סופר צעיר: תמכרו אותי ב"ארבעה ב-100"

במקום לעודד יצירה עברית, חוק הספרים החדש סגר את ענף הספרות לסופרים וותיקים בלבד. הסופר הצעיר ערן יהלום מעדיף שהחוק לא יגן עליו וממליץ לסופרים חדשים לוותר על החלום

ערן יהלום | 3/2/2014 14:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השבוע נכנס לתוקפו "חוק הסופרים" אשר עיקרו הוא שספרים חדשים לא
ערן יהלום
ערן יהלום 
יוכלו להימכר במבצעים. טענת יוזמי החוק היא כי מבצעי ה"ארבעה ספרים במאה" יוצרים זילות של הספרות העברית, ולכן, בשונה מכל תחום אומנות אחר, הוחלט למנוע מכירת יצירות חדשות במחיר מוזל.

חוק זה אמור לחולל "מהפכה" בשוק הספרות, אך מהי אותה מהפכה? סופרים חדשים אשר בין כה וכה נאבקים על קולם ישתתקו לחלוטין.

עוד בתרבות:
הוליווד מזועזעת ממותו של פיליפ סימור הופמן
ערוץ 24 ממשיך לזייף
אדם ורטה ראוי לחנך את ילדינו

אכן מבצעי הרשתות הותירו סופרים עם תמלוגים מזעריים. הוצאות לאור קרסו תחת העומס ויוצרים מוכשרים תוגמלו בנזיד עדשים עבור פרי עטם. אך יחד עם זאת המבצעים אפשרו לסופרים לא מוכרים לפרוץ לתודעה הציבורית. בתור סופר צעיר (32 זה צעיר?) נלחמתי על כניסה למבצעים. כן - שימכרו אותי ב"ארבע במאה", שיקדמו אותי, שיקראו אותי. אם אמכור מספיק עותקים, אולי אפילו גם ארוויח קצת. יש לי סיכוי להתפרסם, אני יודע.

כיום - אין סיכוי שהוצאות לאור יקחו סיכון עם סופר לא מוכר. ומדוע שיעשו כך? הן לא יכולות לקדם את מכירותיו. הרי מי יקנה ספר לא מוכר של סופר לא מוכר בשמונים שקלים? אני לא. וגם אין כל סיבה שאצפה לכך מאדם שאינו מכיר אותי. קל וחומר כאשר לאותו אדם ישנה עדיין אפשרות לרכוש ספר אשר אינו נמצא תחת הגבלת החוק ונמכר במחיר אטרקטיבי.

מה החוק עשה בעצם? במקום לעודד יצירה עברית חדשנית, הוא סגר את ענף הספרות לגווארדיה מצומצמת של סופרים קיימים. לא בכדי אני והעורך שלי הזדרזנו להוציא את הספר האחרון שלי לפני כניסת החוק ובכך להימנע מההגבלות על תמחורו. אני יכול להצהיר בשמחה שספרי "מי מפחד משמלה לבנה?" (הוצאת סלע) נמכר כיום במבצע. חשוב לציין כי מילת המפתח במשפט האחרון היא - נמכר.
לפעמים סופרים חדשים מתייעצים עימי כיצד להוציא את ספרם - דרך הוצאה לאור, בצורה עצמאית, בפורמט דיגיטאלי?
 
עטיפת הספר
הזדרזו להוציאו כדי להמנע מההגבלות. ''מי מפחד משמלה לבנה?'' עטיפת הספר

כיום המלצתי היא חד משמעית - עזבו. קחו את הכסף שלכם וטוסו לנופש. כדי להוציא ספר יש להשקיע  כשלושים אלפי ש"ח לפחות, (אלא אם נמצא מממן - דבר יחסית נדיר לסופר חדש), לשבור חסכון, לא לישון, לערוך, להגיה, לעמד ולבסוף לאחוז ביד בעותק של הספר שלך (איזה ריח ממכר יש לספר שיצא מהדפוס - וואו).
אבל אז הספר נדחס לאיזה מדף אחורי בחנות אשר משום מה הסכימה לנסות ולמכור את הספר (במשגור). לאחר חודשיים שהספר לא יימכר (במחיר מלא כמובן) - תקבלו מכתב המבקש מכם לבוא ולאסוף חזרה את ספרכם ואת אבק החלומות שבטעות פיזרתם בין דפיו. לא חבל?

לא עדיף לקבל מכתב המציין כי הספר נמכר בזול, אך נמכר? לא עדיף לקבל מכתב המבקש להדפיס עוד עותקים כיון שהולך להסתיים המלאי?

אז מה החוק החדש באמת עושה? הוא מבטל ספרים חדשים ומבקש מהצרכנים יותר כסף עבור ספרים קיימים. למי החוק החדש באמת תורם? לרם אורן, לעמוס עוז, לכל מי שמעדיף לחיות ממכירת ספריו בלי צורך להתחרות בכל מיני סופרים כמוני. סופרים אשר שמם הולך לפניהם יכולים להרשות לעצמם להימנע ממבצעים. כלומר, הם יכולים להרשות זאת לעצמם עתה, כאשר החוק נכנס לתוקפו ואין לי כל אפשרות להתחרות עימם. קטונתי מלהשוות את עצמי לגדולי הספרות העברית, אך לקורא הישראלי יש קשת שלמה של רצונות, סגנונות וחוויות אותן הוא מבקש מהספר אותו הוא קורא. בקשת הזו היה גם לי פעם מקום.

לצערי, כרגע לא אוכל להוציא את ספרי השלישי. אני רוצה להוציא את הספר לאור, לא למדף חשוך. לאור - כלומר שייראה על ידי כולם. אני רוצה למכור את הספר שלי בזול - ממי אני צריך לבקש רשות בדיוק? אם ארצה להגיע לתפוצה רחבה ובשל כך אקבע מחיר זול – אהיה פורע חוק?

ובכן, אסור לי למכור ספר חדש במבצע - וזאת "כדי להגן עליי". 

תודה, אין צורך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק