הסופר שתחבבו ב-90 שניות או פחות
מחבר "המדריך לימים הקרובים" מתבייש להודות שקרא את הספר "איך לגרום לאנשים לחבב אותך ב-90 שניות או פחות", ומקלל בקול רם את ג'ונתן ספרן פויר על כתיבת "קרוב להפליא ורועש להחריד". מי סופר עם יואב בלום
עוד בתרבות:
ג'ניפר סנוקל: "הייתי ילדה שמנה"
הדוקו שניצח את גארי יורופסקי
מכות בטקס מלכת היופי
ספרו הקודם של בלום, "מצרפי המקרים" יצא לפני כשלוש שנים ותיאר את עולמן של שלוש דמויות שעבודתן היום יומית היא יצירת צירופי מקרים בחייהם של אנשים, ושינוי גורלם.
"הספר התבשל במשך כשנה לאחר יציאת הספר הקודם, מספר בלום. "הוא נוצר בעיקר כי רציתי לנסות לכתוב ספר שהדמויות שלו יהיו גם חלק מקהל הקוראים שלו, ספר שיתייחס אל עצמו. בנוסף זה ניסיתי לשלב עלילה שמדברת על האופן שבו חוויות משנות אותנו, מגדירות אותנו".
מהו הספר האהוב עליך?
"הבחירה קשה, אבל לרוב אני עונה אוטומטית ש"בשורות טובות" של טרי פראצ'ט וניל גיימן. לצידו יעמדו 'המדריך לטרמפיסט', 'תולדות האהבה', 'בינת השכוי', 'מר ורטיגו', 'נתניה' ועוד רבים וטובים.
איזה קטע מספר אתה מצטער שלא אתה כתבת?
"כמעט כל קטע שנכתב ב'קרוב להפליא ורועש להחריד' של ג'ונתן ספרן פויר. אני זוכר את עצמי יושב בגינה וקורא אותו ופשוט מקלל את פויר בקול רם כל כמה פסקאות על כמה טוב הוא כותב. חצוף שכזה. איך הוא העז".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"הממ... כרגע אף אחד. אינני מהקוראים במיטה. אבל האחרון שכן היה שם היה 'מדוע האהבה כואבת' של אווה אילוז. לא פרוזה, ועדיין".
השאלת ספרים?
"כן, והרבה".
על איזה סיפור מקראי היית מוותר?
"לא רואה את עצמי מוותר על אף אחד מהם, או בכלל, מוותר על סיפור בעולם. למען האמת גם אינני מבין את משמעות המילה 'לוותר' כשזה מגיע לסיפור. מקסימום, אם לא בא לך, אל תקרא אותו. אבל דווקא במקרא הייתי רוצה שהסיפורים יהיו יותר מפורטים, רחבים יותר, פחות נתונים לפרשנות, מניפולציה או תהיה. אני סקרן לדעת עליהם יותר".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"איך לגרום לאנשים לחבב אותך ב-90 שניות או פחות".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"מעולם לא קראתי מההתחלה עד הסוף את '1984' של ג'ורג' אורוול, לדעתי. רק קטעים פה ושם. גם לא את 'החטא ועונשו', 'גאווה ודעה קדומה', 'סיפור פשוט' וקלאסיקות אחרות. הם עוד מחכים לי".
איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?
עם איזו דמות בדיונית היית מתחלף ל-24 שעות? ולשנה?
"אני מתאר לעצמי שבשני המקרים התשובה הינה ד"ר ווטסון של ארתור קונן דויל. מצד אחד הוא חי חיים רגילים ונוחים, שגרתיים, כמעט בנליים, אבל מהצד השני זכה לעבוד ביחד עם גאון מבריק ולהיות חלק מפרשיות מרתקות".
מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?
"אין לי אחד כזה. מלבד הורי, יתכן שהספרנית של ספריית ילדותי. אז תודה, בתיה".
מה המקום הכי מוזר שקראת בו?
"אני זקוק לנוחות בשביל לקרוא, כך שמקומות מוזרים מדי לא באים בחשבון. על צוק קטן בקצה חוף קצרצר בניו זילנד. לא כזה מוזר. אבל כיף".
"את יודעת כמה קצות עצב יש בשפתיים? המון! בצפיפות רבה יותר מאשר בכל איבר אחר בגוף. בשפה התחתונה יש קצת יותר, אגב. והם פשוט יושבים שם, בצד הפנימי של השפה, מחכים שמשהו ייגע, שמשהו יקרה. אחרי שנים ללא מעש, אחרי חיים שלמים שבהם ישבו וחיכו, אם תבואי עכשיו ותנשקי פתאום, איזה בלגן הולך להיות.
כמו חיילי מילואים עייפים, שרגילים להתבדח זה עם זה על לא יותר מאשר המגע הידוע של כוס חד־פעמית, הם יחטפו את שוק חייהם.
אלפי קצות עצב שרגילים להישען בלאות על קיר השפתיים הפנימי יקפצו פתאום אחוזי חרדה. "זה לא יכול להיות," הם יאמרו. "זה לא יכול
"נו, באמת", יגיד השומר, "כולם יודעים שאצל בן קצות העצב של השפתיים לא עושים שום דבר."
והם יצעקו וישכנעו ויסבירו לו, עד שיבין מה שקרה. ואולי בינתיים את תמשיכי לנשק אותי ולא תביני למה לוקח לי כל כך הרבה זמן להגיב, אבל אל תדאגי. תכף זה יבוא. השערים ייפתחו והשומר יתנצל וקצות העצב ידהרו פנימה עד שיגיעו לאולם שבו יושבת המלכה, התודעה, והם ירדו מעל סוסיהם וישתחוו והמלכה תשאל "מה קרה?", ובקול סדוק מהתלהבות, בתחושה של רגע היסטורי, בהתלהבות של פעם ראשונה, הם יגידו "נושקנו".
היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם