מכושפת: מי סופר עם גלית דהן קרליבך
לא רק בסיפוריה היא מטשטשת גבולות בין מדע לרוח, גם במציאות יש לה כישוף הגנה מיוחד נגד אנשים שלא מחזירים ספרים
"זה לא שאני לא מכירה בחשיבותם של חוקים וסדרים, אבל איכשהו, בספריי אני אוהבת מאוד לפרוע אותם ולהציב אותם מחדש על לוח המשחק", אומרת דהן קרליבך. "ברומן 'אחותי כלה והגן נעול'- שולטת סבתא אימתנית על שלוש נשים, ולמרות מרוקאיותה, היא אינה מתירה להן להכיר גברים ומבשלת נורא. ברומן 'קצה', הגיבורה, יסכה, נאלצת לחיות עם מתג כדי שהחברה תוכל לשאת אותה. כאשר אל חייה נכנס אראל המהפנט, היא נשאבת אחריו לעולם שלכאורה חופשי מרסנים וממתגים. ובספר הנוער 'ערפילאה' פרקתי את תסכולי בקשר למדע, וטשטשתי לגמרי את הגבולות בין המדע לכישוף.
"אני חושבת שבעולמנו מוכה הניו אייג' נערכת הדברת יתר של רגשות שליליים. אצלי, הרגשות השליליים הם מנוע נפלא ליצירה. במקרה הזה, אי הנחת שלי מכתות, צייתנות וגורו למיניהם חברו לדמותה של יסכה שהצליחה, אלוהים יודע למה - לגבור על שאר המועמדים ולהשתלט על מוחי".
עוד בתרבות:
תנו לעשן סמים בשקט
הגמר של "גולסטאר" הוריד את הסדרה ליגה
חשבון יכול להיות עסק מפחיד
מהו הספר האהוב עלייך?
"יש כל כך הרבה וזה משתנה. כרגע מככב אצלי ברשימה 'המשכוכית' של קוני ויליס".
"מתוך 'האף' של גוגול: 'הנה, מעשה שכזה התחולל בבירה הצפונית של ממלכתנו רחבת הידיים! ורק עכשיו, כשאנו שוקלים ובוחנים הכול, אנו רואים שיש כאן הרבה דברים שאין הדעת סובלתם. אין צריך לומר, כמובן, שגם היתלשות האף, גם הופעתו בפרהסיה בדמות יועץ מדינה הריהן עניין משונה, שלא כדרך הטבע-אבל איך לא תפס קובאליוב שאי אפשר לפרסם בעיתון מודעה על אודות אף? ואיני מבקש לטעון שמחיר המודעה מופרז בעיניי: הרי זו שטות, וגם איני נמנה כלל עם תאבי הבצע. אלא שלא יאה הדבר, לא טוב, לא ראוי! ואף זאת-איך נקלע האף לתוך כיכר לחם אפוי, ואיוואן יאקובלביץ' עצמו, איך... לא, איני מבין זאת כלל, בשום פנים איני מבין! אבל המוזר מכל, הסתום מכל-איך יכולים סופרים לבחור להם נושא שכזה? אני מודה, הדבר נבצר מן הבינה לחלוטין, הרי זה כאילו... לא, לא, איני מבין זאת כלל. ראשית, אין בזה שום תועלת למדינה. שנית, אבל גם שנית אין שום תועלת...".
איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?
"המדע היהודי של איינשטיין, האישה באגם, וקסם הכשף של טרי פרצ'ט".
השאלת ספרים – כן או לא?
"ודאי, וכמה שיותר. אין לי נטיות מיסיונריות למעט בתחום הספרים. אני רוצה שמכריי ויקיריי יקראו את מה שאני אוהבת וגם את מה שלא. וחוץ מזה, יש לי כישוף הגנה נגד אלו שלא מחזירים ספרים".
על איזה סיפור מקראי היית מוותרת?
"על שני סיפורים שקשורים ביונה: גם את היונה עם עלי הזית, ובעיקר את יונה הנביא (למרות הקיקיון בסוף). לא אוהבת מטיפים ומיסיונרים למיניהם".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"'בית הספר ליופי של קאבול'. הקסים אותי להכיר את הגיבורה הראשית, קוסמטיקאית נועזת, שאם יש צורך לפוצץ חצ'קון היא תעשה את זה גם לסאדאם חוסיין ושמשמרות הצניעות יקפצו".
"מלחמה ושלום".
איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?
"'גילגי' ו'פו הדב'".
עם איזו דמות בדיונית היית מתחלפת ל-24 שעות? ולשנה?
"עם פיליפ מרלו, כדי ליהנות מאלכוהול בלב שלם. הייתי שמחה להיות באפי מ'באפי ציידת הערפדים' רק כדי לתת לבאפי הזדמנות שנייה לראות מי הבחור השווה בסביבה - ספייק, כמובן".
מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?
"הגננת. היא הרימה ידיים כשהבינה שלעולם לא אצייר ואתעסק עם חימר, והניחה אותי לנפשי עם מדף הספרים".
מה המקום הכי מוזר שקראת בו?
"בלב יער, באמצע הלילה, בשעת מארב לגנבי זעתר".
ספר שהפך לסרט טוב. יש חיה כזאת?
"כן, לא מעט: 'רבקה' בבימוי היצ'קוק, 'השינה הגדולה' בבימוי הווארד הוקס".
"בלילה של ההרס גילה אראל את המתג. אני בטח לא התכוונתי שהוא ידע על הליתיום, לא ככה, כשאני חסרת נשימה וטרופה מהפגישה עם פיליפ, ולא בכלל.
"קצה", עמוד 220
היכנסו לדף הפייסבוק של nrg מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם