למה לא נתנו לביטלס להופיע בארץ?
לכבוד יום השנה לרצח ג'ון לנון פורסם פרוטוקול הוועדה שאסרה על הביטלס להופיע בארץ. בין הנימוקים: "ללהקה אין כל ערך אמנותי"
את ההחלטה, שמעריצי הלהקה מבכים עליה עד היום, קיבלו 12 "פוליטרוקים", חברי "הוועדה הבין-משרדית לאישור הבאת אמנים מחו"ל". הוועדה פעלה במשרד החינוך ותפקידה היה לתאם הבאת אמנים לארץ, לוודא כי רמתם המקצועית נאותה ולמנוע תקלות בהופעתם. הוועדה הורכבה מנציגי משרד החינוך, האוצר, החוץ, הפנים, רשות השידור ואחרים. בראש הוועדה עמד אבנר ישראלי, סגן מנכ"ל משרד החינוך, ועיקר עבודתה היה מול האמרגנים שנקראו אז "אימפרסרים".
בינואר 1964 ביקשו האמרגנים אברהם בוגטיר ויעקב אורי אישור מהוועדה להזמין את חברי להקת הביטלס להופיע בישראל. הוועדה ישבה על המדוכה ובסופו של דבר החליטה שלא לאשר את הבקשה מחשש שלהופעות הביטלס תהיה השפעה שלילית על הנוער.
חסרת ערך אמנותי. הביטלס
צילום: איי-פי
שני האמרגנים הגישו ערעור. במרס 1964 פרסמה הועדה את החלטתה הסופית שלא להתיר את הבאת הביטלס לישראל. במסמך הסיכום, שעד כה היה נחלת חוקרים וכעת נחשף ברבים, כתבו חברי הועדה כי אין להתיר את הבאת הלהקה לארץ.
תשובתם מסתמכת על מאמרים מהעיתונות המקומית ומהעיתונות הזרה שעסקו בלהקה וכן על התרשמות המחלקה לקשרי תרבות של משרד החוץ. "מכל המאמרים והכתבות, כולל אלה שאינם שוללים את הופעות 'הביטלס' מסיבות שונות, מסתבר כי ללהקה זאת אין כל ערך אמנותי", פסקה הוועדה.
עוד ציינו חבריה: "הופעות הלהקה גרמו להיסטריה ולהשתוללות המונית של בני נוער". בזיכרונם של חברי הוועדה היו עדיין חקוקים הרשמים מהופעתו של הזמר הנערץ קליף ריצ'רד, שהופיע בארץ שנה קודם לכן. המוני מעריצים משולהבים שבאו לקבל את פניו בשדה התעופה פרצו למסלול הנחיתה בצרחות, והמשטרה התקשתה להשליט סדר.
בין המסמכים שנחשפו אתמול היה מכתב מחאה של ארגון האמרגנים בישראל, שם נטען כי לוועדה לא הייתה סמכות לפסול את הביקור מטעמים תרבותיים וכי מדובר בהחלטה בלתי מתקבלת על הדעת. הוויכוח הגיע עד בג"ץ, וזה קבע כי הוועדה מוסמכת לקבל החלטות מעין זו.
מסקנות הוועדה
מסמך נוסף שפרסם ארכיון המדינה הוא תשובה למכתב מחאה שהתקבל מנערה מתבגרת בשם ג'ין, שהביעה את אכזבתה מסירוב הוועדה לאשר הופעה של הביטלס.
דובר משרד החינוך, א.אורן שמו, ענה לה בנימה אישית כי לא מדובר בהחלטה הנובעת מפער גילים בין המבוגרים ה"שמרניים" לבני הנוער, שכן "אין גופו של אדם מזדקן בקצב אחד עם רוחו", ולא מרצון לגרוע הנאה מבני הנוער, אלא מתוך חשש אמיתי מן התופעות השליליות שנלוו להופעות הלהקה בפני בני נוער אחרים בעולם.
"רצינו לחסוך מהם אותם מקרים של השתוללות עד אובדן החושים החורגים הרבה מעבר לגבול הבידור, ומשאירים טעם טפל מאוד לאחר ההתפכחות", כתב הדובר. הוא סיכם במילים אלה: "הכל סבורים כי אין ערך אמנותי בהופעותיהם וגם לא שמחת נעורים, אלא היסטריה המונית מידבקת".
''היסטריה המונית מדבקת''. המכתב לג'ין
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם