מארז תרבות 30: הפילוסופיה של המוזיקה

הפילוסופיה של רדיוהד שינתה את העולם והפילוסופיה של שירן סעיד הלחינה את סופו. עוד במארז החגיגי: הפיוז'ן המרקיד של אבישי כהן, המינימליזם הגאוני של רועי דהן, הפופ המרגש של אדם בן אמיתי והוירטואוזיות המרשימה של אדם בן עזרא

רז ישראלי | 17/12/2013 10:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חגיגה: 20 שנה לרדיוהד

רדיוהד הוציאה את Creep, הסינגל הראשון שלה, בספטמבר 1992 ושחררה את Pablo Honey, אלבומה הראשון, בפברואר 1993. בלוגים, אתרים ומגזינים חגגו את יום השנה
רדיוהד בטור 2012
רדיוהד בטור 2012 צילום: אי-פי
ללהקה בתאריכים שונים החל מספטמבר שנה שעברה, ויש להניח שאותו סיפור יחזור על עצמו גם עוד שנתיים (לערך), אז נחגוג 30 שנה להווסדה ב-1985.

רגע לפני שהשנה מסתיימת, גם מארז תרבות נרתם לציון חשיבות הלהקה, בהסבר הלקוח מכריכת הספר "רדיוהד ופילוסופיה", שסוקר הלכה למעשה את השפעתה של רדיוהד על התרבות הפופולרית.

"מאז הלהיט פורץ הדרך 'Creep' ב-1993, רדיוהד המשיכה לעשות גלים בתרבות הפופולרית ובתרבות הפוליטית באמצעות עמדותיה לגבי הנשיא בוש (עם שם האלבום Hail to the Thief, "הריעו לגנב", מ-2003), באמצעות אנטי-קורפורטיזם, באמצעות החלטתה החלוצית לערוך סיבוב הופעות אקולוגי, ויותר מכל – החלטתה בשנת 2007 למכור באינטרנט את האלבום In Rainbows על הבסיס השנוי במחלוקת של 'שלם כמה שתרצה'. הספר 'רדיוהד ופילסופיה' מציע דרכים חדשות להעריך את הטקסטים, את המוזיקה ואת הבסיס הקונספטואלי של הלהקה החדשנית. הפרקים בספר מציגים כיצד המוזיקה של רדיוהד מתחברת לפנומנולוגיה של הוגים כמו מוריס מרלו-פונטי ומרטין היידגר, לאקזיסטנציאליזם של אלבר קאמי וז'אן פול סארטר, ולפילוסופיה הפוליטית של קרל מרקס, ז'אן בודריאר, ונועם חומסקי. מעריצים ומבקרים יודעים שרדיוהד היא 'הלהקה היחידה שחשובה' בזירה היום. 'רדיוהד ופילוסופיה' מראה למה".

 


מיני-אלבום: שירן סעיד – Point Zero

אגב פילוסופיה מתורגמת לצלילים, קבלו את מיני האלבום החדש של שירן סעיד, יוצרת חדשה ומעניינת שמבקשת מהמאזין לחשוב תוך כדי האזנה וגם לאחריה, אם אפשר. האתגר המינימליסטי שהמוזיקה של סעיד מציבה בפני המאזין מתכתב עם רעש לבן, עם השקט שאחרי הסערה ועם כאב שלא יכול להתבטא בשום דרך אחרת פרט לביטים שורפים ולביצועים ווקאליים חרוכים. End Note, השיר האחרון באלבום הקצר, פותח כאוס חדש מיד עם ההשלמה, ומשאיר את המאזין עם חשק לחזור לנקודת ההתחלה להתמודדות נוספת.

 



הופעה: אבישי כהן וה-Big Vicious

יש אנשים שלא מכירים את אבישי כהן. יש אנשים שמכירים את אבישי כהן, אבל לא יודעים שיש גם חצוצורן כזה. יש אנשים שמכירים את שניהם, אבל לא יאמינו ששני האבישיים מייצגים אותנו בכבוד עצום בחו"ל.

מצד אחד ישנו הקונטרבסיסט שידוע במלודיות אתניות נעימות וחמדמדות וכבודו במקומו מונח בין גלי הסוויט-ג'אז המיינסטרימי. מצד שני ישנו החצוצרן, שהפרויקט הנוכחי שלו כאילו ממציא את הפיוז'ן של המיינסטרים מחדש, ולו רק בגלל שזרם אדיר וסוחף שכזה של ווייבס מטורפים של פסיכדליה, ג'אז ורוק חייב להיות מרכזי, מאיזושהי בחינה.

עוד כמה מילים על כהן החצוצרן לפני שנגיע להמלצה עצמה יחוגו סביב ההיסטוריה המרשימה של האמן, שהחל בקריירה המוזיקלית שלו בתור ילד וזכה לשבחים על כל פרויקט בו השתתף, החל מאלבום הסולו הראשון שלו ועד להרכב Third World Love עם הקונטרבסיסט עומר אביטל (קרנף ג'אז מבריק בזכות עצמו). כהן גם ניגן לקרן אן וליווה את דנזל וושינגטון בסרט "אמריקן גנגסטר". עוד כמה מילים על נגני ג'אז ישראלים בחו"ל יחרצו קביעה חד משמעית על אימפריה שרק הולכת ומתפתחת וגדלה. ישראל היא מעצמת ג'אז מטורפת. בניו יורק.

בגיחתו הנוכחית בארץ, כהן צובע את תל אביב בסאונד שכל ניסיון לתאר אותו כהלכה יתערבל לכאב רקות קפוא ורותח ומענג. ההרכב הלא שגרתי בלשון המעטה של שני גיטריסטים (יונתן אלבלק, עוזי 'רמירז' פיינרמן), שני מתופפים (שחר חזיזה, אביב כהן) וחצוצרן וירטואוז אחד, קוצץ, מועך ומטגן פסיכדליה, רוק וג'אז לטונות של גרוב שכמותו עוד לא שמעתם. זה מבלבל ונהדר בדיוק כמו שזה נשמע ומוגש עם הרבה חריף.

מופע זיקוקי הפיוז'ן הבא יתרחש למרגלות השנה החדשה, 31.12.13, בפסאז', אלנבי 94, תל אביב.

 



סינגל: אדם בן אמיתי – אוהב אותך וכו'

במארז תרבות הראשון נכתב על הסינגל המעולה "למה" של אדם בן אמיתי: פופ טוב מתחיל במלודיה קליטה אך איכותית, שתופסת אותך משמיעה ראשונה מבלי שתהיה דומה מדי לדברים שכבר שמענו. פופ טוב ממשיך עם טקסט שמצליח להעביר רגש, סיטואציה מורכבת או תובנה כלשהי באופן משכנע ועדיין לדבר בגובה העיניים.

והנה, עברה כמעט שנה ויוצא הסינגל הבא מתוך אותו אלבום בדיוק שעדיין לא יצא. לוקח את הזמן, מיסטר בן אמיתי המוכשר, אבל מה שנכתב עליו לפני שנה עדיין עומד בעינו.

את השיר, אגב, כתב והלחין שאול בן אמיתי, האבא. קוריוז שמצליח להוסיף אפילו עוד קצת קסם לשיר הקצר והקולע הזה.

 



קליפ: רועי דהן – Hold On

אין כמו שלמות פרפקציוניסטית שנתמכת דווקא ביעילות, בקומפקטיות, בחסכנות ובמינימליזם. כך מוגש הקליפ החדש של רועי דהן שגם צילם אותו בעצמו והיה שותף לעריכתו. וידאו פשוט וחסכוני, בשחור לבן, שמבטא בדיוק נחרץ את ההרגשה המתלווה לשיר המינימליסטי Hold On, אחד מ-11 השירים המושלמים באלבומו האחרון של דהן, שמאיים ברצינות יתרה לקחת את תואר אלבום השנה של המארז תשמ"שעכשיו עם כל יום נוסף שחולף.

 



אירוע: פסטיבל הפולק Soul Kitchen עם אדם בן עזרא

אדם בן עזרא הוא עילוי קונטרבסי רב סגנונות, קרקס מוזיקלי של איש אחד, אשף קשת והקשות, להטוטן לופים ופריטות. בקטע קצר של 3-4 דקות, רב האמן הוירטואוז הזה מסוגל להכניס קצב מרקיד, ניחוחות אתניים, ווייב חשמלי, גרוב מרשים והכל באריזה הרמונית מפתה ומפתיעה. אלה היו 42 מילים על אדם בן עזרא, אבל אין כמו האזנה (ורצוי גם צפייה) כדי להבין באמת על מה מדובר.
אדם בן עזרא הוא עילוי והוא יופיע במסגרת פסטיבל הפולק הבינלאומי Soul Kitchen, בו יתארחו גם MODDI מנורווגיה וליאור שוב מצרפת. האירוע המגניב יתקיים בשבת, 1.2.14 במועדון הבארבי. כרטיסים ניתן לרכוש באתר של הבארבי.

 



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק