מי סופר: תומר אביטל מזמין לרצח בכנסת
כתב ב"עובדה" ומאוהב בכנסת מבפנים, תומר אביטל מזמין את הקורא להכיר את המשכן מקרוב בתעלומת רצח מטלטלת. על הדרך הוא גם מודה שלא קרא את "מיץ פטל" אבל מאוהב ב"האסופית" ושהתנחם ב"יום רביעי בערב" בעודו תקוע בסופת שלגים בהודו
אמיר אלמוג, מדריך בכנסת, מגיע לעוד יום עבודה שגרתי. כך הוא חושב
"תמיד אהבתי לקרוא. התחלתי גם לכתוב לאחר שקראתי שני ספרים מיוחדים. 'הטרילוגיה הניו יורקית' של פול אוסטר ו'למאטיס יש את השמש בבטן' של יהודית קציר", פותח אביטל. '"הטרילוגיה' הייתה ארוגה בצורה כה מרשימה והכתיבה של 'למאטיס' העיפה אותי כל כך גבוה שהייתי חייב לנסות בעצמי.
"אחרי הצבא הלכתי לעבוד בעיתון כדי לשפר את יכולת הכתיבה שלי. התקבלתי להיות כתב במקומון אחרי ששלחתי לעורך סיפור קצר על אדם שיכול לומר מילה אחת ביום. המשרה הפכה לקריירה וכיום אני כתב-תחקירן בתכנית 'עובדה'".
עוד בתרבות:
יהוא ירון לא צריך במה
פיליפ סימור הופמן: הרחיקו את ילדי מהוליווד
שמוליק קראוס: שאריות של אדם עייף ונטול יצירה
איך נולד הספר?
"ניסיתי כמה פעמים ליצור ספר אבל אף פעם לא לכדתי רעיון מספיק עוצמתי. בשנים האחרונות עבדתי ככתב פרלמנטארי והתאהבתי בכנסת. אלא שהכתבות והתחקירים שפרסמתי היו תמיד נקודתיים. הרגשתי שהציבור יכול לראות דרכם רק קטעים מהמקום החשוב בישראל. ברגע שאחז בי רעיון לעלילה חדשנית שקיוויתי שגם תסחוף את הקוראים וגם תנגיש את הפרלמנט, ניגשתי לכתוב אותה בכל שניה פנויה".
מהו הספר האהוב עליך?
"'הסיפור שאינו נגמר' מאת מיכאל אנדה. כל פעם מחדש. מתחרה על הכתר: 'נרקיס וגולדמונד' של הרמן הסה".
"החלקים של גייל ואיינאנד, הטייקון מ'כמעיין המתגבר' שכתבה איין ראנד".
איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?
"'יתבטל העולם' מאת אמיר חרש. ספר בלשי ישראלי חדש - מתוחכם, אינטליגנטי ומצחיק בטירוף".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"'האסופית' על אן שרלי שקראתי בהגנב אפילו מהשותף שלי. מכורה של הסדרה שכנעה אותי שזה ספר קסום. היא צדקה".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"למזלי למדתי באוניברסיטה את הקורס 'יצירות מופת בספרות עולם'. ועדיין פספסתי את מיץ פטל, מובי דיק, ורבים טובים אחרים".
איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?
"אמא שלי לימדה אותי צרפתית דרך העלילות של 'טין-טין' - העיתונאי הבלגי שהצטרפתי אליו להרפתקאות מסביב לעולם".
עם איזו דמות בדיונית היית מתחלף ל-24 שעות?
"פיטר-פן, בימים שטופי השמש והרגועים של ארץ לעולם-לא. לשנה, הייתי מתחלף עם אדמונד דנטס אחרי שברח מהכלא מ'הרוזן ממונטה קריסטו'. דנטס ארג את המזימה המושלמת בספר הנקמה הטוב בכל הזמנים".
מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?
"אמי, יעל. מדי ערב היא מתענגת בסלון על ספר תורן - בצרפתית, עברית או אנגלית. היא מעריכה עלילות ודמויות חזקות, ופחות תיאורים ארכניים, כמוני".
מה המקום הכי מוזר שקראת בו?
"נתקעתי באחת הפסגות הגבוהות ביותר בהודו בסופת שלגים. התחלתי וסיימתי במונית - מחכה לחילוץ - את 'יום רביעי בערב' המצוין של יעל הדיה".
"הכנסת היא מקום מרתק וססגוני, מרכז העצבים של הדמוקרטיה הישראלית", דקלמה מרינה כשהיא נשענת על שולחן העבודה הגדוש בלשכה. שני הסטודנטים למדעי המדינה הנהנו בהכרת תודה. זה היה יומם הראשון כמתמחים בלשכה, והם התרגשו
הצחקוקים דעכו, לא משום שהאמינו לה, אלא כי קלטו שמשהו לא בסדר אצלה. "עזבו, ימים קשים", אמרה לבסוף, בעיקר לעצמה. "טוב, אחד מכם יסייע לי לאתר כתבות רלוונטיות לתחומים שלנו כדי שחבר הכנסת גנון יוכל להגיב עליהן. השני יעזור בנושא החשוב והמעניין מכולם — פניות הציבור". זה היה שקר. פניות הציבור היו הסיוט שמנע מהעוזרים הפלרמנטריים פרישה הביתה בשעה שפויה. לרוב היו אלה קובלנות נגד ביטוח לאומי בכתב יד קשיש. "פעם הצלחנו להוביל הזזת תחנת אוטובוס", התגאתה, אף שחששה עד היום כי מדובר בצירוף מקרים. הטלפון הנייד שלה הצהיר על הודעה. תפתחי ynet, כתב לה גבי. תמונת המשכן ניבטה מתחת לכותרת: רצח בכנסת?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם