אפרת בן צור לא עובדת בשביל אף אחד
את אפרת בן צור לא מעניין ליצור בשביל כולם. היא לא יכלה להתעלם מטונות הבלגן והריקנות במוזיקה הישראלית, אז היא ביצעה את "הלילה הוא שירים" הנוסטלגי עבור פרויקט "נשים שרות חוה אלברשטיין" שיראה אור בקרוב
עוד בתרבות: איך אומרים אקס פקטור בעברית?
מתמודדת היפה והחנון חשודה שהעסיקה בנות 15 במועדונים
למה בחרת דווקא את השיר הזה?
"לשמחתי הצטרפתי לפרויקט קצת מאוחר, כי הרבה שירים כבר נלקחו וכך קיבלתי את השיר הזה ואני לא בטוחה שהייתי מוצאת אותו אחרת. היה מסובך מאוד לבחור שיר של חווה כי אני מאוד אוהבת אותה ואת העיבודים והשירה שלה, וקשה לחדש ולהביא משהו חדש לשירים כאלה. בהתחלה הציעו לי למשל את 'את חירותי' והרגשתי שאני פשוט לא יכולה לעשות את זה, כי הוא כל-כך מוצלח כמו שהוא ומה אני כבר יכולה לחדש שם? ואז חשבתי על "הלילה הוא שירים", שזה שיר שתמיד אהבתי וגרסת המקור שלו היא נפלאה, אבל אני מאמינה שהצלחתי להביא אותו מערוץ אחר".
מהי מבחינתך המטרה של הפרויקט הזה?
"יש כאן ריספקט נורא גדול לזמרת שהיא באמת נכס צאן ברזל, היא נדירה כזו. גדלתי עליה ועל זמרים כמו אריק איינשטיין ומתי כספי, ובכלל להסתכל עליהם היום – אתה אומר לעצמך 'איזה נפח'. אלו שירים שהם לנצח וזו מעין מחווה ותודה. אני לא חושבת שזה כדי להעביר את השירים לדור הבא, כי גירסת המקור ברוב המקרים היא מדהימה מדי".
את מאמינה שבעוד עשרים או שלושים שנה ניתן יהיה להקדיש פרויקט כזה ליצירה הישראלית העכשווית?
"אני לא רוצה להיות נוסטלגית מדי וזה לא שרק פעם היו מוזיקאים גדולים, ובכל זאת אתה לא יכול להתעלם מטונות הבלגאן והריקנות שיש כאן עכשיו. אז וודאי שגם עכשיו יש אמנים טובים, אבל אני חושבת שדברים טובים קשה למצוא ככה סתם לאורך המדרכה".

לא מעניין אותה ליצור בשביל כולם. אפרת בן צור
אנג'ליקה שר
מעבר להבלחה לאולפן ההקלטות, מה עוד מעסיק אותך?
"זה מן הסתם תלוי בתקופה, אבל לאחרונה אני בעיקר בחזרות ל'הדיבוק' שאנחנו מעלים בעיבוד מחודש בתיאטרון 'גשר'. אז אני מגיעה הביתה עייפה מאוד, ובעיקר מרוכזת בטקסטים ובלגדל את הילדה המתוקה שלי, אנה".
היה קשה להכנס לתפקיד לאה'לה ב"הדיבוק"?
"זה זמן יצירתי, מלא קונפליקטים ויש המון שיחות עם הבמאי. המחזה הוא עיבוד של רועי חן עם שפה אחרת, לאה וחנן הם לא ילדים בני 17 והמחזה הזה הולך למקומות שונים. כשמראיינים אותי על ההצגה שואלים אותי תמיד איך זה להיכנס לנעליים של חנה רובינא וזו שאלה שהיא לא ממש נכונה, כי אלו שני דברים שונים והרי זה לא שראיתי אותה משחקת באמת, אלא רק שמעתי סיפורים או ראיתי תמונות".
כזמרת ושחקנית יצא לך להיות במקום הזה שיש המון קהל וכולם רואים ושומעים, אבל גם קצת יותר בשוליים. איפה יותר נוח?
"אף פעם לא היה משהו רב-מכר ביצירה שלי ונוח לי במקום הזה. לא שלא הייתי רוצה להרוויח יותר, פשוט לא מעניין אותי ליצור בשביל כולם. להיות בתיאטרון גשר כבר 18 שנה מגיע מהרצון הזה, להיות קשור לאיזו להקה שמנסה לעשות דברים בשפה מסוימת. האלבום האחרון שלילא היה איזה להיט ולא חשבתי שהוא יהיה, אבל נהניתי מאוד מתהליך היצירה שלו. ברור שאני צריכה להרוויח את לחמי כי אני לא איזו סטודנטית למשחק שנה א', אבל זה לא מה שהכי חשוב לי".
עוד בתרבות: סיום זוועתי לביזיון מרהיב
חצי מיליון ש"ח קנס
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg