השנים הקשות של יוני רועה. ראיון
אלבומו הבא של יוני רועה הוא תולדה של קריסה כלכלית, מות אביו, מצב נפשי רעוע והתקרבות לדת. בראיון הוא מספר מה חיזק אותו לאורך הדרך הקשה וחושף ששי המבר מ"בית ספר למוזיקה" היא למעשה תגלית שלו
אז אתה בעצם גילית אותה.
"אחרי שהופעתי בבת-מצווה שלה כאמן אורח, לקחתי אותה לפרויקט של משרד החינוך שנקרא 'להיות כוכב', שבו זכתה במקום הראשון או השני, ואז העברתי את הטלפון שלה ל'בית הספר למוזיקה'. היא הייתה אז מתחילה אבל נורא מוכשרת ושרה את השיר בצורה מופלאה. אמרתי טוב, נשיר אותו בדואט. שלחתי אותו לרחל (שפירא) והיא אמרה שזה מקסים".
הטקסט שביקשת מרחל שפירא מתחבר להתקרבותך לדת.
"מאז שאבי נפטר, לפני שנה וחצי, בעקבות השבעה וה-30 והקדישים שלקחתי על עצמי במשך שנה, התקרבתי לדת באופן כזה שאני מתפלל כל יום, רק תפילת שחרית בבוקר, ומשתדל בשבתות להיות בבית הכנסת לפחות בערב שבת ובשחרית שלמחרת. בבית הכנסת יש טוהר, שכינה, השראה, רוגע. אתה נמצא במקום שאין בו משא ומתן, אינטריגות, אינטרסים... כל אחד בא להתביית על התפילה שלו מול בורא עולם, בדרך שלו ובכוונות שלו. אני יוצא משם מחוזק כמו אריה. ולכן, לאחר שכתבתי את המנגינה, שבאה אליי מהפיוטים שהתחלתי להפנים בבית הכנסת, באתי לרחל שפירא והיא שאלה אותי, מה אתה שומע? אמרתי לה בית הכנסת, פיוט, תפילה. ורחל, כמו שיודעת לכתוב משוררת ברמתה, כתבה לי בטוב טעם וברגישות מופלאה את הטקסט".
באלבום החדש של רועה, 50, יהיו 11 שירים והוא מיועד לצאת בעוד כמה חודשים. פרט לחומרים שלו כלולים בו טקסטים של מני בגר, יואב גינאי, נועם חורב ואסתר שמיר. "זו תולדה של מסע שהתחלתי לפני חמש שנים במצב מאוד לא טוב, נפשית וכלכלית, ותוך כדי החזרה לעולם המוזיקה, לחיים, וברוך השם גם להצלחה, נכתבו השירים, וכך גם 'ברך', שזו ההתקרבות שלי למותו של אבי בתקופה הזו", הוא אומר.
באלבום יש עוד שיר שמוקדש ממש למצב שלאחר מות אביך, "הבית ריק".
"'הבית ריק' ממש מדבר על מה שאני מרגיש עכשיו, כשאני בא הביתה לבקר את אימי. התהום מאוד עמוקה, וזו ריקנות וואקום שאף פעם לא יתמלא, וחוסר אחד גדול, ואין דקה שאני לא חושב עליו יום-יום. אבא שלי היה איש מאוד כריזמטי, דעתן ומאוד קשה".
מתאושש. יוני רועה
דורון עדות
הסינגל הראשון, "שדות", התקבל מאוד יפה.
"זה שיר מאוד אמיתי, הראשון שנכתב בתקופה בה הייתי במצב מאוד קשה. השדות לא הוריקו, הסירות כבר לא היו בים ורק הזאבים יצאו מהמערות עם כל השנאה. הייתי צריך להתמודד עם זה ולגלות שהעולם לא כל כך יפה כמו שחשבתי בתמימות, וברגעים שאתה צריך את החברים והטוב, זה לא תמיד בהישג יד. ומתברר לך שאתה כמעט לבד".
וזה אחרי שהיית על גל הצלחה במוזיקה ועם תוכנית טלוויזיה, "שירה בשידור".
"זו הייתה תקופה נהדרת. אבל אז דוד שלי הביא לי בחור צעיר שהכניס אותי להרפתקה של 'ברלה', המועדון בלהבות חביבה, ומשך אותי למלכודת. ושם הייתה התרסקות, שכאב לארבעה ילדים אתה מאבד את כל הכסף שהיה לך, המשאבים, הבית, וצריך להתמודד מול נושים וספקים. התעקשתי לשלם לכל אחד ואחד מהם ולא לעשות תרגילים של פשיטת רגל בבית משפט, כי אני לא סוחר ולא רוכל. אני אמן שצריך שקט נפשי. זה היה מסע קשה מאוד, שבגללו גם לא הצלחתי לכתוב שירים ולכן הוצאתי אוסף, 'תחנת איסוף', לפני שנתיים. כי חברת התקליטים אמרה לי שחייבים להוציא משהו".
להופיע לא הפסקת.
"לא, ברוך השם. זה הצד הכי יפה בחיים שלי. זה מה שהחזיר אותי והחזיק אותי באוויר עד היום. הרי מתמלוגים אי אפשר לחיות בארץ, גם כשכתבתי כבר 1,000 שירים".
עוד בתרבות: מאסטר שף מבשלת סיפורים
סיקור הפגנת הפליטים מעיד על תופעה חמורה בהרבה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם