ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מהסלולר

בין המדהים למרדים: עמיר לב בהופעה

עמיר לב הוא לא עוד זמר, כי אם אמן מרגש ומספר סיפורים מוכשר שראוי להערכה עצומה. אבל כל הקסם הזה שחודר בקלות רבה כל כך בבית פשוט לא עבר בהופעת ההשקה של אלבומו החדש

עמיר לב השיק אמש (ג') את "נוגע בדרכון", אלבומו החדש. השם מושלם לאלבום, כי לב מעביר את המאזין מסע אל העולם שלו, טיול בין סיפורים שנכתבו בתקופות שונות ומעבירים מגוון של תחושות. גם כשהוא על הבמה, לב מעביר את הקהל במסע בין סיפוריו הפשוטים והישירים. לעתים זה מדהים. לעתים זה מרדים.

עוד בתרבות:
מה יהיה עם "היפה והחנון"?
למה כריס מרטין וגווינית' פאלטרו מתגרשים?
הימלבלוי, הפעם זה סופי?

משמיעת השירים של לב זוכים להכיר את הסודות שלו. העולם של לב מחוספס כמו הקול שלו, כל הזמן בתנועה, כבד אך מתקדם ונוסע למחוזות רחוקים. לכל מילה יש משמעות וכל משפט נכנס עמוק ללב. אבל מה שעובר מצוין בבית, לא תמיד נוחל הצלחה בהופעה.
 
לוקח זמן להיכנס לאווירה וגם אז קשה להישאר מחוברים למסע כל הערב. ההופעה מתחילה ברוק נוגה ורגוע, בעיקר שירים מהאלבום החדש. הזמר מסביר לקהל שייאלצו לשמוע את האלבום הזה, מה שבהחלט מתקבל כסוג של אילוץ מאחר ושירי האלבום החדש (והמצוין ללא ספק) מקבלים אופי קצת מנומנם.

הוא ממשיך עם שירים יותר מוכרים מהאלבומים הקודמים שלו ואז ההופעה מתעוררת לחיים. קשה לקרוא לשירים של לב להיטים אבל החוצפה

והישירות של המוזיקה שלו יחד עם הטקסטים המוכרים והנוקבים מתקבלים באהדה עצומה. לב הוא לא זמר שמייצר להיטים, אבל כשהוא מנגן את "עננים שחורים" אין לתאר את המתרחש בבארבי אלא כביצוע להיט פרוע שמקפיץ את הקהל. ושוב, גם לאחריו, כמו ברכבת הרים, המופע שוב צונח לתהומות השעמום.

קשה לבקר לשלילה את עמיר לב, מהמוזיקאים המעניינים והאיכותיים ביותר שיש לארצנו להציע. השירים שלו חודרים, הייחודיות שלו מורגשת בכל תו. אבל אין מנוס מלהודות בצער שהמוזיקה של לב עוברת טוב יותר בבית, להאזנה מרוכזת על כוס בירה קרה, לצלילה עמוקה לעולם של מחשבות. בהופעה, איכשהו, זה פחות מטלטל.

במהלך ההופעה מעלה לב את גליה חי, שכובשת את הבמה בכינור וירטואוזי. היא משתתפת בשלושה שירים, ובשיר "חבק אותי" היא גם שרה. השילוב של הכינור עם הגיטרה החשמלית של לב וקולו המעושן יוצרים הרמוניה מרתקת. השיא מגיע בשיר המצוין "חזי ורות" מתוך האלבום החדש, אליו מתנקזות כל האנרגיות שנדמה כי הלכו לאיבוד בחלקים נרחבים אחרים בהופעה.

גם גבע אלון בא להתארח לשני שירים, לשיתוף פעולה לא זורם. כל אחד מהם נפלא בתחומו, אבל במקרה הזה השלם קטן מסך חלקיו. ובחזרה לרכבת ההרים, לקראת סוף ההופעה אלון עולה לסולו גיטרה סוחף ולפיק נוסף בהופעה.
 

עמיר לב לא מדבר בכלל בין השירים חוץ מתודות מבוישות והצגת הצוות. עם או בלי קשר, נעלמת האינטימיות שדווקא חודרת לנפש בקלות רבה כל כך בביצועים האולפניים. ללב אין פאסון או מניירות של כוכב. לב הוא אמן מופנם שיודע לכתוב שירים מעולים ולהגיש אותם באופן ייחודי ומרגש. בהופעה כל הקסם הזה נסתר מהקהל וודאי שלא מגיע לידי מיצוי, אבל זה לא מוריד גרם הערכה כלפי האמן ומספר הסיפורים המאלף שהוא עמיר לב.

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...