בין נהרייה לירושלים: כיצד לרשום שמות ערים?
אם יש רוב של נשים פונים בלשון נקבה? מרק אוכלים או שותים? מה זה "לאשורו"? ואיך אומרים בעברית קולקצייה? מיזם משותף של nrg-מעריב והאקדמיה ללשון העברית ייתן לכם מענה על השאלות הללו ועל רבות אחרות
והפעם שאלה שמטרידה כל ירושלמי, פתח תקוואי ונהרייני:
שמות מקומות יש לכתוב בכתיב מלא או חסר? מהי הצורה הנכונה לכתיבת שמות פרטיים? ומה ההבדל בין כתיבת שם פרטי לשם מקום?
בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב חסר הניקוד, ולכל אחד
ירושלים או ירושליים? צילום: אי-פי
כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו. אפשר להבין את רצונם של אנשים לשמור על כתיב אחיד וקבוע של שמם בניקוד ושלא בניקוד, אם כי כאשר מדובר בשם פרטי הזהה למילה כללית – דוגמת נועם – אין סיבה שיהיה הבדל בינו ובין המילה העומדת ביסודו.
אם יתקבל בציבור הנוהַג לכתוב את רוב השמות הפרטיים על פי כללי הכתיב חסר הניקוד, ייתכן שיפחת הבלבול שיש לעתים בין שמות דומים: אֵילַת תהיה אילת ואַיֶּלֶת – איילת, עֵדֶן יהיה עדן ועִדָּן – עידן, שם המשפחה רָמוֹן ייכתב רמון ושם המשפחה רִמּוֹן – רימון.
ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכתבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"ווים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.
---
נהניתם? בכל שבוע נציג שלוש תשובות לשאלות בענייני לשון. באתר האקדמיה תוכלו לקרוא עוד תשובות רבות, אך אם יש לכם שאלה ולא מצאתם את מבוקשכם, אתם מוזמנים לשלוח אותה אלינו לכתובת Lashon@maariv.co.il, וייתכן שצוות האקדמיה יידרש גם אליה.
עוד בתרבות:
בקרוב: שירים חדשים לאריק איינשטיין
רותם סלע היא עונש
האם ניתן היה למנוע את מלחמת ששת הימים?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם