כוכבי נוער שלא מלקקים פטישים? יש דבר כזה

חברי להקת R5, שהגיעו להופעה בישראל בעקבות דרישת הקהל שהרעיף עליהם אהבה, מבטיחים שלא ללכת בדרך כל מיילי סיירוס ולהשאר ילדים טובים דיסני לנצח, או לפחות להשאר עם בגדים. ראיון חו"ל שנגמר ב"סבבה"

דיוויד לרנר | 6/4/2014 18:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
להקת R5, שמשחררת בימים אלה בישראל את אלבום הבכורה שלה, הספיקה להוציא שני מיני-אלבומים, לצאת לסיבוב הופעות עולמי שכלל עצירה בישראל ולכבוש שלל יעדים ומטרות נחשקות. אבל הם ממש לא מסתפקים בזה.

את להקת R5 אני פוגש במועדון התיאטרון, בין חזרה לסאונד צ'ק, כמה שעות לפני ההופעה בישראל. אני מגיע די תשוש אחרי בוקר מלא בסידורים, בעוד שהם, למרות לחץ העבודה הקשה והתיזוז מפה לשם, נראים מלאי מרץ. להיות מוזיקאי זו עבודה לא קלה, והיא קשה אף יותר כשבתוכנית משולבים סיבובי הופעות – בטח ובטח אם הם בינלאומיים.

אני שואל אותם אם כל הלחץ הזה לא שוחק אותם, אבל הם מגיבים בחיוך. "המוזיקה שומרת עליך צעיר לנצח", מספר חבר הלהקה רייקר. "אנחנו מאד אוהבים את מה שאנחנו עושים, אז אנחנו לא מתייחסים לעומס כאל נטל. המוזיקה בשבילנו היא גם תחביב, אז לרוב זה בכלל לא מרגיש כמו עבודה".

עוד בתרבות:
"כוכב נולד" פגשה את "דה ווייס" לדייט
רוז פוסטאנס שכנה של ג'סטין ביבר
מאסטר שאפה: גמר מתפצפץ בפה
יח''צ
אר פייב יח''צ
מרעישים

להקת R5 הפכה מזמן לשם דבר בעולם כוכבי הנוער. לחבורה, המורכבת משלושה אחים לבית משפחת לינץ' – רוס, רייקר ורוקי, אחותם – ריידל, והחבר הכי טוב – אלינגטון לי רטליף, יש את כל מה שהנוער מחפש במושאי הערצה: הם צעירים, יפים ומוכשרים. את המיני-אלבום הראשון שלהם, "Ready Set Rock", שחררה הלהקה ב-2010 בהוצאה עצמית. אז עוד שמרה על פרופיל נמוך, ונשארה קרוב לשורשים, בשירים רוויי רוק וצלילים אלקטרוניים.

לאחר שרוס, אחד מסולני הלהקה, החל לבסס את מעמדו כידוען כשנחשף דרך סדרת הטלוויזיה המצליחה "אוסטין ואלי" בתפקיד הראשי, הלהקה

החלה לעורר עניין בתעשיית המוזיקה האמריקנית ולצבור פופולאריות. בשנת 2012 היא הוחתמה בחברת התקליטים "הוליווד רקורדס" (שבבעלות דיסני ובה חתומים לא מעט מכוכביה, בהם סלינה גומז, דמי לובאטו וברידג'יט מנדלר), דרכה שחררה הלהקה את מיני-האלבום השני, "Loud", שזכה להצלחה עולמית וסיפק להיט משמעותי אחד, שליווה את הלהקה עד לאלבום הבכורה שלה – השיר עליו קרוי התקליט, "Loud".

"אלבום בכורה זה פשוט נהדר", מספר רייקר. "אנחנו להקה כבר חמש שנים, ואחרי שני מיני-אלבומים ששחררנו, אלבום מלא הוא חתיכת הישג. אנחנו מאד גאים ב-"Loud".

"כשהמיני-אלבום הראשון שלנו יצא, חבר שלנו מחברת התקליטים אמר שעשינו בהצלחה את מה שרוב הלהקות לא מצליחות לעשות, שזה להוציא אלבום", מוסיף רוס. "יש המון להקות מעולות שמסיבות אלו ואחרות לא מגיעות לנקודה הזו בכלל, וזה נורא חבל. לשחרר אלבום מלא זה בכלל לא מובן מאליו".

ובכל זאת הגעתם לשם. איך?
רוקי: אני חושב שזה שילוב של עבודה קשה של שנים, הרבה כוח רצון ומזל. עברנו הרבה עד שהגענו לחוזה הקלטות בחברת תקליטים גדולה. זו באמת גאווה גדולה עבורנו".

ההצלחה של רוס דרך "אוסטין ואלי" לא משחקת תפקיד כאן?
"זה נכון שלהצלחה שלי הייתה השפעה על הצלחת הלהקה", עונה רוס, "אבל אנשים טועים כשהם חושבים כתוצאה מכך שאני בולט משאר החברים בלהקה. כולנו אחים, חברים טובים, ואנחנו שווים לגמרי. כל אחד משקיע את כל כולו בלהקה ותורם לה חלק משמעותי. אנחנו בכלל לא מתעסקים בהשוואות אחד לשני".

עטיפת האלבום
אר פייב עטיפת האלבום
מחוברים לעולם

קשה שלא להישבות בקסמה של הלהקה. נראה שחבריה הם אנשים נחמדים וטובי לב, עם תחומי עניין מיוחדים למדי; רוס, למשל, מספר שהוא מתעניין בלימודי אווירונאוטיקה ("מצאתי מכללה באינטרנט שמלמדת הנדסת אווירונאוטיקה, שזה בעצם להפוך למדען טילים, וזה נראה לי כל כך מגניב!"). הם גם נאמנים מאד למעריצים שלהם: מעבר להיותם בתקשורת עם מעריצים דרך רשתות חברתיות, כמו טוויטר למשל, את מסלול סיבוב ההופעות העולמי (הראשון שלהם!) נתנו חברי הלהקה למעריציהם ברחבי העולם לקבוע. זה עבד גם עבורינו וכך הגיע הלהקה למועדון התיאטרון בתל אביב.

לתת למעריצים לבחור את יעדי סיבוב ההופעות זה רעיון מקורי בהחלט. איך עלה לכם הרעיון?
ריידל: "הוא עלה מתוך סקרנות וגם משיקולים טכניים. לא היינו בטוחים איך לתכנן את מסלול סיבוב ההופעות, כי לא ידענו באילו מדינות יש לנו הכי הרבה מעריצים. אחרי שראינו שיש לנו כמות מעריצים יפה בפולין, למשל, הגענו לשם, והצלחנו למכור המון כרטיסים. זה היה נפלא. מצאנו כמה מדינות שלא תיארנו לעצמנו שיש לנו בהן הרבה מעריצים, והן הפכו ליעדים המוצלחים ביותר בסיבוב".

הופתעתם מכמות המעריצים שלכם בישראל?
כולם: "מאוד!".

ריידל: "אני עדיין לא מאמינה שהצלחנו להגיע לישראל ולהופיע מול יותר מאלף מעריצים, עוד לפני שיצא כאן האלבום. המעריצים שלנו בישראל מסורים ומלאי תשוקה, וזה כיף להגיע למקומות כאלה. אני בטוחה שעוד נחזור לכאן בעתיד".

רייקר: "אנחנו מסתכלים מבעד לחלון במלון ורואים את כל האהבה שלהם. ילדה אחת, למשל, נתנה לי את הסוודר שלה, וביקשה ממני 'רק לא לזרוק אותו'. עניתי לה בתגובה שאם יש לה סוודר כל כך יפה, למה שלא תשמור אותו לעצמה ותהנה ממנו? היא בכל זאת התעקשה שאקח אותו, וזה ממש ריגש אותי".

 



ילדים טובים דיסני

הרוח והמסרים החיוביים של R5 מזכירים מעט את המהות של מישהי אחרת, רגע לפני שהפכה למי שהיא כיום. אני מדבר על מיילי סיירוס, נערת דיסני מקסימה ונאיבית לשעבר, שהפכה עם התבגרותה לזמרת מרדנית, בוטה ופרובוקטיבית. מיילי לא לבד –עוד ועוד כוכבים הופכים את עורם, מדובר בתופעה הוליוודית.

מה דעתכם על הכוכבים שמסתנוורים מאור הזרקורים?
רוס: "אני חושב שמקרים כאלה נובעים ממנטליות מסוימת, שנמצאת בתוך תוכך. זה או שתהפוך לאותו כוכב הוליוודי שיורד מהפסים, בסופו של דבר, או שתישאר נאמן לאמת הערכית שלך. אני חושב שהאנשים הגדולים בתעשייה הגיעו אל ההצלחה בגלל שהם נשארו נאמנים לעצמם, לאורך כל הדרך. קח את השחקן מאט דיימון, לדוגמה – רואים שהוא בנאדם טוב, ושאין שום סיכוי שישתגע מההצלחה כי הוא פשוט נאמן לעצמו. הכל מתחיל בחינוך, ואני חושב שאצל אנשים שהחינוך שקיבלו היה טוב זה פשוט לא יקרה".

הכל מתחיל בחינוך.מיילי סיירוס
הכל מתחיל בחינוך.מיילי סיירוס צילום: מתוך הטוויטר

רוקי: "יש לנו שני הורים שמטיילים אתנו, וזה נחמד כי בעזרתם אנחנו תמיד שומרים אחד על השני. אם לאחד מאתנו ההצלחה תעלה לראש, אנחנו נחזיר אותו מיד לקרקע. תסמוך עלי".

רייקר: "זה באמת רחוק מאתנו. אפילו אם לא היה לנו את המזל לטייל יחד עם ההורים שלנו, אני מאמין שאף אחד מאתנו לא היה מאבד את עצמו באופן הזה. תמיד יש לנו אחד את השני, וגם לשאר האנשים בצוות סיבוב ההופעות יש אופי נהדר והשקפת עולם חיובית. אספנו סביבנו את הטובים ביותר".

כולכם שילבתם במהלך חייכם משחק בקריירה המוזיקלית. אם הייתם נאלצים לבחור בין מוזיקה ומשחק, במה הייתם בוחרים?
רוס: "תמיד אמרתי שזו החלטת 50/50 שאני עושה, בגלל שאני אוהב את שני התחומים, בדרכים שונות. בזמן הזה של חיי, המוזיקה היא התחום הבולט אצלי. זה פשוט משהו שתמיד יהיה שם, לא משנה מה. בכנות, אני אבחר במוזיקה, אבל תמיד אמשיך לשחק. אנסה להשיג כמה תפקידים שאוכל".
 
יח''צ
אם לאחד מאתנו ההצלחה תעלה לראש, אנחנו נחזיר אותו מיד לקרקע. אר פייב יח''צ

מתחכם. אמרנו או-או, לא גם וגם.
רוס: "כזה אני, בחור מתחכם".

רייקר: "אני בוחר במוזיקה בכל יום בשבוע, פעמיים ביום ראשון, ללא צל של ספק".

אלינגטון: "פעמיים ביום ראשון! ומה המשמעות של זה, אחי? בכל מקרה, החלק המייגע במשחק הוא האודישנים. אם אין לך תוכנית טלוויזיה קבועה שאתה מככב בה, כמו רוס למשל, אתה צריך ללכת לאודישנים יום יום כדי לקבל תפקידים, וזה מאד קשה. זה משאיר אותך תמיד בלחץ".

רוס: "גם מי שכבר משחק בסדרת טלוויזיה או בסרט מצליח, עבר לפניהם אלפי אודישנים שקיבל בהם סירוב. להיות שחקן, בעיקר שחקן מסך, זו עבודה קשה. אין גבול לכמות הסירובים שתקבל עד שתזכה ל"כן" המיוחל".

יש כאלה שמייחסים לכוכבי דיסני תכונות אופי מסוימות.
"אז שייחסו", עונה רוס. "לא מעט אנשים מדברים איתי על זה, ואני תמיד עונה להם: 'זה ג'וב, ולא חיים שלמים. בדיוק כמו כל עבודה אחרת'. אי אפשר לדבר על אדם מבלי להכיר אותו לעומק. להכללות כאלה קוראים סטראוטיפים".

הראיון המלא בגיליון "מעריב לנוער" הקרוב

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק