משרד החוץ צריך לשווק את אסתר רדא מעבר לים

מזה שנתיים היא מוכיחה יכולות מוזיקליות אדירות עם קול נהדר ומוזיקה נוטפת סקס אפיל גרובי, עכשיו היא מצליחה להקסים באותה המידה גם דרך אוזניות. אסתר רדא נושאת על גבה מלחמות ומאבקים בישראל בלי להתכוון, כעת הגיע הזמן שתייצג אותנו בחו"ל

יקי הפשטיין, ערב שבת | 6/3/2014 9:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אסתר רדא
באחת משעות הצהריים של ימי שישי האחרונים הופיעה אסתר רדא בחנות האוזן השלישית בתל אביב אל מול כ-200 איש שנדחסו בכל פינה של החנות כדי
אסתר רדא
אסתר רדא גבריאל בהרליה
להשיק את האלבום הראשון שלה שיוצא בימים אלו. רדא, כמו בכל הופעה שלה בשנים האחרונות, נטפה סקס אפיל מוזיקלי גרובי, הרעידה את מדפי הדיסקים בקול הנהדר שלה, ובעזרת הלהקה שמלווה אותה הפכה תוך דקה ורבע את המקום למועדון ריקודים.

למי שמכיר את רדא ואת כל ההייפ שמלווה אותה ובצדק בשנים האחרונות, הופעות כאלו הן לא דבר חדש. באינדינגב, במועדון בשכונת פלורנטין, בקיבוץ בצפון הארץ או בחנות דיסקים במרכז תל אביב; את מה שיש לרדא לתת לקהל כל פילטר של במה כזו או אחרת לא יצליח לשבש, וטוב שכך. התדר קיים, ולאחר שנים שהוא היה מעין סוד הידוע למביני עניין בלבד בסצנת האינדי, עושה רושם שהסכר נפרץ ואנחנו בפני שנת אסתר רדא לכולם.

אין ספק שזו גם בשורה משמחת לכור ההיתוך של מדינת ישראל, וחשוב לציין שהמילים הללו לא נכתבות עם גרם של ציניות, על אף חוסר האופנתיות שבעניין. כמי שגדלה בקרית ארבע ובנתניה כבת לעדה האתיופית, הבחירה במוזיקה, ודאי בכיוון הספציפי שבחרה בו, לא טריוויאלית, ועוד יותר מכך הדרך לפסגת הבמה שרצופה באין ספור מכשולים שלאו דווקא קיימים במקומות וברקעים אחרים.

עוד בתרבות:
העצמה נשית עם הרבה פופיק
הסופר שתחבבו ב-90 שניות או פחות
הדוקו שניצח את גארי יורופסקי
 
עטיפת האלבום
אסתר רדא עטיפת האלבום

נכון שאנחנו לא מדינה ענקית מבחינת המרחב הגיאוגרפי כמו נניח אנגליה, שם אפשר למצוא הבדלים משמעותיים בין מה שמניע מוזיקאי ממנצ'סטר לבין מה שמניע את הלונדוני המרוחק, אך גם כאן המציאות מייצרת הזדמנויות שונות ולא שוות, גם אם המרחקים הם 15 ק"מ בקו אווירי בלבד. תהיה זו טמינת ראש בחול אם נעמיד פנים שזמרת כמו אסתר רדא, או לחלופין המקבילה שלה בעולם האופנה, ההיי-טק, האקדמיה, החינוך וגם התקשורת, לא צריכה לפלס דרך סבוכה יותר. אני מודה שזה גם קצת לא הוגן להלביש על הגב שלה תיקי מסע כבדים שלא בטוח שהיא מעוניינת בהם, אך לפעמים אמן נושא על הגב שלו מלחמות ומאבקים גם בלי שהתכוון אליהם.

שלא תתבלבלו לרגע, אין בכל התפאורה האידיאולגית הזו איזו הנחה מזן האפליה המתקנת; רדא לא זקוקה לזה עם הכישרון שלה. שלא כמו
אמנים אחרים שהמרחק בין הפרפורמיות הבימתית שלהם לבין תוצרי האולפן הם שמים וארץ, רדא מצליחה להקסים באותה מידה גם באוזניות של המערכת, מהסיבה הפשוטה שחוץ מקול נהדר האלבום מלא בשירים מצוינים. רדא היא זמרת הפאנק והסול הכי טובה כרגע בארץ, וזה יישמע אולי קצת יומרני אבל גם בין הטובות שאפשר לשמוע בפלייליסטים שמתנגנים להם בתחנות רדיו שונות בעולם.

זאת תהיה טעות אם רדא לא תנסה לעשות כמעשה אסף אבידן, לוותר במעט על ההצלחה המקומית ובעזרת הכוונה נכונה וחריש עמוק לנסות להצליח במחוזות אחרים מחוץ למים הטריטוריאליים של תל אביב; בטח במדינות כמו איטליה, גרמניה, דנמרק ושאר מדינות שהאנגלית אינה שפת הבסיס שלהן, ולכן היחס בהן למבטא פחות נוקשה. אם הייתי אביגדור ליברמן הייתי מתקצב את זה מהמשרד שלי. היופי ברדא, אם בוחנים את כל המסלול שעשתה עד הנה, הוא שהיא כנראה תגיד לא לרעיונות כאלו ולא תיתן לאף אחד לקבע אותה בתוך מסגרות כאלו ואחרות. היא תמשיך לעשות מה שבראש שלה. בסופו של דבר, מה שטוב לראש שלה הוא גם הכי טוב לאוזניים שלנו.

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק