מארז תרבות 33: בדרך לישראל מוציאים אלבום
למארז תרבות זה מצורפת גבינה למריחה מתנת שר האוצר. וגם: הפיקסיז מכפילים איכות, תומר ברוך מולטיטאלנט, רוני אלטר אבקת סוכר וחידוש לסטנדרט מוכר הופך לקלאסיקה חדשה
עם קים דיל או בלי קים דיל, הבשורה כי להקת הפיקסיז (יחד עם סאונדגרדן, שלה יוקדשו ודאי אייטמים משלה בהמשך הדרך) תגיע לישראל בחודש יוני הקרוב(והאינטואיציה ושוקי וייס מרמזים חזק שהפעם הלהקה תגיע באמת) היא אחד הדברים הכי טובים שקרו למארז תרבות בזמן האחרון, כמו, ודאי, לכל חובב ניינטיז מושבע (וגם למי שלאו דווקא חובב ניינטיז, אלא סתם אחד שמעריך את הפשטות העצומה של הלהקה החד פעמית הזאת).
אחרי שהוציאה בשנה שעברה מיני אלבום מפתיע ושנוי במחלוקת ביקורתית, מוציאה כעת הלהקה מיני אלבום נוסף בסדרה של שלושה (או יותר, השלישי ישוחרר באפריל הקרוב). מיני האלבום הראשון שהוציאה הלהקה זכה לקטילה נדירה מפיצ'פורק, אבן הבוחן מספר אחת לכל מה שאלטרנטיבי ומוערך.
אז נכון, חסרונה של דיל מורגש, ונכון, כל העניין הזה של מכירת תקליטים וקבצים בלבד ורק דרך אתר הלהקה תוך ויתור על הדפסת דיסקים והפצתם לחנויות לא מובן בכלל כשמדובר בלהקה בסדר גודל שכזה, ונכון, הבחירה להוציא שלושה מיני-אלבומים במקום אלבום ראוי אחד תמוהה אף היא, ונכון, כל עניין הניסיון לשנות סדרי עולם מגיע על מגש של סתם סתמי ומביך, ועדיין, רוחה של הפיקסיז חיה ובועטת ונהדרת ומכסחת ועולה לראש ומעלה חיוך ומחזירה אחורה כמו שוט אבסינת מר בגיל 16 עם החברים הכי טובים לנצח.
אותו מבקר שנתן לאי-פי הראשון בסדרה את הציון הנדיר והמעליב 1.0/10 בפיצ'פורק, ביקר גם את מיני האלבום החדש ונתן לו הפעם את הציון 2.0/10. אליבא דאותו מבקר אפשר להסיק הן שארבעת השירים החדשים באיכות כפולה מהארבעה שיצאו בסתיו 2013 (...) והן שאותו מבקר הגיע עם מלא ציפיות ליצירות החדשות של אחת הלהקות שגדל עליהן. והמארז אומר – ציפיות בצד, הן רק מזיקות, הלואי ועוד להקות היו מצליחות לשמר כזה סאונד, הלואי ועוד קאמבקים של להקות נוסטלגיות היו ראויים כמו זה של הפיקסיז.
השיר לו יצא הקליפ הראשון הוא גם הכי טוב באלבום החדש וראוי שכל מעריץ של הלהקה יאזין לו, למרות כל ה"בלי" וה"כמעט" וה"לא בדיוק מה שזה היה פעם". Blue Eyed Hexe הוא אחלה שיר. יכול להיות גם ש-EP2 כפול באיכותו מ-EP1. אבל במדד שיפוט גבוה בהרבה מעל לקו הנקודה הבודדת שהוענקה לו במפגיע.
אלבום: רוני אלטר – Go Wild
האלבום החדש של רוני אלטר הוא מסוג התצרפים שכמות הכישרון שמביא עימו כל חלק לא יכולים ליצור שום דבר פרט ליצירה מאוד מאוד יפה. לקול העדין והמתוק כמו אבקת סוכר של אלטר מצטרפים שחר חזיזה המתופף ויונתן אלבלק הגיטריסט המוכשרים להחריד, ומבליחים גם הכינור הנהדר של אבנר קלמר, החצוצרה החדה של אבישי כהן הגאון והצ'לו של מאיה בלזיצמן המהממת. על כל הכישרון הזה מנצח אלון לוטרינגר, שאחראי על אין ספור רגעים נוגים, עמוקים, סוחפים ויפהפיים במוזיקה הישראלית של השנים האחרונות.
האלבום השני של אלטר יפה מכדי שתרשו לעצמכם להתחמק מלהאזין לו ברוב קשב. כמו אלבום טוב באמת, יש להאזין לו מספר פעמים כדי לרדת לעומקו ולהכנע לכל נפלאותיו. וכל כך כדאי לכם. זה שווה כל רגע.
סינגל: אירית דקל ואלדד ציטרין – Willow Weep for Me
בשירים מסויימים יש רגעים מסויימים כל כך מושלמים ולא צפויים כאחת, עד שיעלו חיוך אוטומטי עם כל האזנה להם, צירופי צלילים מפתיעים כאלה, שמפעילים איזה נוירון זניח במוח שכמעט ולא יוצא לו להדלק. אלו הם רגעים שאפשר לשמוע במחזוריות, בדיוק כמו אותו עכבר בתיבת ניסוי שלחיצה על דוושה מפעילה אצלו את איזור העונג במוח, באמצעות אלקטרודה המחוברת לראשו.
למרבה ההפתעה, רגעים נדירים שכאלה אפשר ליצור גם בחידושים לשירים טחונים עד דק.
אירית דקל ואלדד ציטרין מצליחים לעשות את זה למרות שמדובר בסטנדרט קלאסי שאלה פיצג'רלד, אטה ג'יימס, בילי הולידיי ורבות אחרות כבר ביצעו בצורה מושלמת. ומחמאה גדולה מזו קשה להעלות על הדעת.
את שלושים השניות הראשונות של החידוש של הצמד ל-Willow Weep for Me אפשר לשמוע שוב ושוב. הצלילים העמוקים וליטוף הקחון לא מרמזים בזרזיף של אפשרות לשורה שתכנס כמו דקירת סכין בריוורס לתודעה, מרגע מגע הלהב בבשר אחורה, לרגע שליפתו.
אחרי אותן שלושים שניות, כשמצטרפת לחגיגה כל ההפקה הסוחפת, המפוצלת אישיות, אופי וגוף בין מזרח למערב, המאזין כבר תפוס חזק בקסם הבלוז הים-תיכוני הזה, ובכל זאת שלושים השניות הראשונות של השיר ימלאו אותו באותו עונג דגדוגים מחודש, גם בהאזנה רציפה.
מיני-אלבום: תומר ברוך – Four Lullabies
יש אנשים שנועדו לעשות מוזיקה. כל כך נועדו לעשות מוזיקה, שהם מסוגלים לפעול בשטחים נרחבים בתוך הדבר הענק הזה שלרבים מאיתנו נותן משמעות וטעם לחיים, וגם להיות מרתקים ומעניינים בכל פינה באוקיינוס הצלילים הבלתי נגמר.
כזה הוא הקלידן, איש האשכולות, רב הסגנונות והפעלים תומר ברוך, שבידר עם רגאייסטן, נתן בגרוב עם Crunch 22, הקפיץ בג'אז מגניבעם שישייתו ב-2009, וכעת מוציא מיני אלבום סולו בשם Four Lullabies, שמערבב את האמביינט והצפצופים של אפקס טווין, בריאן אינו וג'יימס בלייק לארבע נעימות ערש לא שגרתיות. ביצירתו החדשה מפלח ברוך נופים דיגטליים של סאונד עמום בצלילים חדים, ומוסיף כיבוש נוסף לקריירה מוזיקלית עמוסה בכל טוב.
גיוס: Sun Tailor – אלבום שני
ארנון נאור, AKA סאן טיילור, הרגיש, העדין והמלטף, עובד במרץ על אלבום שני והוא בישורת האחרונה. מה שנותר לו זה לעשות מיקסינג, מאסטרינג, עיצוב, יח"צ ושאר דברים שעולים מלא כסף. לכם שווה להשקיע באלבום בעמוד ההדסטארט שנאור פתח עבור הפרויקט, גם כדי להבטיח לעצמכם את האלבום שבועיים לפני שיצא לשוק וגם (ובעיקר) כדי לאפשר למוזיקה היפה של נאור להתקיים ולהגיע לכל האוזניים שצריכות להאזין לו.
סינגל בבכורה: אקסום – יאיר, אל תמרח אותנו!
נקנח את מארז התרבות לשבוע זה בסינגל ובקליפ החדשים של הצמד אקסום שנכנס חזיתית בשר האוצר שכולנו אוהבים לאהוב. שבוע טוב.
"ידוע שאתה אתה יהיר, אבל מאיפה החוצפה
לנסות לדפוק עלינו כזאת קופה
כאילו כל המדינה בשבילך שקופה
מניצולי השואה שזקוק לתרופה
ועד הזוג הצעיר שלא שורד את התקופה
פשוט עובד עלינו עם חיוך של חנופה
על כל אלה, טלפלא, תשלם בהקפה
לכל קפיטליזם חזירי יש חלופה
החלפת את השולחן, פתאום שינית חליפה
איפה הכסף ידוע, מה עם הכסף אה?"
עוד בתרבות: שרון ושריד ריכלו על נתניהו
מיי פיינגולד לקופנהגן 2014
סי היימן מתקמבקת בכוח
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם