הצעירים של "בלאדינו" מפיצים את המסורת
בלי תמיכה כלכלית וכמעט ללא שורשים רלוונטיים, החליטו חמישה מוזיקאים צעירים להתמקד דווקא בשפה שהולכת ונעלמת מהעולם – הלאדינו. בראיון מיוחד הם מסבירים למה מדובר בדבר החם הבא
כבר בתקופת המקדש היו לחנים ופיוטים ייחודיים לעם היהודי. כשעם ישראל גלה מארצו פיתחה כל קהילה את הסגנון המיוחד שלה, ששילב בין המסורת העתיקה לחידושים והשפעות מקומיות. כך נולדו להם פיוטים ולחנים, שיצרו מורשת מוזיקלית שלמה.
בעוד שיהודי אירופה דיברו בשפת היידיש ופיתחו את מוזיקת הכליזמר המוכרת, יהודי הבלקן, צאצאי גירוש ספרד, דיברו בשפת הלאדינו - המוגדרת כ"ספרדית היהודית". כיום הלאדינו כמעט שאינה מדוברת, למרות שבעבר הייתה שפה נפוצה ופופולרית. ארגונים שונים, כולל גוף ממשלתי בשם "הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", מנסים לשמר את השפה המסורתית ולדאוג שלא תיעלם מהעולם. לצד הפעילות הממוסדת צצה לאחרונה גם יוזמה עצמאית שהחליטה לשמר את תרבות הלאדינו - ובגדול.
עוד בתרבות:
כנגד כל הביקורות: כדאי שתגידו תודה על "רמזור"
אורפנד לנד מסבירה איך היא הצליחה איפה שהפוליטיקאים נכשלו
מחולון ועד לונדון: תחנות התרבות של עמיר לב
הכירו את להקת "בלאדינו" - חיבור בין המילה הערבית "בלאדי", ארץ, לשפת הלאדינו. בלאדינו היא להקת פולק ים–תיכונית שפועלת על קו ברלין–תל אביב. היא מורכבת מחמישה מוזיקאים ישראלים צעירים, שמבקשים לקחת את המסורת המוזיקלית של הלאדינו ולהפיץ אותה בארץ ובעולם.
בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, רוב חברי הלהקה אינם דוברי לאדינו מבית, אלא פשוט התחברו לסגנון המיוחד וביקשו להגיש אותו לדור הצעיר בעטיפה מודרנית ותוססת. יעל בדש (34), זמרת הלהקה, אומרת: "אני אמנם לא מדברת את השפה,
תומר מוקד (28), אחד ממקימי הלהקה ומי שחתום על ההפקה המוזיקלית, מספר כי במהלך עבודתו עם אמנים שונים והופעות בארץ ובעולם התוודע לתרבות המוזיקלית של הלאדינו. מוקד מנגן על מגוון גדול של כלי מיתר, בין היתר על גיטרה, כינור, בוזוקי ומנדולינה.
"זה היה מסע ארוך", הוא מתאר את הדרך שבה התוודע ללאדינו. "לא גדלתי על מוזיקה מסורתית בבית, אבל בישראל אפשר לנגן בחתונות של המגזר הדתי או של קהילות שונות, וכך אתה מתוודע פתאום לניגונים שונים כמו מוזיקה מרוקאית מקורית ופיוטים".
"סבתא שלי מצד אמא גדלה בירושלים העתיקה ודיברה כמה שפות, ביניהן גם לאדינו, בגלל השורשים והסביבה", מספרת בדש. "בירושלים היו מהגרים מכל כך הרבה מקומות, והדבר בא לידי ביטוי גם במוזיקה שהתפתחה בארץ בשנים ההן".
לאחר שהשתחררה משירות בלהקה צבאית, קיבלה בדש הצעה להשתתף ב"פסטילאדינו", פסטיבל שירים מקוריים שקיימה הרשות הלאומית ללאדינו. בתחרות, שנערכה בתיאטרון ירושלים, שרה בדש שיר מקורי בשפה הנכחדת וזכתה במקום הראשון.
"האירוע החזיר אותי לבית סבתא, אל המקורות. התחלתי ללמוד ולחקור את האוצרות שיש לתרבות ולמורשת הזו להציע". לאחר כמה שנים הופיעה בדש שוב בתחרות וזכתה בשנית, וכך הגיעה למסקנה שאולי "מישהו מנסה לרמוז לי משהו".
"כשמסתובבים בעולם אפשר לשמוע ניגונים שהגיעו מבתי כנסת ומושמעים גם בהופעות ובמועדונים", אומר מוקד. "בביקור במזרח אירופה שמעתי אנשים שרים מנגינה שמזכירה מאוד את 'התקווה', שמבחינתם היא שיר עם. כשאמרתי להם שזה בכלל ההמנון של מדינת ישראל, הם טענו שמדובר בשיר של הכנסייה הקתולית. אני מאוד אוהב את השילובים האלו. הם גורמים לנו לחקור את זהותנו ומחברים אותנו לעולם".
מוקד וחברו יוני דרור, אמן כלי נשיפה, החלו לחפש מנגינות עתיקות ומסורתיות ואספו אותן מבית לבית. "אנחנו שרים שירים בשפה אחת, אבל כל שיר מגיע ממדינה אחרת בעולם. זה ממש מגניב", הם אומרים.
מוקד משער שאולי חלק מהסגנון העתיק של מוזיקת הלאדינו נשאב מתקופת בית המקדש. "יש במוזיקה הזו כלי נגינה שניגנו איתם לפני אלפיים שנה בבית המקדש בירושלים", הוא אומר בהתלהבות, "לצערנו הרבה מידע אבד עם השנים, אבל אנחנו כמוזיקאים יכולים למצוא את המידע הזה דרך כלים דומים לאלה שהיו אז באזור, במדינות כמו איראן או טורקיה".
במה עוסקים השירים שאתם מופיעים איתם?
"מילות השירים מדברות הרבה על החיים בתוך הקהילה היהודית, כמו למשל הכנות לחתונה, שידוך או איך לבחור בעל טוב", אומרת בדש. כנראה שלא רק אצל הפולנים - יש משהו בגנים היהודיים שדואג להתעסק בשידוך הרצוי, במיוחד מהזווית של האמא. "אחד השירים האהובים עליי הוא שיחה בין בת לאמה, שבו הבת בעצם אומרת לה 'תני לי להתחתן'. שירים אחרים עוסקים בגעגועים לירושלים ולארץ ישראל, ובשירים אחרים אפשר למצוא שילוב מעניין בין הלאדינו לעברית".
השיר האהוב ביותר על בדש הוא גם שיר הנושא של האלבום שהוציאה הלהקה לאחרונה, בשם "דוס אמנטס" (שני אוהבים). מסופר בו על נערה צעירה שיש לה שני מחזרים, שניהם חייטים. היא צריכה להחליט ביניהם, יחד עם אמא שלה. היא אומרת לאמה ש"אחד מהם הלב שלי איתו, ואילו את השני אני מרמה". בדש חושבת שדווקא מדובר בשיר מאוד שמח, אם לא במילים - לפחות בלחן הייחודי.
לאיזה שיר הכי התחברתם באלבום?
מוקד: "אני אוהב את כל השירים. יש בהם מין שובבות והומור. אבל השיר שהתחברתי אליו במיוחד הוא בכלל בעברית, 'חדש ימינו כקדם', פיוט שמקורו באיסטנבול של המאה ה־19. יש בו משהו שתפס אותי".
בדש, שגדלה במשפחה מסורתית, מספרת כי במהלך ההופעות משתדלים חברי הלהקה לשתף את הקהל, במיוחד בניגונים הקליטים. "מבית הכנסת בשכונת מגוריי בפתח תקווה זכורות לי בעיקר המנגינות הספרדיות. בכל פעם שאני בחו"ל ומגיעה לבית כנסת ספרדי אני מתרגשת מחדש לשמוע אותן. מבחינה מוזיקלית, הנעימות הספרדיות שרדו מעט יותר מהאשכנזיות. ככל שאני חוקרת יותר לעומק אני מגלה שהמנגינות הספרדיות הן חזקות מאוד ולא סתם הן שרדו את כל השנים".
"אני דווקא לא גדלתי במשפחה מסורתית אלא בבית חילוני–אשכנזי בנתניה", אומר מוקד, "מבחינתי יש הרבה קסם בגילוי של ההשפעות השונות על היהודים מהמדינות שבהן חיו. מוזיקת העם היא כמו אוכל מקומי. התפיסה שלנו כלהקה היא להתייחס ללאדינו לא רק כאל לשונם של יהודי ספרד, אלא כשפה שמייצגת טריטוריה גיאוגרפית ותרבותית שלמה. הרי היא דוברה באינסוף תרבויות ומדינות שבהם גרו יהודים".
בדש ממשיכה את הדימוי לאוכל, ומוסיפה כי "מוזיקת הלאדינו משתלבת עם התיבול שנפוץ באזור הבלקן: הרבה כמון וכורכום, פחות פפריקה".
למרות שמדובר בלהקה צעירה ומגניבה שמנגנת מוזיקה יהודית אותנטית עם טוויסט מודרני קצבי, היא מופיעה בארץ פחות מאשר בחו"ל. "בעבר, חברים חילונים שלי מהארץ היו צוחקים עליי ושואלים למה בחרתי להתמקד דווקא בלאדינו", מתאר מוקד. "הרגשתי שאני צריך להתנצל. דווקא בחו"ל נתקלנו בקהל צעיר של בני 18, שאין להם אסוציאציות של דת, מסורת או מגזר, וכשהם רואים הרכב עם כלים ועיבודים חדשניים הם מתלהבים.
"ההופעות בחו"ל נתנו לנו המון כוח", הוא מוסיף. "היום כששואלים אותי למה לאדינו אני עונה בלי להתנצל. כשאנחנו עושים כיתת אמן במדינות שונות בעולם, חלק נכבד מהמופע מוקדש כדי להסביר מי אנחנו ומהיכן הגיעו ההורים והסבים שלנו. הקהל בחו"ל סקרן מאוד לשמוע על הדברים האלו, בעוד שאנחנו, הישראלים, רגילים לכך שכל אחד מגיע מתפוצה אחרת".
להקת בלאדינו מופיעה בעיקר בארה"ב, ובין היתר הופיעו חבריה במיניאפוליס, שיקגו וניו־יורק. בימים אלו חזרו מסיבוב הופעות של חודש וחצי ברחבי ארה"ב.
יש לכם מסר לישראלים הציניים שאולי מגיעים קצת פחות להופעות שלכם?
מוקד: "כשחבר'ה בארץ שומעים על להקת בלאדינו, הם חושבים לרוב על משהו מיושן ומבוגר שלא יעניין קהל צעיר. אנחנו רוצים לשנות את המצב".
בדש: "כשהקלטנו את האלבום הייתה באולפן מישהי לא מתוך ההפקה שלא ידעה מה אנחנו מקליטים. היא הקשיבה ואמרה: 'וואו, לא חשבתי שלאדינו יכולה להישמע ככה'".
היכנסו לדף הפייבוק של nrg תרבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם