מסמס, לא שולח מסרון: ראיון עם יהורם גאון
בין הטלוויזיה, הקולנוע, המוזיקה והרדיו, יהורם גאון מתפנה להנחות כנס שעוסק בשפה העברית. "הגאווה לשפה נעלמה היום", הוא מזהיר
יהורם גאון
עוד בתרבות:
וואן דיירקשן: מעריצים אותנו יותר מהביטלס
היפה והחנון: "נכנס יין - יצא לב"
שירלי טמפל הלכה לעולמה בגיל 85
"לצד סלנג, יש יותר ויותר אנשים שמדברים בטעויות ובשפה עילגת", אומר גאון, "אני תמיד מספר שאבי היה מורה לעברית, ואצלנו בבית לא היו משחקים בלגו או בכדורגל אלא במשחקים סביב השפה. הגאווה הזו ביחס לעברית איננה קיימת כיום. צריך לזכור ששפה זה מצע, תשתית ותרבות - זו לא רק דרך של קומוניקציה בין אנשים.
"הרעיון להקדיש אירוע שלם לשפה העברית הוא מבורך, ובוודאי השנה, כשהוא מוקדש לנעמי שמר, מלכת הזמר העברי לטעמי".
שמר כתבה בעברית מצוינת, אבל גם מאוד נגישה לכולם.
"זה כל היופי, גם אצלה וגם אצל חיים חפר. הרעיונות גדולים מהחיים, אבל הם מובעים במילים שאינן גדולות מהחיים, במילים פשוטות. יש אצל נעמי שמר תחכום מופלא.
נראה שקשה היום לשמור על אמות המידה האלה, ובכלל על שפה תקינה.
"צריך שיהיו נוטרים שישמרו על כבודה ועל מקומה של השפה העברית בחיינו. הפסקנו כבר להיות נדהמים מכך שאנחנו מדברים בשפה שבה דיברו הנביאים שהטיפו לצדק חברתי. חדלנו להתפעם מכך שאנחנו מדברים בשפה שדיברו בה הכוהנים בבית המקדש לפני 3,000 שנה".
אמרת בריאיון לא מזמן ששדרנים צעירים נוטים לשגות לא אחת ולא נותנים כבוד לשפה, אבל לא היית רוצה שהם יאמצו את השפה של משה חובב או דן כנר.
"השפה של משה חובב מליצית, אבל עדיין אפשר לדבר בשפה שאינה גבוהה אך ברורה, ורק דבר אחד אין בה - שגיאות דקדוקיות. זה כל מה שאני מבקש. כל השאר מותר ואפילו מחויב המציאות. כל כמה שלא ננסה לגדור ולתחום, לא יעזור לנו. שפת הרחוב תגבר ותהיה חלק מהשפה".
תסמס או תשלח מסרון?
"אני בהחלט אסמס. אשתמש בכל הדברים הקלים, ולא אכביר מילים במקום שבו זה לא שייך. אני לא רוצה להילחם בדברים החדשים שנכנסים בדרך הטבע, בהיותם נושמים, אבל אני רוצה לשמור על המקור ועל התשתית - זה כל הסיפור".
בגיל 74, גאון דואג לדבר עברית תקינה בתחומים רבים. הוא משחק בסדרת טלוויזיה ("סברי מרנן"), משדר ברדיו ("גאון ברדיו") וכמובן עוסק במוזיקה.
יהורם גאון עם עמיר בניון. צילום יח"צ יח''צ
"שפר עליי גורלי, ואני מכוון לחלק מאוד רחב באוכלוסייה. היצירות של בניון, שהוא אמן מופלא ויוצא דופן, דיברו אליי. אהבתי את שיריו ואת כתיבתו, ואת המוזיקה שהוא מחבר, ולכן ביצעתי - לא משום טעם אחר".
אחרי כמעט עשור אתה חוזר לקולונוע בסרט "מבצע חמנייה". מדוע עבר זמן רב כל כך בין סרט אחד למשנהו?
"בארץ אנחנו לא משופעים בסרטים ובתסריטים כמו בהוליווד. כאן לא מקבלים חדשות לבקרים, בכל יום, עשרים תסריטים ורק צריכים לבחור מביניהם. עד שנעשה פה סרט לוקח זמן. ההצעה הזו הגיעה, אהבתי מאוד את מה שקראתי בתסריט ועטתי על המציאה. עדיין לא ראיתי את התוצר הסופי, ואני מקווה שהוא טוב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם