זמן פיוט: פואטיקה של כור היתוך
פסטיבל "זמן פיוט" הרביעי, פרויקט פרי יוזמה והפקה של מרכז ברודט לתרבות יהודית, מפיח חיים חדשים בטקסטים יהודיים עתיקים. הפעם יפגיש הפסטיבל את אתיופיה של אסתר רדא עם תימן של רביד כחלני ואת אלג'יר של אביב גדג' עם דגאסטן של מארק אליהו
רביד כחלני
התפילות ושירי הקודש התימניים ליוו את חיי מאז היותי בן חמש: מגיל צעיר זה היו לימודי הטעמים המקראיים, תחת שרביטם הקשוחה של אבי ומוריי, פסקול
שי צברי, רביד כחלני ואסתר רדא מיכל אביב
במופע זה, אני מעלה לראשונה בחיי על הבמה חלק חשוב מהילדות שלי בבית הכנסת: את אותם שיעורים כפייתיים של דיוק בהגייה התימנית, קטעי התפילות ופיוטים אשר חודרים ללב בצורה האותנטית והעמוקה ביותר שיש. אני חוזר אל שיעורי המוזיקה הראשונים של ילדותי, שמתבררים להיות שיעורי המוזיקה החשובים ביותר שהיו לי ושעליהם אני מודה יותר מכל.
אתכבד לארח במופע הזה את אסתר רדא ולגלות יחד אתה את החיבור בין התרבויות התימנית והאתיופית, אשר נשקו בגבול גיאוגרפי משותף בממלכת שבא העתיקה ועד היום. במופע נחקור את נקודות הקרבה שבין התרבויות המוזיקליות האלה תוך נגינה בסולמות המקוריים משירת בית הכנסת ובעיבודים הנאמנים לבית שבו צמחנו.
שי צברי
"יגדל אלוהים חי וישתבח...", היה פותח מר נחום - זקן המתפללים - ומיד היו מצטרפים אליו כולם בקול גדול: "נמצא ואין עת אל מציאותו", ובית הכנסת היה מתמלא בקולות נפלאים - ילדים, מבוגרים וקשישים - מקהלה צבעונית ופרועה שלרגעים נשמעה באוזני הילד שלי כמקהלת גוספל מקומית.
לא פעם אני מתגעגע לרגע הזה בסוף תפילת ערבית של שבת, עוצם את עיניי ומדמיין את פניהם של סבי שנפטר מאז ואת פניו של אבי שיבדל"א, ואת החלל הגבוה והמואר של בית הכנסת "תפארת ציון'' בבת-ים. וכמו על אוטומט השפתיים שלי מנגנות את התפילה העתיקה... "אחד ואין יחיד כיחודו".
"תפילת שבא"- מחווה לפיוט ולמוסיקה היהודית מתימן ואתיופיה
ימן בלוז מארחים את אסתר רדא ושי צברי
יום שלישי, ב' באדר ב', 4.3.14 בשעה 20:30
אולם רקנאטי, מוזיאון תל-אביב
עוד בתרבות:
השמרו לכם מפני מאיה בוסקילה
צפו: ג'ניפר לורנס נופלת פעמיים
הסדרה הכי טובה על המסך חוזרת בענק
מארק אליהו
המפגש הראשון שלי עם הכתובים היה ממש בגיל הרך - אבי היה לוקח אותי יום יום לבית הכנסת העתיק בדגאסטן והיינו שרים פיוטים ותפילות. למעשה אבי ואני היינו היהודים היחידים שהגיעו כל יום במהלך השבוע לבית הכנסת, כך שהחוויה הייתה אפילו אינטימית. שאר הקהילה נהגה להגיע בסופי שבוע וחגים. זה נמשך כשעלינו לישראל אלא שהפעם לאור מעברי דירה תכופים, נחשפתי לבתי כנסת שונים זה מזה ולמדתי טעמי מקרא במנעד רחב במיוחד מהמורי התימני שהיה משוכנע שהילד שעומד מולו (אני) הוא תימני, דרך מרוקאים, קווקזים, ירושלמים ואשכנזים. עוד כילד שרתי בבתי כנסת והיום הקריאות והפיוטים ממשיכים להדהד בתוכי והם חלק משורשי היצירה שלי.
"ילדים של קודש וחול"
אביב גדג׳ ומארק אליהו
5.3.14, ג' אדר ב', יום ד' שעה 21:00
אודיטוריום מרכז ברודט
מארק אליהו
זהר רון
ניצן חן רזאל
הפיוט פתח לי את הפה ונתן לי את הביטחון לשיר. הפיוט מושר בצוותא. שירה משותפת, לצד הקשבה משותפת. כששרים פיוט, תהיה איזו קהילה סביבך, קטנה כמו משפחה גרעינית, או גדולה כמו חצי שכונה של שרים ומאזינים.
ניצן חן רזאל יחצ
הפיוט היה שביל אל השורשים שלי. שביל שלקח אותי הביתה דרך שורשיהן של מגוון רחב מעדות ישראל הייתי צריך להרחיק רק כמה רחובות עד למורד רחוב הרקפת אל בית הכנסת "אוהל יחיאל" של שכני המרוקאים. לקצה הסמטה בנחלאות אל "בית יצחק" הפרסי-ירושלמי, ומשם ל"עדס" החלבי. לרדת במורד ההר אל "שער השמים" בית הכנסת בשכונת האסבסטונים, בירושלים. להמשיך אל "עזרת אחים" התימני, ואל "מורדי הגיטאות" או "עולי בבל" בנתניה. שם הייתי עוקב בשקט אחרי התפילות והמזמורים, משמיע את המילים בקול עדין ומדוד שלא יפריע לי לשמוע ולספוח לתוכי את השירה שמסביב. בבית הייתי מנסה את השירים
היה גם מי שתיווך לי את עולם הפיוט - ארגון "קהילות שרות" שפייטניו העמיקו לי את ההיכרות עם עולם מסורת עשיר שהיה מאחורי פרגוד. משם לא ארכה הדרך לתפקד כאיש המשימות המיוחדות של אתר האינטרנט "הזמנה לפיוט", לחפור וללקט עבורו פיוטים בעבודת תחקיר מרגשת במיוחד, וליצור מופע של פיוטי אשכנז. מה שהעמיק את ההליכה בשביל השורשים היה הכינור שלי, המלווה אותי מילדות והוא חלק מסיפור ההצלה של אבי סבי וסבתי בימי השואה. הוא משמש לי כמפתח לדלתות כבדות ומהדהד מסורת שהולכת ונשכחת. באלבום הבכורה שלי "מוצא מקום" שיצא בשנה שעברה, ייחדתי מקום של כבוד לפיוט האשכנזי והחסידי.היום אני שר ומשתף את ילדי בסיפור האוצר שלי. מחלק להם שירת סולואים סביב שולחן השבת, ושמח כששומע קול שני, גם אם הוא מגיע מהסלון.
בפסטיבל "זמן פיוט" יצטרפו אלי ארבע בנותי למופע חדש לילדים ולכל המשפחה בשם "האוצר" בו אני מנגן, שר ומספר את סיפור הכינור שלי לצד פיוטים, שירים וניגונים ממגוון עדות ישראל.
"האוצר" - מופע לילדים
יום רביעי, י' באדר ב', 12.3.13 בשעה 18:00
אודיטוריום מרכז ברודט
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם