מתוך העצב: הרגעים הקומיים של אריק איינשטיין

אריק איינשטיין יזכר לא רק בזכות אין ספור נכסי צאן ברזל שהעניק למוזיקה הישראלית, אלא גם כשחקן ענק וקומיקאי בחסד עליון

nrg מעריב | 27/11/2013 7:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לא רק זמר המאה, סמל התרבות הישראלית אריק איינשטיין זהר גם בקולנוע ובטלוויזיה בזכות יכולות משחק קומיים וכישרון אדיר לחיקויים ולמבטאים. החל מצלע בחבורת "לול" המיתולוגית, דרך "מציצים" ועד סרט הקאלט "כבלים" - פרידה עצובה מאיינשטיין של הקומדיה.

פה בארץ חמדת אבות

במערכון מבריק נותן איינשטיין ביטוי לכישרונו הבלתי מוגבל לחיקויים ומבטאים. "העולים החדשים" מגיעים לארץ והעולים הקודמים שאך לפני רגע היו חדשים בעצמם, מלינים על הבאים עם הגעתם לארץ. ההברקה כפולה, הן לעומת קשת החיקויים המעולים והן ברלוונטיות העצובה שלה גם לימינו אנו.

 


גראפן במובן גריפן

בקטע מיתולוגי נוסף של לול, איינשטיין משחק שופט, מתמודד ישראלי, מתמודד סקנדינבי ומתמודד סודני שמנסים לעמוד על משמעותה של מילה. "אנו נמצאים בגמר אליפות חידון התנ"ך בשלב השאלה הזהה. דרך אגב, השנה השאלה זהה לגמרי".

 



אינתה פאדה

לא צריך להבין הונגרית כדי להחזיק את הבטן מרוב צחוק בעת צפייה במערכון המערבון ההונגרי עם מושונוב, קרן מור ואיינשטיין. דור שלם שצפה בסרט בזמן אמת ישיב לשאלה "אנה קורבה?" ב"איגן" אוטומאטי.

 



בוקר טוב אדון גוטה

"מציצים", אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים, שכמו כל קאלט טוב לקח לו הרבה זמן להתבשל עד שנהיה כזה, תבע לא מעט מטבעות לשון שישארו בתרבות הישראלית לנצח. אורי זוהר פרש מהעולם הנהנתני שהציג בסרט, איינשטיין הלך לעולמו, אבל "איזה ילד? זה ילד זה?" ו"זאת בטח בחורה אחרת, אותם הפנים, רק לא אותו הפרצוף", ישארו בלב ובפה התרבות החילונית הישראלית לנצח.

 



לא יודעים, אבל משלמים. זוהי דמוקרטיה

מה שהחל בשנות החמישים כסדרת מערכונים של אפרים קישון ללהקת הנח"ל, שם שירת גם איינשטיין, היה לסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לאוסקר והראשון שזכה בפרס גלובוס הזהב. איינשטיין משחק את זיגי המאוהב, הרומנטיקן הנצחי, הצבר המושלם שכולם אהבו לאהוב.

 



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק