה יצא כסינגל ב-1999, ונבחר ל"סינגל השבוע" בשבועון האנגלי "מלודי מייקר" וקיבל השמעות נאות ברדיו. כשחזרתי לארץ שנה אחר כך, שחררתי אותו גם לרדיו הישראלי. חוץ מקוואמי ב"קצה", שהפך אותו ללהיט גדול בתוכניתו, ויואב קוטנר בגל"צ, ההתעלמות היתה כמעט מוחלטת. "למה אתה שר באנגלית?", הם שאלו פעם אחר פעם, "תצרף בפעם הבאה דף עם תרגום". גם כשהוזמנתי להופיע בתוכנית טלויזיה, הם ביקשו שאבצע אותו בעברית. סרבתי. אבל זה לא הפתיע, אף אחד בארץ לא הוציא אז סינגלים באנגלית לרדיו. התקשורת היתה מבוהלת מזה.
Lonely boy
ההמנון של האלבום ושיר שעדיין מנוגן כמעט בכל הופעה שלי, מאז נכתב ב-1998 בדירה ב-Belsize Park בבוקר סתווי אחד. חשבתי לכתוב שיר עידוד לכל הבנים הבודדים, שהרגישו כמוני באותה התקופה, והשיר הזה, כמו הרבה דברים כנים שבאים ממקום עמוק שבלב, נולד במהירות. נשמתי פשוט פלטה אותו החוצה אל אוויר העולם.
אני זוכר שהוא בלט כבר מההופעות הראשונות, הקהל אהב אותו מאד ותמיד שר ביחד איתי את הפזמונים. הוא היה הסינגל השני והאחרון שיצא מתוכו בישראל, וגם צולם לו קליפ שרץ די הרבה בערוץ 9 בכבלים. (הדבר הכי קרוב שהיה לערוץ קליפים אמיתי במדינה).
Power pop symphony
זה השיר הראשון שכתבתי על גיטרת ה12 מיתרים שקניתי באותו השבוע מהגיטריסט של ג'וליאן לנון שהגיע לחנות כלי נגינה, אני אפילו לא זוכר איפה. זה שיר עם מבנה שמורכב מהרבה חלקים באופן יחסי, והוא מתפתח במעין סימפוניית גיטרות דיסטורשנים פתלתלה שכזאת, ומכאן שמו.
פאוור פופ הוא תת ז'אנר שמאפיין להקות כמו באדפינגר והרספבריז, אותן אהבתי בתקופה ההיא ואני מניח שהן השפיעו על האנרגיה בהקלטות. אני מאד אוהב את ההקלטה שלו. התופים של איסר טננבאום, הגיטרות שאני וברוך הקלטנו והקולות של אלי לולאי וברוך בן יצחק.
Don’t want to say goodnight
שבוע לפני שנכנסתי להקליט את האלבום, קלטתי שאין לי בלדה. אז התיישבתי מול אורגן הצעצוע של אחי יובל וכתבתי שיר פרידה מלונדון. שם העיר לא מוזכר באופן מפורש, אבל קו האוטובס 328, מנהל תחנת הרכבת ומוטיבים אחרים מצאו את דרכם לשיר.
יש שם שתי שורות כואבות במיוחד, בהן אני תוהה היכן נמצאים חבריי כשאני כה זקוק להם והאם הם עדיין יהיו חבריי לכשאחזור הביתה? כתבתי אותן אחרי החזרה שלי לארץ, לעומת עוגמת הנפש שחוויתי כשגיליתי שמי שהחשבתי לחבריי הטובים, עברו לפאזה אחרת בחייהם ונעלמו לי.
Mr. Kluger
השיר הכי ותיק באלבום. את הלחן במקור כתבתי לאלבום הרביעי של קספר, שלא יצא מעולם, אז כתבתי לו טקסט באנגלית ובקיץ 1997 הקלטתי אותו באולפן טריטון ז"ל עם להקת רוקפור בהרכב מלא לצידי. השיר מספר על קלוגר, אדם אמיתי, שאני, ובעיקר אחי דרור עבדנו אצלו. הוא היה ממציאן פטנטים מוזרים ובכלל אחד האנשים הכי מוזרים וקיצוניים שהכרתי.
יש בשיר הזה סולו גיטרה עם אפקט פאז. ולמרות שזה אלבום גיטרות מובהק, זה הסולו היחידי בכל האלבום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg