אשה דתית או אשה דתייה?
אם יש רוב של נשים פונים בלשון נקבה? מרק אוכלים או שותים? מה זה "לאשורו"? ואיך אומרים בעברית קולקצייה? מיזם משותף של nrg-מעריב והאקדמיה ללשון העברית ייתן לכם מענה על השאלות הללו ועל רבות אחרות
והפעם, קבלו תשובה לשאלה המטרידה כל אם ובת בישראל:
דתית או דתייה? מהי הסיומת הנכונה?
סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה: מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית',
דתית או דתייה? אתי אנקרי צילום: אמיר ויינר
בדומה לכך יש בזמן האחרון גם שימוש בשמות התואר חילונייה, חרדייה באותן נסיבות שבהן משתמשים ב'דתייה': 'בחורה חילונייה' (לצד 'בחורה חילונית'), 'חרדייה מבני ברק' (לצד 'חרדית מבני ברק') לעומת 'חתונה חילונית', 'שכונה חרדית' וכדומה. אליהם אפשר להוסיף את שם התואר 'חופשייה' – שגם הוא משמש בנסיבות דומות: 'אישה חופשייה' ואף 'ציפור חופשייה' (לצד 'אישה חופשית', 'ציפור חופשית') לעומת 'צניחה חופשית' וכדומה.
יש לציין שההבחנה שנוצרה בלשוננו היום בין 'דתייה' ל'דתית' אינה נובעת מן המצוי במקורות. במקרא אנו מוצאים "וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה" (רות ב, י), וגם "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (שמות ב, כב) – כלומר הסיומת ־ִיָּה משמשת הן שם תואר לאדם ממין נקבה הן שם תואר כללי. לצד סיומת זו רווחת יותר הסיומת םִית, ואף יש חילופין בין שתי הסיומות: "רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה" (רות א, כב ועוד) לעומת "שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית" (דברי הימים ב כד, כו). בספרות חז"ל יש "גיורת מצרית" ו"מצרי שנשא מצרית" (לאדם) וגם "דלעת מצרית".
נעיר לבסוף שצורת הרבים של כל הצורות הללו זהה: דתיות, חילוניות, חרדיות, חופשיות, נכריות, מואביות, מצריות.
---
נהניתם? בכל שבוע נציג שלוש תשובות לשאלות בענייני לשון. באתר האקדמיה תוכלו לקרוא עוד תשובות רבות, אך אם יש לכם שאלה ולא מצאתם את מבוקשכם, אתם מוזמנים לשלוח אותה אלינו לכתובת Lashon@maariv.co.il, וייתכן שצוות האקדמיה יידרש גם אליה.
עוד בתרבות:
בקרוב: שירים חדשים לאריק איינשטיין
וואן דיירקשן: מעריצים אותנו יותר מהביטלס
היפה והחנון: נכנס יין, יצא לב
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם