מארז תרבות 32: המפלצות של ניק קייב
מארז תרבות גאה לפתוח שנה חדשה עם סינגל חדש ושני קליפים ישראלים בבכורה עולמית. וגם: ניק קייב לא מתאסף אלא רק מתחדש והבלוג שיחזיר אתכם למחאה החברתית
את ארבעת העשורים דחוסי האגדות המוזיקליות והאנרגיות המפלצתיות של ניק קייב וזרעיו הרעים אי אפשר בשום אופן לסכם באלבום אחד. אוסף שירים של הלהקה לעולם לא יעביר במדויק את כל העושר החוויתי שמתלווה להאזנה לאלבומים בשלמותם, את ההבדלים הדקים ואת ההבדלים הגסים בין 15 היצירות הקונספטואליות שהוציאה הלהקה, שכל אחת מהן מאופיינת באווירה שונה לחלוטין, בין הרומנטי לאפל, בין המלטף לצמא הדם.
על כן, על אף הקלישאה המתבקשת, לטעון שאלבום ההופעה החדש של הלקה מסכם שלושים שנות יצירה יעשה עוול לדיסקוגרפיה המופלאה של קייב וחבריו. טוב שאלבום ההופעה החדש של הלהקה לא מתיימר לעשות את זה. יחד עם זאת, עשרת השירים באלבום לקוחים אמנם מאלבומים שונים, אבל הביצועים העירומים, החמים כמגע גוף מתחת לפוך, והסאונד שמעביר צמרמורת נעימה על פני העור, מאחדים אותם לארבעים דקות ממיסות.
עשרה חודשים חלפו מאז יצא Push the Sky Away, אלבום האולפן האחרון של קייב והזרעים, שמתבדל משאר יצירות הלהקה באפלה סבוכה ומיניליסטית כאחת, כמו יער חשוך. משהו מהאווירה הזו דבק גם בהופעה שנערכה באולפן הרדיו בו הוקלט האלבום. הביצוע האיטי, החם, המדכא והמרשים אף יותר מהביצוע המקורי והחולני כשלעצמו של The Mercy Seat, לאחר שקיבל גם ביצוע מדמם ורצחני בהופעה המוקלטת משנת 1993, הוא הדוגמה הטובה ביותר להמחיש איך אמן העל ניק קייב מאלף את המפלצות שלו להישמע כל פעם אחרת ובכל פעם לשאוג קצת יותר חזק.
אלבום: נעם רוזנטל - גלותן
"גלותן" הוא אלבום קונספט בעברית שמתאר את מערכת היחסים של ׳יורד׳ או ׳גולה׳ עם מולדתו, יחסי אהבה-ניתוק וקרבה-ריחוק.
נעם רוזנטל שרד את הפיגוע במייקס פלייס והיה חייב לברוח. אחרי שעזב את ישראל התגלגל צפונה ללונדון, דרומה לאוסטרליה, מערבה לסן-פרנסיסקו ולבסוף, כמו רבים מבני דורו, לברלין. לאחר שבע שנים של חיפושים נעם עדיין לא מצא מקום שאפשר לקרוא לו בית, אבל הדרך התזזיתית שעבר אגרה אצלו חומר לשמונה שירים, על המסעות, על הנדודים, ועל הגעגועים.
במסעותיו נעם מוקף אנגלית, גרמנית ושפת היי-טק גלובלית. עם זאת הוא נשאר מחובר, יותר מכל דבר ישראלי אחר, לשפה עליה כותב אביו הלשונאי והסופר רוביק רוזנטל, השפה לה עיצב סבו צבי נרקיס אותיות דפוס יפהפיות, העברית.
"תני לי את מה ששלי
שמך תשני בשבילי
אם או בלי
ריק כפרי סחוט
יש לי זכות
בין רגלייך
בין חומותייך
ארד אל הגלות
נסבלת הקלות".
(מתוך "פרי סחוט")
קליפ בבכורה: Noria – My Heart & My Mind
שמו של הסינגל החדש מתוך אלבום הבכורה של Noria מכוון בדיוק לאותם מקומות שהשיר עצמו מפעיל בעוצמה. תאמרו שזו לא חוכמה כשמדובר בלב ושכל (או נפש, או תודעה, תלוי איך מסתכלים על זה), ועדיין, להפעיל את שניהם בווקאלז לחשושיים, קצב איטי וגיטרות חולמניות זה לא דבר של מה בכך.
אם חשתם תוך ההאזנה לשיר באיכויות קפואות, בבלון שמתפוצץ בהילוך איטי, בקליימקס שעוצר את הזמן, לא טעיתם. מושפעת עמוקות מלהקות כמו סיגור רוס, כמו כל שיר טוב של סיגור רוס, הסינגל החדש של נוריה מחלחל לאט ומהפנט את האוזניים.
הסינגל יושק בהופעה חגיגית בתאריך 15.1.14, רוטשילד 12, תל אביב.
קליפ בבכורה: שרית ברקן - Summer
הסינגל הראשון מבית היוצר של שרית ברקן הוא יצירה מאוד מגניבה והקליפ שמלווה את השיר המגניב (ושיצא באופן רשמי רק ביום רביעי הקרוב) הוא יצירה מאוד מגניבה בפני עצמה. יחד הם חוברים ליצירת מגניבות על, שמאלצת את המארז להשתמש במילה 'מגניב' חמש פעמים בהמלצה אחת.
זמרת אופרה במקצועה, מלווה כעת את להקת רוקפור וצעדים ספורים לפני אלבום בכורה, ברק מפתיעה בהמנון שנאה לקיץ שעושה חשק לרקוד בתנועות מגוכחות ולהזיע. הסרטון האנימטורי של צבי סהר, בעל תיאטרון בובות מיוחד המופיע בארצות הברית, בו בובות מיניאטוריות מוזרות ופטריתיות מנגנות, שרות ומקליטות את השיר באולפן, חמוד באופן בלתי רגיל ומתאים כמו כפפה להומור ולחן של השיר עצמו. מקסים. ומגניב.
סינגל בבכורה: נועה מיי - Blue
המסע של נועה מיי לאלבום הבכורה שלה מתחיל במוזיקה קלאסית לצד אום כולתום ופריד אל-אטרש, ממשיך עם לד זפלין, נירוונה וסמשינג פמפקינז ומקנח עם נינה סימון וג'ון קולטריין. הפאזל האקדמאי של מיי מורכב ממגמת ג'אז ועריכת דין. אם מקשיבים בתשומת לב רבה, בסינגל החדש שלה אפשר למצוא את כל החלקים הללו. אולי למעט עריכת הדין.
חגיגית הסגנונות הזו מתחילה בגיטרה קטנה, ממשיכה בגרוב פאנקי-המונדי, מלווה בהרמוניה קולית שמיימית ואווירה נשפנית חמודה ומובלת על ידי קולה החצוף של מיי על פני מסע בזמן שמתחיל בילדות, מסתיים בבגרות ונמשך שלוש וחצי דקות.
נועה מיי תופיע ברדיו איפיג'יבי, תל אביב, בתאריך 12.1.14.
בלוג: המתכלב
יש מי שדואג להזכיר לנו שגם אם המחאה גוססת, הסיבות לה עדיין כאן, בועטות לנו בכיס, זה שנמצא הכי קרוב למפשעה.
נולד עם המחאה החברתית ההיא שפירותיה הספיקו להבאיש על מפתן דלתו של יאיר לפיד, הבלוג "המתכלב" ממשיך להתעדכן בנקודת מבטו של בחור תל אביבי דל באמצעים, סרקסטי, מצחיק וקצת מוזר, על החיים במדינת מדיניות כלכלית חונקת. המתכלב מוצא פתרונות יצירתיים, ביזאריים, סוטים ופנטסטיים על מנת לשרוד את ימיו הסטודנטיאליים בכבוד ובלי לוותר על ההנאות הקטנות של החיים, הוא תוקף את הבעיה דרך האפשר והמצוי, גם כשהאפשר והמצוי הוא מכוער ולא רצוי.
אם אין לחם, תקראו את יומנו של המתכלב.
עוד בתרבות: שלומי שבן שובר שתיקה
כדורגל חסר עומק מתורגם לתוכנית שטוחה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם