זקני צפת חוזרים לעשות פאנק אימפרסיוניסטי
"זקני צפת" התאחדו להוצאת האלבום "לא היו הדברים מעולם", שנותן בראש עם פאנק בסטייל אלבום הבכורה. זה עוד עלול להסתיים בסטייג' דייווינג של מאור כהן
זקני צפת יח''צ
עוד בתרבות:
עדיף להיות נמוכה ולנצח
נעם רותם כבד ונהדר
ביונסה מבריזה לקרדשיאן
רע מוכיח חוזר גם הוא לאותם רגעים של "זקני צפת" עם קוטנר: "הבנו שיש איזה משהו פרוטו-טייפי במפגש הזה, שחבל לשכוח. לא משהו שקורה הרבה. נדיר שאיזו קבוצה מצליחה להמציא איזו שפה משותפת בינה ובין עצמה ולתרגם אותה למשהו, ושהשפה הזו גם תשתמר כל השנים".
לרגל צאת האלבום החדש, אתם מפתיעים עם שתי הופעות מיוחדות, עם אורחים כמו שולץ והחבר'ה של רדיו "הקצה".
כהן: "היה חשוב לי שיהיה כמו פעם, שכשהיית מגיע להופעות היו מארגנים לך מוזיקה בפול ווליום לפני. היום שמים לך משהו כזה שלא יפריע לך עד ההופעה. אז רצינו קצת להחזיר עטרה ליושנה".
מוכיח: "נבצע חלקים נרחבים מהאלבום החדש וגם דברים מהתקליט הראשון. אלה שתי הקצוות שלנו, דברים מהאמצע לא נעשה. מי שמצפה ל'לא תבואי שישי שבת' זה לא יקרה. מי שבא לשמוע פאנק אימפרסיוניסטי, זו ההזדמנות שלו. השירים אצלנו בהופעות לא נשארים במסגרות המקובעות שלהם. יוצאים מהם לכל מיני הרפתקאות מוזיקליות. למאור יש המון ביטוי מאולתר על הבמה, הוא עף לכל מיני מקומות. אם יהיה סטייג' דייווינג? איך מאור אומר 'אם הקהל יהיה מספיק צפוף'".
למה בחרתם בשולץ האיום ובחברי "הקצה"?
"שולץ הוא האבא של הפאנק בישראל ואחד האנשים הכי מיוחדים שהיו בפאנק אנדרגראונד של המוזיקה הישראלית - 'כרומוזום' וכאלה. בלעדיו לא היו פורטיס-סחרוף וכל הדברים שהיום סוגדים להם. הוא התחיל את זה בארץ והיה הראשון עם האומץ להיות שונה. בשביל 'זקני צפת' זה מסמל משהו חשוב וזו הזדמנות נדירה לראות אותו. זה ערב למיטיבי לכת בתחום.
"תוכנית 'הקצה' זה דבר שקשור אלינו, תוכנית שעוסקת באינדי ובמוזיקה לא בהכרח מסחרית או פופולרית. בתוך כל הים הזה של מסחריות, זה רגע של שפיות אנושית לדעתי. להרגיש, להביע, לא לפחד להתבטא ולראות גרוטסקה בכיף, את הקריקטורות של החיים. זה ההומור שברצינות והרצינות שבהומור".
לא היו הדברים מעולם
עטיפת האלבום
לא פתטי לשחזר היום, בסביבות גיל 40, משהו שהיה בזמנו אולי סוג של דאחקה מאת מעריצי "באטהול סרפרס"?
כהן: "אנחנו אוהבים את זה באמת ובתמים, וכשאנחנו מגיעים אנחנו עפים על זה. רק תן לנו לנגן את אותו ריף מפגר כמה דקות. לנו זה עושה את זה. המוזיקה הזו היא הלחם והחמאה שלנו, כמה שהיא קיצונית ומשוגעת. 'באטהול סרפרס' זה סוג של הביטלס שלי, ו'מאדהאני', 'סוניק יות' ו'כאוס'. כשאני שומע את זה אני לא שומע משהו חריג אלא דבר מאוד בסיסי".
ואולי כל זה בעיקר עבורכם? כשהופעתם בפסטיבל הקצב בינואר הקהל לא ממש נדלק. בני ה-17 לא התחברו ובני ה-40 כבר בראש אחר.
כהן: "גם בגלגול הראשון, ברגע שיצאנו מ'רוקסן' וחיממנו את 'משינה', הקהל צעק לנו בוז אפילו עוד יותר נוראי. גם בזמנו הרבה אנשים חשבו שמה שאנחנו עושים זה קקה מוחלט. אף פעם לא היינו קונצנזוס. זה לא 'זקני צפת' של 'השכן' ו'שישי שבת'".
מוכיח: "זו להקה שבסך הכל, למרות שאנחנו כאילו בורים, יש בה אינטלקט וסוג של אנינות טעם ז'אנריסטית. זה כנראה לא לקהל מקרי, אלא לאלה שבעניין ספציפית. זה לא פופ קליל שפוגע במישהו שעובר באזור. צריך באיזשהו מקום לדבר את השפה, להבין אותה כדי ליהנות ממנה. זו שפה עם ניואנסים שמי שלא מדבר אותה זה יכול להישמע לו ג'יבריש, אפילו מעיק. אבל מי שמדבר את השפה יכול ליהנות ממה שנאמר".
אחד השירים מראשית ימיה של הלהקה, "כדורגל", יצא לראשונה עכשיו, עם קליפ של חוליגנים ובלגנים.
כהן: "אתה מבין את הראש. זה העניין. זה ראש מאוד ספציפי, מאוד ברור. מובן לי שזה לא למכנה המשותף הרחב, אלא למכנה ממש צר, אבל אנחנו אוהבים אותו. ובאמת נקווה שיש עוד כמה משוגעים לעניין".
גם עשיתם קאבר ל"בלבלי אותו" של קובי פרץ, שנשמע יותר כמו מחווה לצ'אק ברי או לג'רי לי לואיס.
"זה יצא מתוך הג'מג'ום בהקלטות. והאמת היא שיש דמיון גדול בין מוזיקה מזרחית של היום, הפופ הים-תיכוני, ובין הפיפטיז, רוק'נ'רול-פופ כזה.
מוכיח: "זה ז'אנר שלם שהוא חלק מההשפעות שלנו כבר מהסיבוב ההוא. בהתחלת שנות ה-90 השתתפנו בתוכנית בגלי צה"ל ועשינו את 'הגלשן' של סנדרסון, גם כן בסרף".
ולא הייתה כאן איזו אמירה בנוגע למוזיקה הים-תיכונית?
כהן: "לדעתי זו אמירה טובה. תראו, היא מזכירה את המוזיקה של שנות ה-50, אלביס, כל הרוקביליס של ההתחלה. זה דווקא בקטע טוב, להגיד חבר'ה זה קליל, זה בדיוק זה, השירים ששמעו ההורים שלנו כשהם היו ילדים".
היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם